האם יו"ר מגדל חנן מלצר ישאר במשרדו? מגדל הגישה עתירה דחופה נגד רשות שוק ההון: "דרישות הממונה לוקות בפגמים חמורים"
חברת מגדל אחזקות ששולטת בחברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח 2.17% הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החרה פועלת בצעד חריג זה לדבריה לאור סירובו של הממונה להצעותיה. במוקד העתירה דרישתו של הממונה מיו"ר החברה חנן מלצר לפנות את משרדו עד מחר, דרישה אליה מלצר מתנגד בחריפות.
הבוקר הגישה מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, במסגרת העתירה, מגדל אחזקות מבקשת לקבל צו ביניים וצו ארעי להתלות את מכתב דרישותיו של ממלא מקום הממונה ולהימנע ממימוש צעדים בלתי הפיכים.
עיקר המחלוקת נסובה על שורת דרישות של ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, אשר נדונו מזה תקופה בין דירקטוריון מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים ובין ממלא המקום. במוקד העתירה טענות מגדל אחזקות כי כל פעולותיה ופעולות הדירקטורים של החברה היו על פי הדין והפסיקה, וכן טענות לחוסר סמכות של ממלא מקום הממונה בדרישותיו, לחוסר ביסוס עובדתי ולאי דיוקים, לחריגה מהוראות הדין ולאכיפה בררנית מצידו של ממלא מקום הממונה, אשר מבקש להטיל על מגדל אחזקות מגבלות שאינן קיימות בקבוצות הביטוח האחרות.
חוסר סמכות
בעתירה נכתב כי "עניינה של העתירה בדרישותיו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בפועל. שנשלחו לחברה בסוף החודש הקודם ומוענו לחברת הבת מגדל ביטוח. בחברה מסבירים בעתירה כי אף שדרישותיו של הממונה במכתבו מוענו למגדל ביטוח, הם נוגעות לזכויותיה של חברת־האם, העותרת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, המחזיקה במלוא מניותיה של מגדל ביטוח".
במגדל טוענים כי "דרישות הממונה ניתנו בהיעדר כל סמכות בדין, שלא על יסוד תשתית עובדתית כנדרש, והן לוקות בפגמים חמורים היורדים לשורשו של עניין במישור שיקול־הדעת ובמישור ההליך".
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה מציינים בעתירה כי "במכתב הדרישות דרש הממונה מהחברה - מינוי יו"ר קבוע לדירקטוריון חברת הביטוח לשלוש שנים. וכן את איון זכותה של האסיפה הכללית לבחור מחדש, מדי שנה, כקבוע בהוראות חוק החברות את הדירקטור מטעמה בחברת־הבת שלה, אשר ייבחר לכהן כיו"ר. ובנוסף את הגדלת מספר הדירקטורים הבלתי־תלויים, כך שמספרם יהיה גבוה בדירקטור אחד משליש, כאשר העיגול הוא כלפי מעלה (בהרכב של שמונה דירקטורים המדובר על מחצית, בהרכב אי־זוגי מדובר על מחצית פחות אחד).
"כמו כן דרש הממונה את שינוי תקנון חברת הביטוח כך שיתאים לדרישות האמורות. ואת הוצאתו מלשכתו, וזאת עד לסוף חודש אוגוסט (מחר) של יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, המשנה השופט בדימוס חנן מלצר, אשר לו לשכה בבניין השייך לחברה נינה של העותרת ואשר בו יושבות החברות השונות מקבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח ומגדל אחזקות. כמו כן דרש הממונה מהחברה כי תוגבל העברת המידע בין חברת־הבת לחברת־האם הציבורית, לדברי החברה בעתירה "צעד זה משמעותו נקיטה בצעדים שיביאו לבַּעֲרּות של העותרת ביחס לחברת הביטוח, בניגוד למתחייב מדיני ניירות ערך".
דרש לגרש את היו"ר
במגדל תוקפים את הממונה וטוענים בעתירה כי החברה היא "חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח הרשות לניירות ערך ולא לפיקוח הממונה".
