מאקרו: החלטת הריבית - למה לשים לב? בשוק ממתינים במתח להחלטת הריבית הערב (21:00) של הפד' שעשויה או עלולה להיות "הרת גורל". בעוד בפעמים האחרונות היה נראה שההשפעה על השווקים של החלטה כזו פחתה משמעותית, הפעם התחושה היא ששוב יש פוטנציאל לשינוי להתנעת תנועה אגרסיבית בשוק כלפי מעלה (יותר סביר) או כלפי מטה (פחות סביר). המתח בשוק בא לידי ביטוי בעליית תשואות אגרות החוב לעשר שנים ערב ההחלטה לרמה הגבוהה ביותר מזה 16 שנים (4.37%) ובירידות (לא אגרסיביות) בשווקי המניות. ההחלטה עצמה די צפויה - הפד' לא יעלה את הריבית הפעם. הטרנד הנוכחי מבחינת הציפיות הוא ירידה בציפיות להעלאת ריבית בנובמבר (הפגישה הבאה). הסיכויים להעלאה כזו ירדו מ-41% בשבוע שעבר לפחות מ-30% כעת. נראה שגם הטון של הודעת הפד' הנלווית להעלאת הריבית תהיה די צפויה - טון ניצי מובהק. הפד' רוצה לקבע את הנראטיב של "גבוה יותר לזמן ארוך יותר" ולהקרין יציבות והחלטיות במאבק באינפלציה, מה שאמור להשפיע בצורה חיובית על הציפיות לאינפלציה ולמתן את התחממות הכלכלה. הפגישה הקודמת של הפד' ביוני הוגדרה על ידי פרשנים כ"עצירת הריבית הכי ניצית בהיסטוריה" עקב הרטוריקה האגרסיבית יחסית של פאוול שהשאיר את הדלת פתוחה לעוד העלאת ריבית, העלאה שאכן התרחשה בפגישה של יולי. עצירה בהעלאת הריבית יחד עם רטוריקה אגרסיבית יחסית היא, אם כן, תרחיש הבסיס הצפוי. אבל לפעמים מספרים מעבירים מסר חשוב יותר ממילים. עיקר הפוקוס בשוק כעת הוא על טבלה עם נקודות. ה-Dot Plot היא טבלה שבה מרוכזות הערכות חברי הפד' לגבי גובה הריבית בשנה הבאה בצורה של נקודות הפזורות לאורך הגרף. אם יש משהו שיכול להזיז את השוק אלו שינויים משמעותיים בטבלה הזו.   טבלת הנקודות שמסכמת את הישיבה של יולי מצביעה על עוד העלאת ריבית אחת השנה, ועל וודאות גבוהה למדי להורדת ריבית ב-2024 ו- 2025 וריבית ארוכת טווח של כ-2.5%. אם הטבלה שתפורסם לאחר החלטת הריבית תהיה דומה למדי לזו הנוכחית, לא נראה ששוק המניות יגיב באגרסיביות. שינוי בצפי להעלאת ריבית עוד השנה או הגדלת הסיכויים להורדת הריבית בשנה הבאה יכול להוות טריגר לתנועה משמעותית בשווקים. פחות סביר שנראה החמרה בריבית על פי הטבלה, אך אם הפתעה כזו תקרה השווקים קרוב לוודאי יגיבו בירידות חדות.   מאקרו: מצב האינפלציה? יכול להיות יותר טוב השאלה המרכזית שעומדת בפני המשקיעים היא מה יעשה הפד'. השאלה המרכזית שעומדת בפני הפד' היא מה מצב האינפלציה. אז מה באמת מצבה? ליבת האינפלציה, המרכיב היותר חשוב במדד, ירדה גם בקריאה האחרונה למרות עלייה באינפלציה הכללית עקב עליית מחירי האנרגיה (הדלק בעיקר). אבל ליבת האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד באופן די משמעותי, והמגמה להמשך פחות מובהקת יחסית למה שהתרגלנו בחודשים האחרונים. כמו כל דבר בצה"ל, גם ליבת האינפלציה מתחלקת לשלושה חלקים: מוצרים, דיור ושירותים (שאינם שירותי דיור). החלק האחרון הוא הבעייתי ביותר מבחינת "דביקות" וספירלת שכר-מחיר, והוא הקשור ביותר לשוק העבודה, שכן השכר מהווה מרכיב משמעותי מאד במחיר השירותים. בעוד שני החלקים הראשונים נראים טוב גם מבחינת המגמה הנוכחית, החלק השלישי, והחשוב יותר, לא מאד ברור. אינפלציית מוצרים: נמצאת במגמה דיפלציונית ברורה. מלאים גבוהים (מכוניות לדוגמה), בתוספת העובדה שרוב מוחלט של בעיות שרשראות האספקה (אחד הגורמים הראשוניים העיקריים לאינפלציה) נפתרו, מייצרים לחץ על המחירים. לדוגמה, מדד מחירי המוצרים אונליין של אדובי נמצא בשפל של 40 חודשים.  