האם מדינת ישראל בכל זאת תצליח לעמוד ביעד של מעבר לאנרגיות מתחדשות? ברשות החשמל מצהירים שישראל תעמוד ביעד של שנת 2026 - להגעה לייצור של 20% מהחשמל בישראל דרך אנרגיות מתחדשות. אבל צריך לומר, ניסיון העבר מראה שזה לא פשוט. כך, את היעד של שנת 2020, של 10% אנרגיות מתחדשות השיגה ישראל רק בשנת 2022, איחור של שנתיים.

הרשות מתכננת לפתוח חסמים בשוק הולכת החשמל ולהקדים חיבורים שעוכבו כיוון שהיו 2,300 מגהוואט 'משוריינים' לטובת תחנות שייפתחו רק בעוד מספר שנים, ובמקומם יחוברו כעת תחנות שכבר מוכנות לפעולה. לדברי הרשות, ההחלטות שהיא מקבלת כעת "יאפשרו הגדלה של קיבולת המתקנים ברשת החלוקה בכ-2300 מגה-וואט. היקף החיבור צפוי להביא את ישראל לעמוד ואף לעבור את יעד 20% אנרגיות מתחדשות בשנת 2026".

ברשות החשמל מסבירים כי "בחודשים האחרונים, לאור עומס על רשת החשמל ניתנו תשובות שליליות לרבים שביקשו לחבר מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות. לאור זאת, ביצעה רשות החשמל בחינת עומק של נתוני הייצור והשימוש ברשת החשמל. בבדיקות אלו זוהו מספר רבדים שעשויים לאפשר שילוב מתקנים נוספים".

עם זאת, החיבור אינו חף מסיכונים, כך מודה הרשות עצמה, אבל מבחינתה מדובר ב"שינוי פרדיגמה ביחס לאופן ניהול רשת החשמל כיום". כלומר - המדינה עוברת לנהל את הסיכונים התפעוליים על רשת החשמל, במקום להימנע מהם - מהבחינה הזו בהחלט מדובר על משב רוח מרענן מצד הרגולטור. לא לחסום אלא לאפשר תוך ניהול סיכונים מחושב. 

• אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
• מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

צריך לומר בהחלט מילה טובה לרשות החשמל שמוכנה לנהל סיכונים. לכאורה, תגידו זה טריוויאלי. ברור שצריך לנהל סיכונים, ולא להימנע מהם לגמרי. אבל בישראל יש לא מעט רגולטורים שנמנעים מלקיחת סיכונים מחושבים ומעדיפים להימנע מכל סיכון, וזאת כנראה מאז פרשת רמדיה, שהובילה למותם של תינוקות. הבעיה עם חוסר ניהול סיכונים היא שבסוף זה מתבטא ביוקר המחיה של הציבור. כך, משרד הבריאות לא מוכן לנהל סיכונים ומנסה למנוע בכל כוחו יבוא של מוצרים מחו"ל ולכן מחירים של מוצרים מתייקרים לצרכן. כך, גם משרד החקלאות מונע יבוא של תוצרים חקלאיים ושוב - הציבור הישראלי משלם מחירים יקרים בעקבות כך.

אפשר גם להיזכר בכך שאין תחרות אמיתית בין הבנקים בישראל ולכן כל משקי הבית משלמים מחירים גבוהים על השירותים הבנקאיים. אבל התמריץ של הרגולטורים השונים ברור: להימנע מכל סיכון. אף אחד לא יאשים את המפקח על הבנקים בחוסר תחרות. אף אחד גם לא יגיד לו כל הכבוד אם הוא יפתח את השוק ויכניס לפה עוד 10 בנקים. מנגד - אם בנק אחד חלילה יקרוס: כולם יבואו אליו בתלונות 'איך קרס בנק במשמרת שלך'. אז הרגולטור מבין את המצב ונמנע מכל סיכון. רק שאת המחיר אנחנו לא רואים בעיניים, הוא עקיף, נסתר. אבל בהחלט קיים - המחיר הוא יוקר המחיה הגבוה במדינת ישראל.

בכל מקרה, כדי לנהל את משק החשמל, אומרים ברשות כי הפער העיקרי הוא בין המקום השמור ברשת למתקני ייצור לבין הייצור בפועל על בסיסו ניתן לשלב מתקני ייצור נוספים בטווח הקצר, כאשר החשש הוא ששילוב מתקנים נוספים עלול להוביל לגודש על רשת החשמל. ברשות מציעים להוסיף מנגנון מחייב ל'קטימת' מתקני ייצור חדשים (הפסקת הזרמת החשמל מהמתקן לרשת החשמל) בעד 200 שעות קטימה תפעולית בשנה. מעבר ל-200 שעות אלו, ובמידה הצורך, מציעה הרשות לאפשר לנגה וחברת החשמל לקטום מתקנים קיימים וחדשים תוך פיצוי מלא ליצרן על הקטימה. 

• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
• לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

המנגנון החדש, אומרת הרשות, "משנה באופן משמעותי את היכולת לנהל סיכונים ברשת החשמל, תוך חלוקתם בין רשות החשמל, נגה, חברת החשמל ומפעילי המתקנים".

בכדי להבטיח שוויוניות בגישה למכסה הנוספת, מפרסמת הרשות לשימוע הוראת שעה לפיה סדר הבדיקה של כלל הבקשות לחיבור ושילוב מתקני ייצור חדשים ממועד השימוע יהיה על בסיס הגרלה החל ממועד השימוע ועד לעשרה ימים לאחר ההחלטה. כמו כן, מציעה הרשות עדכונים לאמת המידה לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת במתח נמוך, כך שלוחות הזמנים להקמתם יעמדו על בין שנה לשלוש שנים ביחס לעבודות הנדרשות לשילובם ברשת – צעד נוסף להגדלת כמות התשובות החיוביות.