אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני

איך פסק דין שולי עלול לייקר את מחירי הדיור לכל הציבור הישראלי?

האם סכנה של קריסה של קבלן מוטלת על יוזם הפרויקט או על רוכשי הדירות שקיבלו את הדירה באיחור של מספר חודשים? הנה קביעת בית המשפט

נתנאל אריאל | (22)

159 תובעים יקבלו מחברת הנדל"ן אפי קפיטל סכום של 2.5 מיליון שקל זאת לאחר שהחברה הפסידה בתביעה שהגישו נגדה הדיירים על איחור במועד מסירת הדירה, ביחס למועד שאליו התחייבה החברה. אפי קפיטל זכתה במכרז להקמת 10 בניינים עם 276 דירות בפרויקט "השמורה" בעיר ראש העין, במסלול 'מחיר מטרה' אבל בפועל מסרה את הדירות באיחור של בין 4-8 חודשים.

הסיבה לעיכוב במסירה היה קריסה של הקבלן המבצע, חברת מליבו, והשאלה היא האם זה סיכון שצריך להיות מוטל על היזם או על רוכשי הדירות. שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, אריאל ברגנר, פסק נגד היזם, אפי קפיטל (80%) ואורתם סהר (20%), והורה על תשלום הסכום תוך שהוא שולל את הטענה של היזם שקריסת הקבלן, חברת מליבו, היא כח עליון. 

על פי השופט ברגנר, בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בסוגיה, והוא החליט לצדד בכך שקריסת קבלן זה דבר שהוא "אפשרי בהחלט, שאף קרה יותר מפעם פעמיים במדינתנו". לדבריו: "חוזה מכר דירה חל על נסיבות חיצוניות ההופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי. בעוד שקריסתו של קבלן מבצע הינה נסיבה פנימית שהסיכון להתממשותה צריך להיות מוטל על המוכר". במילים אחרות - היזם צריך לגדר את עצמו מפני הסיכון - שידוע וקיים - של קריסתו של קבלן מבצע ולא להפיל את הסיכון הזה על רוכשי הדירה. 

בנוסף, אומר השופט, החברה היזמית הייתה יכולה לגדר לעצמה את הסיכון ויש לה יכולת טובה יותר לעשות זאת מאשר לרוכשי הדירה.

על מי נכון להטיל את האחריות לחוסר גידור מפני קריסת קבלן, על היזם או על הרוכשים (האמת היא שזה בכל מקרה יגיע לרוכשים)

אבל הנה הפער בין משפט לכלכלה: כלכלנים יגידו שקריסה של קבלן היא אירוע שקורה פעם בהרבה זמן. קורה אבל לא הרבה. מנגד - אם החברות יידעו שהן חייבות לגדר את עצמן מפני קריסה של קבלן, הן ייקנו את הביטוח כדי לכסות את עצמן מאירועי קיצון. ומה הן יעשו עם זה? יגלגלו את זה כמובן לצרכן, רוכש הדירה.

המשמעות היא שקבלנים בכל מקרה יגדרו את עצמם מפני אירוע קיצון. כמה פעמים הוא מתרחש? לא הרבה. אבל ציבור רוכשי הדירות ייאלו תמיד לשלם את הביטוח הזה. במילים אחרות - ברגע שבית המשפט יקבע שמדובר באחריות של החברה היא פשוט תגלגל את העלות הזו לצרכנים ומחירי הדיור יעלו.

השופט ברגנר לא ממש הבין את זה כאשר העדיף להתעלם מהסיכון הכרוך בכך לענף כולו ולהתמקד במקרה שלפניו. לדבריו: "לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת בהקשר זה לפיה הטלת פיצויים על היזם בגין תקופת צו מניעה שיפוטי, מבלי שתינתן ליזם הגנה מפני תביעות בגין הנזקים, היא בבחינת גזירה שהיזמים לא יוכלו לעמוד בה. אליבא דנתבעת, קביעה מעין זו תגרור בהכרח להשלכות רוחב על הענף ולעליית מחירי הדיור על מנת ליצור תיחום של הסיכונים בקביעת מרווח ביטחון במועדי מסירת הדירות או באמצעות פוליסת ביטוח שעלותה תגולגל למחיר הדירה.

