מבחינה כלכלית - האם הסכמי אברהם טובים מהסכמי השלום עם מצרים וירדן?
בימים אלה, אנו מציינים 3 שנים להסכמי אברהם, אשר עליהם חתמה ישראל בספטמבר 2020 עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך גם עם מרוקו וסודאן. לאחר החתימה על ההסכמים, היו מי שסברו, וגם אני ביניהם, שההסכמים אומנם עשויים להועיל במישור המדיני ולהביא עימם שלום בין העמים, אולם היינו ספקנים אם תהיה להם תועלת מיידית מבחינה כלכלית למדינת ישראל. זאת בין השאר בשל העובדה, שבאותה התקופה שתי הכלכלות - זו של ישראל וזו של איחוד האמירויות, היו כלכלות שונות מאד והמסחר ביניהן לא פעל בהכרח בכיוונים משלימים – ייצוא עבור אחת וייבוא עבור השנייה.
והנה, בעוד אנו מציינים את יום השנה השלישי לחתימה על ההסכמים, נראה כי אין זמן טוב יותר להודות, שלשמחתנו - טעינו. מבחן התוצאה מראה כי מאז החתימה על ההסכמים, הצדדים מקיימים ביניהם שורה של פעילויות כלכליות, רובן מעורבות אך חזקות בסך הכל, במיוחד מנקודת מבטה של ישראל.
כך לדוגמה, במהלך שלושת השנים האחרונות, היו 470 אלף ביקורים של ישראלים באיחוד האמירויות, אך ביקורים מעטים ביותר מהכיוון השני. זאת בדומה למצב עם מרוקו, אשר גם שם רוב התיירות בכיוון אחד - מישראל למדינות ערב. היה צפוי שההסכמים יצמיחו תיירות "דתית" ממדינות ערב לישראל, במיוחד לירושלים, אולם, עד כה, זה לא קרה. לאור כך, הייתי מסווג את פעילות הסחר בתחום התיירות מאז החתימה על ההסכמים, כבעלת תוצאות מעורבות.
באופן דומה, השוואה נוספת שבולטת מאד בחד הצדדיות שלה מאז החתימה, היא בכל הקשור לטיסות הישירות שהחלו בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. גם כאן, רוב הטיסות מתקיימות לטובת התיירים הישראלים ולא התיירים לישראל.
- ההיסטוריה חוזרת: האם ישראל בסכנה לחזור למצב בתחילת שנות האלפיים?
- יירוט האיום האיראני – שישה הישגים אסטרטגיים שמעצימים את ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם, נראה כי המדד החזק יותר להצלחה או כישלון של הסכמי אברהם הוא בהשוואת הסחר הכלכלי שהם יצרו, באופן כללי, עם הסחר שנוצר בעקבות שני הסכמי השלום הקודמים של ישראל - עם מצרים (בספטמבר 1978) וירדן (באוקטובר 1994). שני ההסכמים יצרו ציפיות גבוהות לשלום מבוסס-על-סחר, סחר אשר ציפו שיחזק את הקשרים בין ישראל לשתי יריבותיה לשעבר. אולם, בפועל נוצרה מציאות של "שלום קר", גם בכל הקשור לנתוני המסחר.
למרות קיומו של הסכם כבר מזה 45 שנים, הסחר בין ישראל למצרים בשנת 2022 הגיע ל-306.9 מיליון דולר (179.5 מיליון דולר יבוא ו-127.4 מיליון דולר יצוא). הסחר עם ירדן, בחלוף 29 שנות הסכם, הגיע ל-535 מיליון דולר (469 מיליון דולר יבוא ו-66.5 מיליון דולר יצוא). השוואת נתונים אלה להיקפי המסחר עם איחוד האמירויות, לא מותירה ספק שמדובר במציאות שונה לגמרי, עם היקף סחר של 2,560.8 מיליון דולר ב-2022 (1.89 מיליארד דולר יבוא ו-670 מיליון דולר בייצוא). מדובר בהיקף סחר הגבוה ב-47.6% בהשוואה ל-2021. גם אם לוקחים בחשבון את שאר השותפים להסכמי אברהם, מדובר בהצלחה גדולה. שכן למרות שעיקר הסחר הינו עם איחוד האמירויות, עדיין סך הסחר עם ארבעת מדינות ההסכם בשנת 2022 הגיע ל-3.43 מיליארד דולר, פי ארבעה מהסחר עם שותפי השלום הוותיקים שלנו.