אינפלציית דיור: גם פה המגמה חיובית למדי. כפי שכתבנו כמה פעמים, הרכיב הזה מגיב באיחור להתפתחויות בשוק. מחירי השכירות ממשיכים לרדת והמגמה הכללית של הרכיב הזה ממשיכה להראות על התמתנות. שירותים (שאינם של דיור): פה המגמה לא ברורה. במדד המועדף על פאוול לבדוק את "דביקות" האינפלציה נרשמה עלייה חודשית מפתיעה של 0.4% במדד האחרון, מעל הצפי. זהו רכיב שאינו מושפע (לפחות לא ישירות) ממחירי האנרגיה, כך שהתירוץ הזה לא קיים במקרה הזה. עדיין מדובר על חצי מהמצב בשיא האינפלציה, אבל החשש הוא שהנתון מעיד על קושי גדול מהצפוי במיגור ליבת האינפלציה שעדיין נראית מאד דביקה.  "מצפון תפתח הרעה" - נתוני אינפלציה גרועים בקנדה: עוד נורת אזהרה נדלקה השבוע עקב נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בשכנה הצפונית. ונגידת הבנק המרכזי מודה כי "האינפלציה הבסיסית עדיין הרבה מעל הרמה שעולה בקנה אחד עם השגת היעד שלנו של 2%". קנדה היא לא ארצות הברית, אבל לא פעם מהווה אינדיקטור חשוב לאחות הגדולה מהדרום, והנתון הגבוה השפיע אמש על השוק האמריקאי באופן ישיר. ניתן לומר, אם כן, שהאינפלציה עדיין לא הרימה דגל לבן. פאוול וחבריו המתכנסים בוושינגטון וודאי לא יתעלמו מהנתונים הללו.   

🙈 Ah Shit, Here We Go Again Inflation in Canada going back up. From 2.8% in June to 4% in August. This is a warning to America. pic.twitter.com/V37xijq2PD

— Genevieve Roch-Decter, CFA (@GRDecter) September 20, 2023

מאקרו: על מה להתכוון בתפילת יום כיפור? שהנחיתה הרכה לא תהפוך להתרסקות התפילות של יום כיפור שעבר אולי עזרו להרגיע את השווקים ואת האינפלציה, וליצור פוטנציאל לנחיתה רכה שרבים פקפקו בה. על מה כדאי להתפלל ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה בשבוע הבא? נראטיב הנחיתה הרכה קנה לו תומכים רבים בקרב הפרשנים, ובכל זאת הסיפור עדיין לא גמור, ויש לא מעט חששות, כשכמה מהפרשנים לקחו "צעד לאחור" מבחינת התחזיות האופטימיות. הכלכלה לא "נשברה" בעקבות העלאות הריבית האגרסיביות אבל ישנם כמה "סדקים" בשוק העבודה, בצריכה הפרטית ובתנאי האשראי, וכל זה כשהאינפלציה פתאום מרימה את הראש מחדש. פרשן הוול סטריט ג'ורנל ניק טימירוס מציין שגם ב-1990, ב-2001 וב-2007 הפרשנים הצביעו על נחיתה רכה באופק, ובכל אחד מהמקרים הללו התחזיות התנפצו על קרקע המציאות עם מיתון עמוק, כך שחגיגות מוקדמות לא מומלצות כשמתמודדים עם אינפלציה גבוהה שגוררת העלאות ריבית אגרסיביות.  הפרשן ניתח את הגורמים שיכולים לשנות את תקוות הנחיתה הרכה והצביע על 4 מהם: ריבית גבוהה מדי לאורך זמן ארוך מדי (המוטו של הפד' לאחרונה) שכן "תשבור" משהו. כלכלה חמה מדי (שתגרום להתפרצות אינפלציונית מחודשת), מחירי אנרגיה גבוהים מדי, או נפילות בשווקי המניות. שני הגורמים הראשונים די סותרים אחד את השני וכנראה לא יגיעו ביחד, אבל השניים האחרים מסתדרים יפה עם כל אחד מהם, כך שכל שילוב של שלושה מהארבעה יכול לגרום להתחדשות המשבר הכלכלי. תרחיש לא מופרך בכלל. גם הפרשן והמשקיע אדוארד ירדני העלה את הערכתו לסיכוי למיתון עד סוף שנה הבאה מ-15% ל-25% כשהוא מצביע על מחירי האנרגיה כגורם סיכון: "אם מחיר הנפט יחצה את 100 הדולרים ומחיר הדלק יעלה מעל 4 דולר לגלון ושניהם ישארו מספיק זמן ברמות האלו הם עלולים להתניע גל חדש של ספירלת מחיר שכר ולהעלות את הציפיות לאינפלציה" כתב. גם הוא מצביע על תקדימים היסטוריים, אך חוזר אחורה יותר אל שנות ה-70. אז, לאחר דיכוי הגל הראשון של האינפלציה, התפרץ לו גל שני חמור יותר, שני הגלים הביאו בעקבותיהם מיתון. הוא מצביע על מה שנראה לו כקווי