חרדים
צילום: ישראל ויסוצקי, Pixabay

לקראת חקיקת חוק הגיוס החדש - מה חושב הציבור?

40% מהציבור תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים
אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה חרדים סקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה פירסם את תוצאות הסקר "מדד הקול הישראלי" בנושא הגיוס לצה"ל לקראת חוק הגיוס החדש והמתווה המסתמן של מתן פטור גורף לאברכים. הסקר שנערך על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי ממרכז ויטרבי חושף מה חושב הציבור על חוק הגיוס החדש וכמה ממנו תומכים באי-גיוס לצה"ל כתשובה לחוק החדש.

לאחרונה דיווחה התקשורת על יוזמות שונות של הורים ושל מועמדים לשירות חובה לקרוא להימנעות מגיוס כזה) בשונה מביטול התנדבות למילואים (בין אם במסגרת ההתנגדות לרפורמה שמקדמת הממשלה ובין אם בהקשר הספציפי, והיה וייחקק למתווה החדש. בסקר נמצא הבדל גדול בתמיכה מהימנעות מגיוס חובה בשני המקרים (מדגם יהודים), אם כי בשניהם רוב המשיבים מתנגדים למהלך כזה: הימנעות מגיוס בהקשר הרחב של המחאה קיבלה את תמיכת כחמישית בלבד מהמרואיינים, ורוב המרואיינים ציינו כי "כלל לא לגיטימי" להימנע על רקע זה מגיוס חובה לצה"ל. אבל בהקשר של חוק גיוס הפוטר את תלמידי הישיבה משירות הגיע שיעור התמיכה לכ-40% ושיעור המציינים כי הדבר "כלל לא לגיטימי" קטן יותר באופן משמעותי.

הן בקרב תומכי המחאה הן בקרב מי שאינם תומכים בה הרוב מתנגדים להימנעות מגיוס של חייבי שירות כחלק המחאה: בקרב תומכי המחאה 34% מצדדים מהימנעות מגיוס במסגרת ההתנגדות למהלכי הממשלה ו-56% סבורים שזה אינו מהלך לגיטימי. בקרב מי שאינם תומכים במחאה הפער בין התומכים למתנגדים להימנעות מגיוס גדול הרבה יותר: 12% לעומת .82% באשר להימנעות מגיוס על רקע מתווה הפטור מגיוס של תלמידי ישיבות, תומכי המחאה ממש חצויים: 46% מצדדים במהלך כזה של חייבי הגיוס ו-45% מתנגדים לו.

בקרב מי שאינם תומכים במחאה מצדדים בהימנעות מגיוס בנסיבות אלה 32% ומתנגדים לכך 62%. פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי התמיכה בהימנעות מגיוס כחלק מהמחאה שכיחה יותר בשתי קבוצות הקצה – החילונים והחרדים ואולם בכל הקבוצות שיעור התומכים הוא כרבע ומטה. לעומת זאת כשמדובר בהימנעות מגיוס של חייבי גיוס על רקע חקיקת מתווה הפטור מגיוס – שיעורי התמיכה בכל הקבוצות גבוהים בהרבה, כולל בקרב החרדים שם מדובר ברוב, שכן ככל הנראה מבחינתם הימנעות מגיוס של חילונים נותנת לגיטימציה לאי- התגייסות של חרדים. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המלש 14/09/2023 09:36
    הגב לתגובה זו
    יש לתקן את החוק כך שכל תלמיד ישיבה מגיל מסויים יעשה שירות לאומי . בבתי חולים. בבתי אבות. בבתי יתומים. ועוד. וגם יצאו לעבודה. אמרו חז"ל " אם אין קמח אין תורה " . היו אז חכמים. כל היהודים בעולם עובדים ביום ולומדים בערב. חשובה הפרנסה של המשפחה מלימוד התורה הגמרא והתלמוד..
  • 3.
    יואליקו 14/09/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות ברור לכולם שהמדינה בתצורה הנוכחית לא תאריך ימים. אפשר לנסות לעבור לצבא מקצועי, או שאפשר להתחיל לספור לאחור. אני ממש בספק שאני אמליץ לבת שלי להתגייס עוד 15 שנים - בשביל מי ובשביל מה ? היא צריכה להיות עבד של המערכת כש70% מהנשים פטורות מגיוס מסיבות כאלה או אחרות?
  • 2.
    ישראל 14/09/2023 08:24
    הגב לתגובה זו
    חוק גיוס כבר יש, מנסים לחוקק חוק השתמטות
  • 1.
    מיכה 14/09/2023 07:42
    הגב לתגובה זו
    להיות חרדי, זו לא מחלה. ניתן להמיר את הגיוס לצבא בשרות לאומי בנושאים שונים ואין כל סיבה להשתמטות משרות. יתכן ויגיע היום בו יהיה פטור לכולם.
  • חי 14/09/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    לכל אחד מהם יש חבר דמיוני.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.