האם יו"ר מגדל חנן מלצר ישאר במשרדו? מגדל הגישה עתירה דחופה נגד רשות שוק ההון: "דרישות הממונה לוקות בפגמים חמורים"
חברת מגדל אחזקות ששולטת בחברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח -7.27% הגישה עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל בבקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי. החרה פועלת בצעד חריג זה לדבריה לאור סירובו של הממונה להצעותיה. במוקד העתירה דרישתו של הממונה מיו"ר החברה חנן מלצר לפנות את משרדו עד מחר, דרישה אליה מלצר מתנגד בחריפות.
הבוקר הגישה מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, במסגרת העתירה, מגדל אחזקות מבקשת לקבל צו ביניים וצו ארעי להתלות את מכתב דרישותיו של ממלא מקום הממונה ולהימנע ממימוש צעדים בלתי הפיכים.
עיקר המחלוקת נסובה על שורת דרישות של ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח, אשר נדונו מזה תקופה בין דירקטוריון מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים ובין ממלא המקום. במוקד העתירה טענות מגדל אחזקות כי כל פעולותיה ופעולות הדירקטורים של החברה היו על פי הדין והפסיקה, וכן טענות לחוסר סמכות של ממלא מקום הממונה בדרישותיו, לחוסר ביסוס עובדתי ולאי דיוקים, לחריגה מהוראות הדין ולאכיפה בררנית מצידו של ממלא מקום הממונה, אשר מבקש להטיל על מגדל אחזקות מגבלות שאינן קיימות בקבוצות הביטוח האחרות.
חוסר סמכות
בעתירה נכתב כי "עניינה של העתירה בדרישותיו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בפועל. שנשלחו לחברה בסוף החודש הקודם ומוענו לחברת הבת מגדל ביטוח. בחברה מסבירים בעתירה כי אף שדרישותיו של הממונה במכתבו מוענו למגדל ביטוח, הם נוגעות לזכויותיה של חברת־האם, העותרת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, המחזיקה במלוא מניותיה של מגדל ביטוח".
במגדל טוענים כי "דרישות הממונה ניתנו בהיעדר כל סמכות בדין, שלא על יסוד תשתית עובדתית כנדרש, והן לוקות בפגמים חמורים היורדים לשורשו של עניין במישור שיקול־הדעת ובמישור ההליך".
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה מציינים בעתירה כי "במכתב הדרישות דרש הממונה מהחברה - מינוי יו"ר קבוע לדירקטוריון חברת הביטוח לשלוש שנים. וכן את איון זכותה של האסיפה הכללית לבחור מחדש, מדי שנה, כקבוע בהוראות חוק החברות את הדירקטור מטעמה בחברת־הבת שלה, אשר ייבחר לכהן כיו"ר. ובנוסף את הגדלת מספר הדירקטורים הבלתי־תלויים, כך שמספרם יהיה גבוה בדירקטור אחד משליש, כאשר העיגול הוא כלפי מעלה (בהרכב של שמונה דירקטורים המדובר על מחצית, בהרכב אי־זוגי מדובר על מחצית פחות אחד).
"כמו כן דרש הממונה את שינוי תקנון חברת הביטוח כך שיתאים לדרישות האמורות. ואת הוצאתו מלשכתו, וזאת עד לסוף חודש אוגוסט (מחר) של יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, המשנה השופט בדימוס חנן מלצר, אשר לו לשכה בבניין השייך לחברה נינה של העותרת ואשר בו יושבות החברות השונות מקבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח ומגדל אחזקות. כמו כן דרש הממונה מהחברה כי תוגבל העברת המידע בין חברת־הבת לחברת־האם הציבורית, לדברי החברה בעתירה "צעד זה משמעותו נקיטה בצעדים שיביאו לבַּעֲרּות של העותרת ביחס לחברת הביטוח, בניגוד למתחייב מדיני ניירות ערך".
דרש לגרש את היו"ר
במגדל תוקפים את הממונה וטוענים בעתירה כי החברה היא "חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח הרשות לניירות ערך ולא לפיקוח הממונה".
