דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

מה הבעיה הכי הגדולה של פאוול, ובכלל של כלכלנים?

פאוול דיבר בצורה תקיפה בנאום בג'קסון הול, הוא ניסה לומר לציבור 'תפחיתו צריכה אחרת אצטרך להעלות עוד את הריבית', אבל פאוול מפספס - המחקרים מראים שרוב הציבור האמריקאי בכלל לא מודע לנאומים הללו וגם לא מבין את השפה. היחיד שמושפע באמת זה שוק ההון
ד"ר אביחי שניר | (7)

בסוף השבוע שעבר, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול נאם בכנס הנגידים בג'קסון הול והודיע שהפד ימשיך להעלות את הריבית עד שאינפלציית הליבה תרד ל-2%. הנאום של היו"ר פאוול היה כל מה שאפשר לצפות מנאום של יו"ר הפד. הוא היה ברור, הוא היה תקיף, והוא ניתן בבמה הגדולה ביותר האפשרית עבור נאום של יו"ר בנק מרכזי. כנס הנגידים הוא אירוע שנתי שמושך אליו נגידי בנקים מרכזיים מכל העולם, ולכן גם מרכז עניין תקשורתי עצום. אין שום מקום אחר שבו יו"ר הפד יכול לדבר ולצפות שהדברים שלו יקבלו תהודה גדולה יותר.

 

למה היה חשוב ליו"ר הפד להגיד את הדברים כל-כך בתקיפות, ולהגיד אותם דווקא בג'קסון הול, זה ברור. בכל מודל של מדיניות מוניטרית יש חשיבות גדולה לציפיות של הציבור בקביעת קצב האינפלציה. מכיוון שאינפלציה היא קצב שינוי המחירים, היא תלויה בשני מרכיבים מרכזיים. הראשון הוא הציפיות של קובעי המדיניות בעסקים, שצריכים לצפות מה הולך לקרות למחירים של המתחרים שלהם, וכמה הציבור יהיה מוכן לשלם עבור המוצרים שלהם. השני הוא הציפיות של הציבור שצריכים לחשוב מה הולך לקרות למחירים בעתיד. כל זמן שאנשים חושבים שהמחירים הולכים להמשיך לעלות, יש להם אינטרס לקנות עוד לפני שהמחירים יעלו. ראינו מה עושות ציפיות מהסוג הזה, כשהרצון לקנות לפני שהמחירים יעלו דחף את שוק הדירות בישראל לעלייה של למעלה מ-100% בעשור.

 

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

לכן ברור שליו"ר הפד יש אינטרס לנסות להשפיע על הציפיות של הציבור. בהגיון של יו"ר הפד, ברגע שהוא מצהיר בנחרצות שהוא יעלה את הריבית כמה שיידרש, גם אם זה יוביל לפגיעה בתוצר ולעלייה באבטלה, הוא מאמין שגם אנשים פרטיים וגם קובעי החלטות בחברות ייקחו את הדברים שלו בחשבון. האנשים הפרטיים צריכים לקחת בחשבון שהולך להיות להם יותר קשה לגייס הלוואות, ושהסיכוי לאבטלה גדל, ולכן כדאי להם להתחיל לחסוך. קובעי מדיניות בחברות צריכים לקחת בחשבון שבקרוב יהיה להם קשה יותר לשכנע את הציבור לשלם יותר על מוצרים, ושגם המתחרים שלהם מבינים את זה.

 

מנקודת המבט של יו"ר הפד, אם כולם מבינים את זה, אז ייתכן שהוא בכלל לא יצטרך להעלות את הריבית, או שהוא יצטרך לעשות זאת רק במעט. הציפיות של הציבור יעשו בשבילו את שאר העבודה.

 

הבעיה היחידה בסיפור הזה היא שיו"ר הפד מפספס דבר אחד קטן. היחידים שמקשיבים לו הם האנשים בשוק ההון. לכן, בתגובה לדברים של הנגיד, שוק ההון יאט והדולר יתחזק, כי הציפיות לעליית ריבית בארה"ב יגדלו. אבל הציבור וקובעי המדיניות בחלק גדול מאוד מהחברות במשק, בכלל לא מודעים שהנגיד דיבר.

