אייס
צילום: תמר מצפי

מולטי צניחה: גם הנפקת הזכויות לא עצרה את הירידה של מולטי-ריטייל

מתגעגעים לתקופת הקורונה: התרסקות של 55% במניה בתקופה של חודשיים לא עוצרת את קרן קדמה, בעלת השליטה באייס, והיא ממשיכה להגדיל את אחזקתה בחברה. על מנת לעמוד בקובננטים מול הבנקים דרושה להם הצלחה של תוכנית ההתייעלות והתאוששות הרכישות ברשת
עדן ספיר | (5)

מניית חברת הקמעונאות מולטי ריטייל  מולטי ריטייל -1.1% , המפעילה את רשת ACE, איבדה 82% בשנה האחרונה. הרשת, בניהולו של איציק אוזנה, נמצאת בבעיות כבר תקופה לא מבוטלת. החברה שהונפקה במרץ 2021 לפי שווי שוק של 480 מיליון שקל נסחרת כיום ב-84 מיליון שקל בלבד.  

החולשה בשוק הקמעונאות והתחרות בתחום הביאו את החברה להפסד של 20 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2023, זינוק של פי 3 בהפסד לעומת המחצית הראשונה של 2022. זאת בהמשך להפסד של 6.8 מיליון שקל בשנת 2022. 

התדרדרות התוצאות גרמו לחברה לא לעמוד בקובננטים - כלומר בהתניות הפיננסיות שהטילו עליה הבנקים המלווים. כחלק מהיערכות מחדש מול הבנקים, התחייבה בעלת השליטה לחזק את הון החברה.  הפרת ההתניות הביאו את קרן קדמה, בעלת השליטה במולטי-ריטייל, לצאת בהנפקת זכויות לפני כחודשיים במטרה לחזק את מבנה ההון בחברה. המניות שהונפקו במסגרת הזכויות תומחרו ב-5.8 שקלים למניה. אלא שגם צעד זה לא עצר את התדרדרות המניה, וכיום היא נסחרת במחיר של 3.2 שקלים, כ-55% מתחת למחיר בהנפקת הזכויות.

בנוסף, קרן קדמה מנצלת את סביבת המחירים הנמוכה, והקרן ממשיכה לרכוש מניות בשוק, גם לאחר הזכויות. בסך הכל בתוך חודשיים עלתה אחזקתה של קדמה במוטי-ריטייל מרמה של 66.5% לאחזקה של 69.92%.  מולטי ריטייל נכנסה לבורסה, כאמור, במרץ 2021, תחת השם אייס קמעונאות. החברה נישאה על גלי ההצלחה בתקופת הקורונה. בתקופת סגרי הקורונה הביקושים למוצרים בתחום השיפוצים, מוצרי החשמל והריהוט נחשבו חזקים באופן יוצא דופן, ואייס סיפקה בדיוק את המוצרים שנתנו מענה לצרכנים. מאז ניסו מנהלי מולטי ריטייל להפוך למעצמה קמעונאית - החברה רכשה את  ביתילי, אורבן ואי.די דיזיין בתמורה ל-108 מיליון שקל. ההלוואות לרכישת פעילויות אלו, בין השאר, הגדילו את מצבת החובות של החברה, וגרמו לה לעדכן את ההתניות הפיננסיות מול הבנקים. מולטי ריטייל הגיעה להסכמה שהיא תגייס לפחות 20 מיליון שקל. שלב זה בוצע במסגרת הנפקת הזכויות. בנוסף החברה התחייבה כי תפרע מוקדם 10 מיליון שקל מהחוב "לאחד מהבנקים" בשלושה תשלומים עד ה-2 בפברואר 2024. 

במסגרת עדכון ההתניות התחייבה מולטי-ריטייל לבנקים ש-EBITDA המצטברת (המנוטרלת IFRS 16) לתקופה של 12 חודשים לא תפחת ב-2023 מ-15 מיליון שקל, ותגיע עד ל-25 מיליון שקל בסיום 2024. לשם השוואה, במחצית הראשונה של השנה עמדה EBITDA על הפסד של 2.3 מיליון שקל. וב-2022 עמדה על 15.9 מיליון שקל.  בקדמה מצפים שתוכנית ההתייעלות עליה הכריזו לפני מספר שבועות לאיחוד מטות בין מגזר עיצוב הבית לבין מגזר שדרוג הבית והרכב וכן על צמצום משרות, תביא לחיסכון שנתי של 8 מיליון שקל, ותסייע להם לעמוד ביעדים. המגמות במשק כיום לא לטובתם. נתוני הרכישות באשראי שפורסמו לאחרונה מראים כי חלה ירידה של 5% ברכישות מוצרים, כמו רהיטים ומוצרי חשמל (לעומת עלייה ברכישת מזון). בינתיים, עד שהקונים יחזרו לרשת והמשקיעים בשוק ההון יחזרו לתת אמון בנייר - בעלי השליטה ממשיכים לקנות מניות. מניית מולטי ריטייל - גרף שנתי מניית מולטי ריטייל - גרף שנתי

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואב 20/09/2023 14:29
    הגב לתגובה זו
    כני שביקר לאחרונה בסיף רשת אייס נראה שהברדק חוגג, אין שרות, מגוון עלוב, חנות לא מסודרת ומחירים בשמיים. טוב, מישהו צריך לממן את כל ההנהלה ולשלם את דמי השכירות...עצוב אבל נראה שהם בדרך הבטוחה ליפול יחד עם הום סנטר, הריטואל הקבוע, חיים מפשיטת רגל לפשיטת רגל.
  • 4.
    כל מי שנגע באייס נכבה (ל"ת)
    דש 20/09/2023 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בוב הבנאי 20/09/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
    לריהוט יש חנויות ייעודיות החל מאיקאה ועד רשתות יקרות, לדברים יום יום לבית יש טמבוריות. אולי רק לכלי עבודה אבל גם לזה יש חנויות טכניות. כצרכן פרטי יחסית כבד לכלי עבודה, צבע ושאר דברים לבית אני רואה כמה המקצועיות של העובדים במקומות האלה ירדה, גם אצל הום סנטר המתחרים שלהם. אין סיבה ללכת.
  • 2.
    קארים 20/09/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה שאנשים שלא מבינים כלום בקמעונאות וסחר מקבלים החלטות. מה לקרן קדמה ולקמעונאות.
  • 1.
    שווה 0 (ל"ת)
    אנונימי 20/09/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?