בעתירה ציינה החברה כי "במכתב הדרישות ציין הממונה כי דרישותיו במכתב ניתנות מכוח סמכותו לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). ואולם, סעיף 65 לחוק הפיקוח מקנה לממונה סמכות ביחס ל'מבטח'. דרישות הממונה כולן הופנו למגדל ביטוח, ביחס לפעולות שאינן בסמכותה, בו בזמן שהדרישות כולן נוגעות הלכה למעשה לזכויותיה של מגדל אחזקות, אשר אינה 'מבטח' כמשמעות המונח בדין, בעניינים הנוגעים לזכויותיה כבעלת שליטה, ולכן חורגות הן מגדרי הסמכות המוקנית לממונה הן ככלל והן באופן קונקרטי, לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בנוסף טוענים במגדל כי "דרישות הממונה מאיינות, הלכה למעשה, את זכות השליטה של מגדל אחזקות בחברת־הבת שבבעלותה המלאה - מגדל ביטוח, בניגוד לדין ולמושכלות יסוד של ממשל תאגידי".
במגדל טוענים כי "הדרישה "לגרש" עד סוף אוגוסט (מחר) את יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, השופט בדימוס חנן מלצר מחצרי הקבוצה התאגידית מטילה – ללא פשר – דופי בפעילותו שהייתה על פי הדין והפסיקה ומכאן גם פוגעות פגיעה קשה בשמו הטוב שלו ובמוניטין של העותרת"
למנוע נזק חמור.
בחברה טוענים כי "מתן צו הביניים המבוקש מתחייב בראש ובראשונה, כדי לשמר מצב קיים ולמנוע שינוי דרמטי, אשר יסב נזק קשה, חמור ובלתי הפיך, הוצאת היו"ר ממשרדו עלולה לגרום נזק משמעותי בעל השלכות ארוכות טווח למגדל אחזקות. יישומה המיידי של דרישה זו יכול להוביל לשווא לפגיעה בשמו הטוב של כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס ומכאן גם לפגיעה בעותרת, אשר מינתה אותו לתפקידו כדירקטור. בנוסף פעולה זו היא עלולה להיראות בעיני הציבור כאישור לכאורה לאמיתות טענות הממונה כי נפל איזשהו פגם בהתנהלותו. ולא היא – המציאות הפוכה- לגמרי".
בחברה כתבו בעתירה בנוסף כי "הדרישה למנות עד יום הראשון באוקטובר יו"ר דירקטוריון קבוע למשך שלוש שנים עם חסינות מפני החלפתו, כמו גם הדרישה לשינוי התקנון בהתאם, הופנו, כאמור, על ידי הממונה למגדל ביטוח. דא עקא, שדרישות אלה כלל אינן ניתנות למימוש על ידי מגדל ביטוח. כך, הגורם היחיד שמוסמך לשנות את תקנון מגדל ביטוח הוא האסיפה הכללית של מגדל ביטוח – הוא דירקטוריון מגדל אחזקות, אליו לא נשלח כלל מכתב הדרישות".
בנוסף טענו בחברה כי מינוי יו"ר קבוע כעת תחייב את מינויו מקרב הדירקטורים המכהנים בדירקטוריון מגדל ביטוח, והדבר עלול להסב נזק משמעותי בדמות ערעור היציבות הניהולית.
בחברה ציינו כי מגדל אחזקות גם רשאית על פי תקנון מגדל ביטוח וחוק החברות, שלא לחדש את כהונתו של דירקטור. כך גם הדרישה שמגדל ביטוח תבטיח משך כהונה של שלוש שנים של יו"ר הדירקטוריון שלה אינה ניתנת ליישום.
בחברה סיכמו כי אין למגדל ביטוח, שאליה הופנו הדרישות, כל אפשרות מעשית למלאן. בנסיבות אלו, הימנעות מעיכוב דרישות הממונה תביא למצב דברים אבסורדי, אשר בו ייוותרו על כנן דרישות שנמענן מגדל ביטוח לא יכול לממשן מצד אחד, אך עלול להימצא בהפרה, שלא הייתה ביכולתו למנוע, מצד שני.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