 

למעשה, רובם, לא יודעים מי זה הנגיד. בסקרים שנערכו בארה"ב, חלק גדול מהמשיבים ענו שהבנק המרכזי האמריקאי (Federal Reserve System) היא שמורת טבע. במחקר שפורסם לאחרונה, ארבעה חוקרים, אוליבייר קויביון, יורי גורדיצ'נקו, אדוארד נוטק, ורפאל שנלה, בדקו עד כמה הציבור האמריקאי מודע להודעות של הפד. בהתחשב בעובדה ששניים מהכותבים עובדים בתפקידים די בכירים בפד, הם מאוד רצו לגלות שלהודעות של הפד יש השפעה גדולה על ההתנהגות של הציבור.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מהסיבה הזאת, הם התמקדו בהודעה הכי דרמטית שסיפק יו"ר פד בשנים האחרונות, ההודעה של ג'רום פאוול בכנס הנגדיים ב-2020. באותו כינוס, פאוול הודיע כי הפד משנה את המדיניות שלו, ובמקום מדיניות אינפלציה של 2% לשנה, הוא עובר למדיניות של יעד אינפלציה ממוצע של 2%. מכיוון שזאת הייתה הודעה על שינוי מדיניות, היא זכתה לכיסוי מסיבי בתקשורת.

 

למרות זאת, החוקרים מצאו כי במקסימום, שליש מהאמריקאים שמעו על שינוי המדיניות. רובם לא שמעו על כך ישירות מכלי התקשורת המרכזיים, אלא מחברים, קולגות לעבודה, טוויטר, וכיוצא בזה. בהתאם, התברר שגם המעט ששמעו שהפד משנה מדיניות, לא הבינו מהי המדיניות החדשה. רובם בכלל חשבו שהפד הודיע שהמדיניות שלו היא לשמור את מחירי המניות גבוהים, או שמעכשיו הוא לא ינסה למנוע מבנקים ליפול.

 

בהתאם, שינוי המדיניות של הפד לא השפיע על הציפיות של הציבור בכלל; הרוב לא ידעו על כך, וגם אלו שידעו, המשיכו להחזיק באותן ציפיות שהיו להם קודם לגבי המחירים, התוצר, והאבטלה. למעשה, גם כשהחוקרים נתנו לאנשים הסברים לגבי המדיניות הקודמת של הפד ולגבי המדיניות החדשה, הציפיות של אנשים נותרו ללא שינוי. או שאנשים לא הבינו את ההסברים, או שהם לא הבינו איך העובדה שהפד מבצע מדיניות ישפיע על מחירים, על תוצר, או על אבטלה.

 

אז הנאום בג'קסון הול השפיע על הבורסה, אבל צריך לקחת בחשבון שהוא כנראה לא השפיע על מי שיו"ר הפד רצה להשפיע עליו. אז אלא אם כן יהיו הפתעות, הפד יצטרך לבצע יותר מהעלאת ריבית אחת עד שאינפלציית הליבה תחזור ליעד.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קמח קאופטו ללא גלוטן של היבואן דיפולמט-45 שח!!לא נורמלי (ל"ת)
    אור 29/08/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שהפ פוגעים בבפרנסת החמדנים חחח (ל"ת)
    מני 29/08/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הבעיה זה שלמה גרינברג שכותב שטויות (ל"ת)
    יוני 29/08/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 29/08/2023 13:46
    הגב לתגובה זו
    העניין הוא שהפד ודבר בשפה יחודית שמובנת רק ליודעי חן (שוק ההון), הסיפור הזה לא החל עם ג'רום פאוול, זה נמשך כבר מעל 20 שנה עוד מתקופת אלן גרינספן
  • 3.
    dd 29/08/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
    הריבית עוד תעלה!
  • 2.
    צחי 29/08/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    וכולם מתחילים להבין שלא האינפלציה מעניינת אותו אלא פגיעה בשוק המניות.
  • 1.
    שי 29/08/2023 12:34
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו עם דקלומים למיניהם. המצב טוב מאד , האינפלציה יורדת, שוק העבודה מתקרר והאיש ממשיך לשקר. אתם לא שמים לב שרמת האמינות של פאול נסדקת וחבל.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צארלי מאנגר
צילום: יוטיוב
דבר הגורו

צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי

מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"

אדיר בן עמי |

צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.

אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.

הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.

המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.

מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.