"אני סבור כי מדובר בפרמטר נוסף שיש לשקול אך לא מצאתי כי יש בו כדי לשנות מהמשוואה ודווקא מנקודת המבט של יעילות כלכלית אני סבור כי ראוי להטיל על היזם-המוכר את הסיכונים הקשורים להתקשרות עם הקבלן."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אם ניקח את הדוגמה הנוכחית, אפשר לחשב כך - מדובר על תשלום פיצויים של 2.5 מיליון שקל ל-159 רוכשים. לכן, זו תוספת עלות של כ-16 אלף שקלים לכל דירה. לא סכום בשמיים, אבל הסכום הזה תלוי בפיצויים ששופטים בעתיד ייתנו. ומעבר לכך - גם 16 אלף שקלים זה לא מעט כסף. כשההחזר החודשי הממוצע על משכנתא הוא 5,000 שקל, מדובר על עוד יותר מ-3 חודשים של תשלום משכנתא.

 

ובחזרה לטיעונים - אין אחידות בפסיקה. האם קריסת קבלן היא כח עליון?

השופט הביא מספר ציטוטים לשני הצדדים. אחד מהם הוא מתוך פסק הדין נסים חדד: "כניסתו של קבלן מבצע לקשיים כלכליים, לא רק שאינו דבר בלתי צפוי או בגדר כוח עליון, אלא שהוא דבר אפשרי בהחלט. שעה שמדובר באירוע אפשרי בהחלט, שאף קרה בעבר יותר מפעם פעמיים במדינתנו ומאחר ועומדת למוכר כאמור הזכות הבלתי מוגבלת לקבוע מראש את מועד מסירה כאוות נפשו, אין שום הצדקה במישור הנורמטיבי, לפרש את סעיף 5א(ג) לחוק, כמי שרואה בקריסת קבלן מבצע, כסיכון שיש להטיל על הקונה. על המוכר לקחת מראש בחשבון את האפשרות של כניסת הקבלן לקשיים ועד כדי כניסתו להליכי חדלות פירעון ובהתאם לכך לקבוע מועד מסירה רחוק יותר, או לקחת בחשבון כי יאלץ לשלם פיצוי בגין איחור במסירה, אם יאחר במסירת הדירות עקב מקרה כזה. למוכר יש אמנם אינטרס מובהק להציג מועד מסירה קרוב ככל הניתן, כדי למשוך כמה שיותר קונים ולמנוע מצב של הפסד לקוחות עקב תקופת מסירה ארוכה מדי ואולם במאזן האינטרסים, אינטרס זה חשוב פחות מיצירת ודאות לקונה לגבי מועד המסירה".

מנגד, בפסקי הדין אחים חסיד וכן בלאה שוקר נגד מנרב וכן בתביעת אורלי שגיא נגד גינדי נקבע ההיפך: "קריסת קבלן משנה היא סיכון שאינו במסגרת הסיכונים "הרגילים" הכרוכים בפרוייקט בנייה, אשר יש מקום להטילם על המוכר. מדובר בהתרחשות חריגה, שלא היה צריך לצפות אותה ולא היה צריך לקחת אותה בחשבון בעת ההתחייבות על מועד המסירה החוזי"

בחברה טענו שהיא הייתה "בת ערובה" לצו בית המשפט שנתן הארכת צו להקפאת הליכים לחברת מליבו ושהם התנגדו לכך.

בשורה התחתונה, השופט פסק כאמור פיצויים לרוכשים של כ-2.5 מיליון שקל.

 

סדרות האג"ח של אפי קפיטל ייפדו בתוך פחות משנה. החברה גייסה עוד 97 מיליון שקל, בתשואה של 8.5%

לחברת אפי קפיטל יש שתי סדרות אג"ח שנסחרות בבורסה בת"א בהיקף כולל של 146 מיליון שקל. שתי הסדרות עם מח"מ של פחות משנה, סדרה א'  אפי קפיטל אגח א בתשואה של 5.6% וסדרה ב' אפי קפיטל אגח ב בתשואה של 7.23%. מאחר שהאג"ח ייפרעו בתוך זמן קצר (מח"מ של 0.54 ו-0.87) החברה גייסה אתמול אג"ח בהיקף של 96.5 מיליון שקל בריבית שקלית (לא צמודה) של 8.5%. המח"מ בסדרה החדשה (ג') הוא 2.9 שנים. את ההנפקה הובילו דיסקונט חיתום וברק קפיטל.