בעתירה ציינה החברה כי "במכתב הדרישות ציין הממונה כי דרישותיו במכתב ניתנות מכוח סמכותו לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). ואולם, סעיף 65 לחוק הפיקוח מקנה לממונה סמכות ביחס ל'מבטח'. דרישות הממונה כולן הופנו למגדל ביטוח, ביחס לפעולות שאינן בסמכותה, בו בזמן שהדרישות כולן נוגעות הלכה למעשה לזכויותיה של מגדל אחזקות, אשר אינה 'מבטח' כמשמעות המונח בדין, בעניינים הנוגעים לזכויותיה כבעלת שליטה, ולכן חורגות הן מגדרי הסמכות המוקנית לממונה הן ככלל והן באופן קונקרטי, לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בנוסף טוענים במגדל כי "דרישות הממונה מאיינות, הלכה למעשה, את זכות השליטה של מגדל אחזקות בחברת־הבת שבבעלותה המלאה - מגדל ביטוח, בניגוד לדין ולמושכלות יסוד של ממשל תאגידי".
במגדל טוענים כי "הדרישה "לגרש" עד סוף אוגוסט (מחר) את יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, השופט בדימוס חנן מלצר מחצרי הקבוצה התאגידית מטילה – ללא פשר – דופי בפעילותו שהייתה על פי הדין והפסיקה ומכאן גם פוגעות פגיעה קשה בשמו הטוב שלו ובמוניטין של העותרת"
למנוע נזק חמור.
בחברה טוענים כי "מתן צו הביניים המבוקש מתחייב בראש ובראשונה, כדי לשמר מצב קיים ולמנוע שינוי דרמטי, אשר יסב נזק קשה, חמור ובלתי הפיך, הוצאת היו"ר ממשרדו עלולה לגרום נזק משמעותי בעל השלכות ארוכות טווח למגדל אחזקות. יישומה המיידי של דרישה זו יכול להוביל לשווא לפגיעה בשמו הטוב של כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס ומכאן גם לפגיעה בעותרת, אשר מינתה אותו לתפקידו כדירקטור. בנוסף פעולה זו היא עלולה להיראות בעיני הציבור כאישור לכאורה לאמיתות טענות הממונה כי נפל איזשהו פגם בהתנהלותו. ולא היא – המציאות הפוכה- לגמרי".
בחברה כתבו בעתירה בנוסף כי "הדרישה למנות עד יום הראשון באוקטובר יו"ר דירקטוריון קבוע למשך שלוש שנים עם חסינות מפני החלפתו, כמו גם הדרישה לשינוי התקנון בהתאם, הופנו, כאמור, על ידי הממונה למגדל ביטוח. דא עקא, שדרישות אלה כלל אינן ניתנות למימוש על ידי מגדל ביטוח. כך, הגורם היחיד שמוסמך לשנות את תקנון מגדל ביטוח הוא האסיפה הכללית של מגדל ביטוח – הוא דירקטוריון מגדל אחזקות, אליו לא נשלח כלל מכתב הדרישות".
בנוסף טענו בחברה כי מינוי יו"ר קבוע כעת תחייב את מינויו מקרב הדירקטורים המכהנים בדירקטוריון מגדל ביטוח, והדבר עלול להסב נזק משמעותי בדמות ערעור היציבות הניהולית.
בחברה ציינו כי מגדל אחזקות גם רשאית על פי תקנון מגדל ביטוח וחוק החברות, שלא לחדש את כהונתו של דירקטור. כך גם הדרישה שמגדל ביטוח תבטיח משך כהונה של שלוש שנים של יו"ר הדירקטוריון שלה אינה ניתנת ליישום.
בחברה סיכמו כי אין למגדל ביטוח, שאליה הופנו הדרישות, כל אפשרות מעשית למלאן. בנסיבות אלו, הימנעות מעיכוב דרישות הממונה תביא למצב דברים אבסורדי, אשר בו ייוותרו על כנן דרישות שנמענן מגדל ביטוח לא יכול לממשן מצד אחד, אך עלול להימצא בהפרה, שלא הייתה ביכולתו למנוע, מצד שני.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