דימיון בין שנות ה-70 של המאה הקודמת לעשור השני של המאה ה-21: הגל הראשון של האינפלציה נגרם אז, לדבריו, על ידי החלטתו של הנשיא לינדון ג'ונסון להעמיק את הגרעון בעקבות מלחמת וויטנאם במקום להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות, מדיניות שהומשכה על ידי הנשיא ניקסון וגרמה בסופו של דבר להחלשות הדולר ולעליית מחירי הסחורות, וסייעה לקרטל אופק להזניק את מחיר הנפט. גם הפעם אנחנו נמצאים לאחר מספר סבבים של תמריצים פיסקליים יחד עם מדיניות מוניטרית מרחיבה מאד (עד להתחלת העלאות הריבית). יחד עם זאת יש גם הבדלים: הפעם, המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה לא הביאה להחלשות הדולר, והפד' הגיב באגרסיביות מוקדם (יחסית), וגם הכלכלה האמריקאית נראית חסינה הרבה יותר. זו הסיבה שלמרות הסיכונים לעיל הוא משאיר את הסיכון למיתון ב-25% בלבד.   התנתקות התשואות מהמניות בג'יי פי מורגן מודאגים מהתופעה יוצאת הדופן של השנה: עליות בשוק המניות במקביל לירידות בשוק אגרות החוב. כידוע, ירידה במחיר אגרות החוב משמעותה עלייה בתשואות, כך שהתשואות האלטרנטיביות שנחשבות לחסרות סיכון של אגרות החוב הממשלתיות הופכות ליותר ויותר אטרקטביות, מה שאמור להפחית את האטרטקביות של המניות שנושאות בחובן גם סיכון. לכן, ישנה קורלציה ארוכת שנים בין שוק המניות לשוק אגרות החוב, קורלציה שנשברה באופן מאד בולט השנה. "המניות עלו מתחילת השנה עקב התרחבות המכפילים (כלומר, לא עקב עליה ברווחים, מה שיכול היה להצדיק עליות שערים מבחינה פונדמנטלית) בעוד שיעורי הריבית הריאלית ומחיר ההון נכנסים עמוק יותר לטריטוריה מגבילה. ההיסטוריה מראה שהיחס הזה הופך יותר ויותר ללא בר קיימא, כשהמכפיל של ה-SP500 מוערך ביתר פי 3 או פי 4 כנגד שיעורי ריבית ריאלית, נושא בחובו סיכון להערכת שווי שונה, במיוחד כשציפיות הרווח יתקשו לעמוד בציפיות בשנת 2024" כתבו כלכלני הבנק.   מיקרו: תעודות סל על השווקים הבנלאומיים אחד הטרנדים השולטים לאחרונה בעולם ההשקעות של המשקיע הישראלי הוא הרדיפה אחר ה-SP500. לא מדובר בהכרח באסטרטגיה רעה, שכן הסנופי הוא אחד המדדים המובילים בעולם ומייצג חברות איכותיות למדי. אולם בכל זאת הוא נראה די יקר בשלב הנוכחי. בנוסף, גיוון ההשקעות הוא דבר מומלץ בכל מקרה. כמה המלצות על תעודות סל אחרות שמעניקות חשיפה דווקא לשווקים הבנלאומיים ולא לזה האמריקאי. VANGUARD TOTAL INTERNATIONAL STOCK ETF  מעניקה חשיפה רחבה מאד (מאד) לשוק המניות העולמי. כמה מאד? כ-8000 מניות שונות מ-42 מדינות מקבלות ייצוג בתעודת הסל הזו, וזאת תמורת דמי ניהול של 0.07% בלבד. יפן תופסת 16% מהתעודה, בריטניה כ-10% וסין כ-8%. ישראל, אם תהיתם מהווה 0.4% מנכסי הקרן (מקום 28 מתוך 42 המדינות) והיא הנציגה היחידה מן המזרח התיכון. סך הכל אירופה מהווה 40%, השווקים המתעוררים 25% ואזור הפאסיפי 27%. הנייר עלה בכ-9% מתחילת השנה, אך הממוצע הרב שנתי (3, 5, 10) נע בין 3.5% ל-5% בלבד. פחות מהסנופי.   FLEXSHARES EMERGING MARKETS QUALITY LOW VOLATILITY INDEX FUND  חובבי השווקים המתעוררים, הנחשבים למסוכנים יותר, אך כאלה שבכל זאת רוצים למתן קצת את התנודתיות' ירצו להעיף מבט על התעודה הזו. לתעודה כ-200 אחזקות והיא גובה 0.4% דמי ניהול. היא חדשה יחסית כך שאין נתונים ארוכי טווח, אבל התשואות מתחילת השנה לא מרשימות במיוחד – כ-4%. סין מהווה 20% מהתעודה, המתחרה הודו כ-16%, טיוואן 15% ודרום קוריאה 8%, כך שאסיה שולטת ברמה במקרה זה. השכנות המזרח תיכוניות סעודיה ואיחוד האמירויות גם מיוצגות בשיעור חד ספרתי גבוה.