רכבים חשמליים גנרל מוטורס
צילום: פייסבוק

לקראת עלייה במחירי הרכב? שביתת איגוד עובדי הרכב צפויה לעלות מדרגה

איגוד עובדי הרכב (UAW) דורש העלאות שכר של כ-40% ומקיים משא ומתן עם היצרניות הגדולות מזה כחודשיים; העובדים מאיימים להרחיב את השיבושים במפעלים ומלאי המכוניות במגרשים מתחיל לרדת
דור עצמון | (1)

לאחר שיצרניות הרכב הגדולות לא הצליחו להגיע להסכם עבודה חדש עם איגוד עובדי הרכב (UAW), מספר עובדים מהאיגוד יצאו מהמפעלים והזהירו כי ישבשו את העבודה במפעלים נוספים. עד כה השביתות כוונו רק לדגמים מסוימים של היצרניות בהן פורד FORD MOTOR וג'נרל מוטורס GENERAL MOTORS , דגמים שלא נחשבים לנמכרים ביותר, אך לפי שעה העובדים מאיימים לשבש כאמור את העבודה בכל פסי הייצור.

עם זאת, אם השביתה תתרחב, או לחילופין, אם ייענו לדרישותיהם של העובדים השובתים להעלאת שכר של 40% יחד עם הטבות אחרות, הדבר עלול להפעיל לחץ על יצרניות רכב, סוחרים ובסופו של דבר על הרוכשים. כבר עתה נחשבים מחירי הרכב לגבוהים במיוחד, ולא רק שמחיריהם של המכוניות החדשות קרובים לשיא של כל הזמנים, אלא שגם המימונים מתייקרים לנוכח הריבית הגבוהה במשק שקפצה בצורה דרמטית כתוצאה מהאינפלציה.

המחיר הממוצע עבור מכוניות חדשות בחודש אוגוסט עמד על כ-47,941 דולר, קרוב לשיא של כל הזמנים. עם זאת, סביר שההשפעה על מחירי הרכב לא תורגש בטווח הקרוב לנוכח המלאי הגבוה שכבר קיים במגרשי המכוניות. יצרניות הרכב הגדילו את המלאי שלהן באוגוסט בציפייה לפריצת דרך במשא ומתן מול איגוד העובדים ועל פי ההערכות יש להן מספיק מכוניות לכ-50-60 יום בהישג יד, עלייה של כ-80% לעומת המלאי של לפני שנה. בדיוק מסיבה זו רוכשי המכוניות לא צפויים להרגיש בקרוב עלייה פוטנציאלית במחירים.

מנגד, ככל שההשבתות במפעלים תימשכנה, תפוקת הייצור תקטן לצד מלאי המכוניות במגרשים, דבר שעלול להתחיל ללחוץ על המחירים. בדגמים מסוימים ישנה אפילו בעיה גדולה עוד יותר שכן ישנם כאלו עם מלאי קטן במיוחד שעלול להיגמר בתוך שבועות ספורים. לפי שעה, נראה כי לצרכנים שמחפשים מכונית חדשה זהו הזמן ללכת ולדרוש אותה, שכן הסיכויים לעלייה במחירי הרכב גבוהים כעת משמעותית מאשר לאיזושהי הוזלה שלא נראית באופק.

איגוד עובדי הרכב מייצג כ-150 אלף עובדים בשלושת יצרניות הרכב הגדולות. לפי הנתונים, האיגוד דורש כאמור העלאת שכר של 40%, שתתפרס על חוזה של 4 שנים וזאת כדי להתאים את העלייה בשכר המנכ"לים ולהפסיק את עבודת החברות לפי שיטת השכר המדורגת מ-2007, כשעובדים חדשים מקבלים שכר נמוך יותר. עבור אותם עובדים חדשים יכול לקחת כ-8 שנים עד שיגיעו לשכר של 32 דולר לשעה. באיגוד שואפים לכך שהדרך להלאה בשכר תתקצר ל-90 יום בלבד. בנוסף לכך, הם דורשים התאמות ליוקר המחיה כדי למנוע את השפעת האינפלציה, דרכים להבטיח ביטחון תעסוקתי - כמו הזכות לשבות נגד סגירת מפעלים ויותר חופשות בתשלום והטבות לפנסיונרים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 23/09/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    לא אמריקאיות עדיפה VW,לא המלצה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.