בג"צ דחה את הבקשה לצו ביניים בעתירה של ראש השב"כ לשעבר, כנגד ועדת פגסוס
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה את הבקשה בעתירה שהגיש ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן למתן צו ביניים כנגד ההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה לפרשת פגסוס.
השופט התורן בבית המשפט העליון, השופט יחיאל כשר קבע כי ראש הממשלה, שר המשפטים והממשלה יגישו את תשובתם לעתירה עד ה-15 באוקטובר.
הבוקר, ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן יחד עם חברי מאבק הגלימות השחורות מלשכת עורכי הדין בראשות עו"ד נדב ויסמן, הגישו עתירה דחופה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים כנגד ההחלטה על הקמת הוועדה, לאחר שביום ראשון האחרון אישרה הממשלה את הצעתו של שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות - פרשת פגסוס.
חריגה מסמכות
בעתירה נכתב כי "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת, ליתן בזה צו על תנאי המופנה לראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, שר המשפטים, ח"כ יריב לוין, ממשלת ישראל, ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה ויו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית, השופט בדימוס, משה דרורי, המורה להם להתייצב וליתן טעם, אם יש בידיהם, מדוע לא תבוטל החלטת שר המשפטים מיום 23.8.2023 על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית והחלטת ממשלת ישראל מיום 27.8.2023 להרחיב את סמכויותיה של ועדה זו ולהשוותן לאלה של ועדת חקירה ממלכתית - אשר התקבלו תוך חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה".
העותרים ביניהם גם אלוף במיל' אמיר אשל, עו"ד עירית אדרי, עו"ד יעקב אנוך, עו"ד אמנון אפשטיין, עו"ד מורן ימיני, עו"ד שרית מולכו, עו"ד תמי פירון - סמורדינסקי, עו"ד איתן פלג, עו"ד נמרוד רוזנבלום ועו"ד נגה רובינשטיין טענו בעתירה כי לחלופין בלבד הם דורשים כי יתנו טעם "מדוע לא יפעלו לתיקון החלטת הממשלה כך שתעלה בקנה אחד עם הוראות חוק הממשלה, עמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים וחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, ותבהיר כי אין הוועדה רשאית לעסוק או להתערב בהליכים פליליים פרטניים תלויים ועומדים, ובכללם חקירות מתנהלות, תיקים הממתינים להכרעת התביעה והליכים המתנהלים בבתי המשפט, לרבות ההליך הפלילי המתנהל נגד נתניהו".
העותרים גם דרשו לחלופין להחליף את ראש הוועדה השופט בדימוס משה דרורי וכן להתלות את החלטת הממשלה עד שתוקם משלה בה אין אחד שכנגדו יש הליכים פליליים - דהיינו לאחר סיום משפטו של ראש הממשלה נתניהו.
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העותרים ביקשו כי בית המשפט יתן צו ביניים במעמד צד אחד בלבד, המתלה את תוקפה את החלטת הממשלה ולהורות על הקפאת כלל פעולותיה של ועדת הבדיקה הממשלתית וזאת עד להכרעתו של בית המשפט בעתירה.
- 2.מישהו מפחד (ל"ת)י 31/08/2023 11:30הגב לתגובה זו
- 1.איך זה שכל כך הרבה מבכירי מערכת הביטחון כאלה מטורללים? (ל"ת)עידו 30/08/2023 15:55הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
