מוטי אברגיל
צילום: צילום מסך, יוטיוב

רשות ניירות ערך: מוטי אברג'יל רימה את המשקיעים ונטל מהם 57 מיליון שקל לשימושו האישי

הרשות העבירה את ממצאיה לפרקליטות לצורך הכרעה האם להגיש כתבי אישום. ממצאי החקירה העלו חשד כי בין השנים 2018-2022 נטל אברג'יל, באמצעות חברות מקבוצת יעדים, הלוואות מ-224 משקיעים של כ-57 מיליון שקל תוך הצגת מצגי שווא
נחמן שפירא | (9)

מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך השלימה את החקירה בתיק יעדים של מוטי אברג'יל, והעבירה את ממצאיה לפרקליטות לשם קבלת החלטה האם להגיש כנגדו כתב אישום.

על פי החשד שעלה מהחקירה מוטי אברג'יל, החשוד המרכזי, הבעלים של קבוצת יעדים נדל"ן נטל בין השנים 2018-2022, באמצעות חברות מקבוצת יעדים, הלוואות מ-224 משקיעים בסכום כולל של כ-57 מיליון שקל שלא באמצעות תשקיף ותוך הצגת מצגי שווא וזאת לצורך שימושו האישי. 

אברג'יל הוא הבעלים של קבוצת יעדים נדל"ן הכוללת מספר חברות פרטיות בבעלותו בהן חברת יעדים המרכז לקורסים (2015) אשר באמצעותן בוצעו, על פי החשד, העבירות לפי חוק ניירות ערך, חוק העונשין, ולפי חוק איסור הלבנת הון.

ממצאי החקירה העלו חשד לפיו בין השנים 2018-2022 נטל אברג'יל, הלוואות מ-224 משקיעים בסכום כולל של כ-57 מיליון שקל שלא באמצעות תשקיף ותוך הצגת מצגי שווא. עוד עלה כי אברג'יל השתמש בכספי החברה לשימושיו האישיים וזאת תוך ערבובי כספים בין החשבונות השונים שבשליטתו לרבות אלו הפרטיים, וכלה בפירעון חובות כלפי מלווים ותיקים- פרקטיקה הידועה כ- "הונאת פונזי".

גיוס הכספים האמור נעשה על-פי החשד, באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות, פניות טלפוניות ופגישות שנערכו במשרדי החברה. הפרסומים כללו פרטים רבים כגון מידע פיננסי לרבות תשואות, בטוחות שפורסמו בין היתר על ידי החשוד בחשבון הפייסבוק שלו אשר היה חשוף לציבור כולו.

על פי החשד, פעולות אלו נעשו תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא בנוגע להשקעתם, תוך העברה של כספי המשקיעים במרמה לצרכיו הפרטיים של אברג'יל, העברתם לגורמים שלישיים ושלא לטובת ההשקעה לשמה לכאורה גויסו הכספים מהמשקיעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    asdf 28/08/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחיד שמפתיע זה שמישהו נתן כסף לאברג'יל שנראה כמו נוכל הטינדר .
  • 8.
    איפה מישל שארל עמר ? עוד אחד שרימה (ל"ת)
    כ.ד 28/08/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    למדן 28/08/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    הכל נכון אבל את הכסף לא תראו ככה זה בחיים המתוחכמים תופרים סיפורים נפלאים והמאמינים בולעים את זה וזה יחזור על עצמו כי כדור הארץ מוצף בחיית האדם
  • 6.
    אורן 28/08/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    יש מקום לספק?
  • 5.
    זמבורה 28/08/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    הוא לכאורה שכן של שלומי נידאם, דלת ליד דלת
  • 4.
    החיים 28/08/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    בעוד 50 שנה המשפט יסתיים בהסדר החיים שלו סבבה
  • 3.
    50 שנות מאסר לא יספיקו לנבלה שכזו (ל"ת)
    ידיעה חזקה !!! 28/08/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ירושלמית 28/08/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    10 דירות. עכשיו יש לאיש הכנסה שוטפת עד אחרית ימיו.
  • 1.
    YL 28/08/2023 12:36
    הגב לתגובה זו
    לרוב המושבעים פוסקים מינימום 20 שנה ללא שיחרור מוקדם לאור זאת יואיל שר השיכון לבנות בתי כלא כ דירות קבע
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.