בחברה מתפארים שבהנפקה "נרשמה השתתפות גדולה ומכובדות של גופים מוסדיים מהמובילים בישראל, דבר המצביע על הבעת האמון שהן רוכשים לחברה ולביצועיה". אבל הסיפור יותר פשוט - מדובר בתשואה שקלית, לא צמודה למדד של 8.5%. המוסדיים מניחים שהאינפלציה תרד בשנה הבאה, ותתכנס לטווח היעד של בנק ישראל (1-3%, על פי הערכות בנק ישראל - בטווח העליון) ולכן סביר להניח שגם הריביות יחלו לרדת. במילים אחרות - אם מדובר בסך הכל בחברת נדל"ן טובה למה לא 'לקבע' תשואה גבוהה ל-3 שנים?

על פי נתוני אפי קפיטל, הרווח הגולמי הצפוי בעתיד מהפרויקטים בביצוע ותכנון יגיע ל-1.3 מיליארד שקל. לחברה יש 1,941 יחידות דיור בשיווק וביצוע לצד 25 אלף מ"ר של נכסי נדל"ן מניב. אפי החלה לאחרונה לשווק שני פרויקטים חדשים בנהריה ובאשקלון (מה זה לאחרונה? לא ברור). לדבריה, מתוך 216 יח"ד בפרויקט אפי על הפארק בנהריה היא מכרה 115 יח"ד וחתמה על 3 הצעות רכישה שאינן מחייבות וכן בפרויקט אשקלון שלב ג' מכרה 12 יח"ד וחתמה על 5 הצעות רכישה שאינן מחייבות – העודפים בגין שני פרויקטים אלה ישועבדו לטובת מחזיקי סדרה אג"ח ג'. כמו כן החברה מציגה פרויקטים בתכנון בהיקף של כ- 5,000 יח"ד וכ- 138 אלף מ"ר של נכסי נדל"ן מניב אשר מיועדים להיכנס לביצוע עד סוף שנת 2024 לפי תחזיותיה.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    אנונימי 24/09/2023 17:31
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהקבלן מבין שהוא אחראי, הוא יפסיק לבלף מועד מסירה, ויקח בחשבון גם עיכובים, ועם מועד מסירה אמיתי ושקוף, ומאוחר מהנהוג, המחיר ירד.שמח שהשופט פסק כאמור, זה לא כח עליון והיו מספר רב של מקרים כאמור בארץ.
  • 20.
    אורטל 18/09/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    העיקר לקבל קליקים, לא משנה שהורדת עכשיו את ערך האתר שאתה כותב בו
  • 19.
    אורן 18/09/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    הסרת האחריות מהייזם תוביל אותו לבחור את הזול ביותר ולהעביר את הסיכון לרוכשים שהם לא צד לעסקה. וגם איפה זה יגמר, מה אם קבלן משנה פושט רגל ...
  • 18.
    בית משפט צדק 18/09/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    הרוכש לא מרוויח מהפרוייקט. מי שמרוויח זה היזם והקבלן, שעושה רווחע עתק אם מתנהל נכון אז למה שהרוכש ייקח סיכון כזה, אם הרווח לא שלו. זה א ב בכלכלה. מי שרוצה להרוויח בגדול, צריך גם להסתכן בגדול ולקחת אחריות. להפיל את זה על הלקוחות, זו בדיחה. אף.אחד לא יקנה דירה מקבלן במצב כזה.
  • 17.
    להכניס סעיף לחוזה שאם הקבלן יפשוט רגל, יהיה עיכוב (ל"ת)
    ירמיה 18/09/2023 00:45
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    יויו 17/09/2023 22:51
    הגב לתגובה זו
    לא לפי פוליסה ... איפוא הכתב מלקק ולמי ? כנראה לעו"ד ידוע שידו בכל ויד כל בו
  • 15.
    רועי 17/09/2023 17:28
    הגב לתגובה זו
    פסיקה טובה
  • 14.
    המבטח 17/09/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