חשוב מכך, המדינות פועלות על מנת להבטיח את המשך מגמה כלכלית זו וחיזוק קשרי המסחר ביניהן על ידי מוסדות שהוקמו ומומנו לצורך כך. ישראל, איחוד האמירויות וארה"ב הקימו את קרן אברהם והוונו אותה ב-3 מיליארד דולר, ובמאי 2022 חתמו ישראל ואיחוד האמירויות על הסכם סחר חופשי, במטרה המוצהרת לבטל מכסים על 98% מהיבוא.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
על כך יש להוסיף את התהליכים מול סעודיה, שאומנם טרם הצטרפה רשמית להסכמים, אולם כבר כיום מאפשרת למטוסים אזרחיים ישראלים לטוס מעל המרחב האווירי שלה בנתיב לאסיה. מהלך זה מפחית את דלק הטיסה הדרוש, ומהווה חיסכון לחברות התעופה הישראליות וזמן הנסיעה לנוסעיהן.
וכך, בעוד התקוות לשותפות כלכלית עם שותפנו הוותיקים יותר התבדו, נוכח סירובן המתמשך לסחור איתנו למרות עשרות שנות השלום בינינו, דווקא הסחר עם השותפים החדשים שלנו גדל מדי שנה, יחד עם הסחר עם כל מדינה בנפרד (למעט היצוא עם בחריין מ-2021 עד 2022, שירד מעט).
נתונים אלה, מעידים כי מדובר בהצלחה כלכלית של ההסכמי אברהם עד כה, ומותירים אותנו עם תקוות גדולות להמשך שגשוגם והרחבתם בהמשך הדרך במבט אל העתיד.
הכותב הוא מרצה לכלכלה ושיווק בפקולטה לניהול במרכז האקדמי לב
- 7.אבי 27/09/2023 00:14הגב לתגובה זואין שום תרומה של הערבים - לא בתיירות נכנסת ולא בקניות מישראל. ישראל היא שעושה יבוא עצום בלי פרופורציה לייצוא וישראלים הם שמבזבזים סכומי עתק בתיירות לארצות ערב
- 6.אמיר 26/09/2023 23:41הגב לתגובה זואם זה נפט אז זאת לא כזאת חוכמה... היצוא פה יותר משמעותי במשוואה לדעתי.
- 5.כל הכבוד לנתניהו. ראש הממשלה המוצלח בתולדות ישראל! (ל"ת)כלכלן 26/09/2023 23:17הגב לתגובה זו
- 4.עמוס 26/09/2023 20:14הגב לתגובה זומעלים שאלה שאי אפשר לענות עליה במדויק . רוצים לעורר דיון על מה?
- תשובה:שילוב גאוני של כלכלה עם פוליטיקה של ביבי כמובן (ל"ת)משה ראשל"צ 27/09/2023 06:45הגב לתגובה זו
- הוא כן ממש ענה על השאלה (ל"ת)שמעון לביא 26/09/2023 20:32הגב לתגובה זו
- 3.המגיב 26/09/2023 19:19הגב לתגובה זולהסכם עם האמויורות, ישראל הגיע ממקום של עוצמה. אם הם רוצים - אהלאן וסהלאן. אם הם לא רוצים - לא צריך. להסכמים עם מצרים וירדן, ישראל הגיע ממקום של תחינה, והתרפסות. כך שמצרים וירדן חתמו על ניירות, חסרי כל משמעות, והמשיכו את הפצת השנאה לישראל (הסכמי חודייבה, חיבר, חיבר, יא יאהוד)
- 2.המטרה של הסכמי אברהם להוציא את הפלשתינים מהמשחק (ל"ת)משה ראשל"צ 26/09/2023 18:36הגב לתגובה זו
- 1.חי 26/09/2023 18:21הגב לתגובה זוביבי יעשה שלום עם העולם הערבי תמורת כלום ! שלום תמורת שלום
- שוחדיהו (ל"ת)תמורת סיגרים ושמפניה 26/09/2023 18:41הגב לתגובה זו
- בית ספר לשמאל ההזויי (ל"ת)משה ראשל"צ 26/09/2023 18:36הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