    גם אם נניח שהקבלנים לא ממקסמים את מחיר הדירה0, העלות ביטוח תהיה מאוד נמוכה להלן חישוב גס 16 א שח לדירה פיצוי אירוע קורה אחד לעשר פרוייקטים (קורה הרבה הרבה פחות, זה חישוב מאוד מוטה למעל) זאת אומרת שהנזק הממוצע לפרוייקט הוא 1600 שח. ביטוח יעלה חישוב הנזק הצפוי לחברת הביטוח + פרמיית סיכון, כך שמדובר סביב ה 2000 שח במצבה קיצוני מאוד, שבו קורס קבלן כל עשרה פרוייקטים מי שהגיע עד לכאן מוזמן לחשב % מעלות הדירה :)
  • 13.
    קבלן 17/09/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    הברזל או הביטוח
  • 12.
    לילי 17/09/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    כוח עליון מוגדר כאירוע בילתי נתן לצפייה . אם קבלן משנה מתפגר יש להחליפו ולא לטעון כוח עליון .
  • 11.
    הגולש 17/09/2023 01:02
    הגב לתגובה זו
    היזם יכול להיות המבצע של עצמוואם הוא לוקח קבלן חיצוני והקבלן שלקח נל- זו אחריותותמיד יכול להביא קבלן אחר במקום זה שנפל
  • 10.
    הגיון בריא של השופט (ל"ת)
    מבין עניין 17/09/2023 00:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שחף 16/09/2023 23:12
    הגב לתגובה זו
    כול פרוייקט היום עובד עים זה לפי החוק ..אז זה יזם עבריין ? שישלם על מה שהוא בישל.
  • 8.
    דרור 16/09/2023 21:40
    הגב לתגובה זו
    מחיר הדירה הוא לא פונקציה של עלות + רווח, אלא כמה השוק מוכן לשלם. אין ספק שהפסיקה מוצדקת, כי הקבלן הוא קבלן מפתח, והוא אחראי על כל מה שקורה בתהליך. אז היזמים ירוויחו קצת פחות. ממש רחמנות עליהם.
  • 7.
    היזמים מחפשים קבלנים בחצי גרוש עמ לחסוך בביצוע את 16/09/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    היזמים מחפשים קבלנים בחצי גרוש עמ לחסוך בביצוע את הרוכש זה לא צריך לעניין כל האחריות היא על היזם ו שידרוש ערבות ביטוח אם הקבלן לא מספיק חזק ככה זה במדינה נורמלית מה שאנחנו מזמן לא.
  • 6.
    בנקאי 16/09/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
    לא צריך פסק דין בשביל לייקרה את הדיור בארץ הוא מתיימר גם ככה בצורה טבעית ממושכת ואינסופית
  • 5.
    תכניסו דחוף חברות בניה סיניות:דירה בחמישית מחיר חצי זמן (ל"ת)
    יפני 16/09/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פרוספר 16/09/2023 21:00
    הגב לתגובה זו
    הכתב חי באוטופיה קומוניסטית כנראה...
  • 3.
    כותרת חלופית "כתב מנסה ללקק את נעלי הקבלנים" (ל"ת)
    פרוספר 16/09/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הומלס 16/09/2023 20:23
    הגב לתגובה זו
    א. לרוכשים אין ולא אמור להיות ידע על זהות הקבלן המבצע. הם לא בוחרים אותו ולא מודעים למצבו הפיננסי, זה באחריות היזם ב. היזם מכין דוח אפס על בסיס עלות הבניה, הוא יכול וחייב לקבל ערבויות ביצוע מהקבלן המבצע, זוהיא פרקטיקה מקובלת בתחום הבניה.
  • 1.
    המגיב 16/09/2023 20:13
    הגב לתגובה זו
    פרמיית הביטוח צריכה להיות קטנה, ובשוק תחרותי (טוב, נו, הצחקתי את עצמי) הקבלנים והיזמים יספגו את העלות.
  • צחי 17/09/2023 20:53
    הגב לתגובה זו
    הצחקת גם אותי. שוק תחרותי…..
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?