יובל פלג
צילום: יח"צ
דוחות

פולירם: ירידה של 22% בהכנסות ברבעון ושל 30% ברווח הנקי

החברה רשמה ברבעון השני של השנה רווח נקי של 25 מיליון שקל על הכנסות של 248 מיליון שקל; ה-EBITDA הסתכם ב-40.5 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)

חברת פולירם פולירם -1.18% שעוסקת בייצור ושיווק תרכובים המשמשים לתעשיית הפלסטיק, רשמה ברבעון השני של השנה הכנסות של 248 מיליון שקל לעומת 318.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של כ-22%. לדברי החברה עיקר הירידה בהכנסות נובע מירידה בשוק המקומי, כאשר עיקר הקיטון מגיע מהקיטון במגזר התרכובים ההנדסיים.

הרווח הגולמי ירד מ-60.7 מיליון שקל (כ-19.1% מההכנסות) ברבעון המקביל ל-50 מיליון שקל (כ-20.2% מההכנסות) ברבעון הנוכחי. הרווח התפעולי הסתכם ב-30.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 43.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של 29.7%.

ירידה נרשמה גם ברווח הנקי מ-36 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-25 מיליון שקל ברבעון האחרון, ירידה של 30.5%. לדברי החברה הירידה ברווחים נובעת גם כן מקיטון בשוק המקומי בשילוב עם הקטנה במלאים והתאמת המחירים בעקבות ירידת מחירי חומרי גלם. ה-EBITDA ירד מ-52.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-40.5 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת עמד ברבעון השני של 2023 על כ-71.2 מיליון שקל. מלאי החברה נכון לסוף הרבעון השני עמד על כ-306 מיליון שקל בהשוואה ל-372 מיליון בסוף שנת 2022 ול-387 מיליון שקל בסוף הרבעון המקביל אשתקד. חוב החברה ברוטו נכון לסוף הרבעון השני עמד על כ-268 מיליון שקל בהשוואה ל-334 מיליון בסוף שנת 2022 ול-372 מיליון שקל בסוף הרבעון המקביל אשתקד.

ההון העצמי של פולירם הסתכם ב-30 ביוני ב-621 מיליון שקל, (כ-56% מסך המאזן), וזאת לעומת הון עצמי של 594 מיליון שקל (כ-52% מסך המאזן) ב-31 לדצמבר 2022. הגידול בהון העצמי נובע מהרווח במחצית הראשונה של השנה, בניכוי חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. דירקטוריון החברה קיבל החלטה על חלוקת דיבידנד בסך של 10 מיליון שקל.

מניית פולירם עלתה בכ-11% מתחילת השנה למחיר של 9.6 שקל ושווי שוק של 1.02 מיליארד שקל.

יובל פלג, מנכ"ל פולירם: "תוצאות הרבעון השני ממחישות את יכולת החברה לצלוח תקופות מאתגרות, ולראיה למרות הירידה בהיקף הפעילות בהשוואה לרבעון הראשון, הגדלנו את הרווח הגולמי והרווח הנקי של החברה בהשוואה לשני הרבעונים הקודמים, תוך יצירת תזרים מזומנים משמעותי וחיזוק האיתנות הפיננסית של החברה. שיעורי הרווחיות ברבעון הנוכחי גדלו בהשוואה לרבעונים הקודמים, למעט הרבעון המקביל אשתקד אשר היה רבעון שיא חריג בהיקף הפעילות של החברה, וזאת על רקע שימוש בחומרי גלם שנקנו במחירים נמוכים וכן משיפור בפעילות חברת MCT אשר נרכשה אשתקד.

"אנו ממשיכים לקדם פרויקטים חדשים בטריטוריות שונות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים במגזרי התעשייה השונים בניהם הרכב ואריזות המזון, אשר מהווים בסיס להמשך הצמיחה האורגנית של החברה בעתיד הקרוב. זאת לצד בחינת הזדמנויות צמיחה באמצעות רכישת פעילות תודות לאיתנות הפיננסית של החברה בתנאי המקרו הנוכחיים. הרווחיות היציבה שמציגה פולירם מאפשרת לדירקטוריון החברה להכריז על חלוקת רווחים נוספת לבעלי המניות גם ברבעון הנוכחי, בהיקף של 10 מיליון שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 23/08/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
    קרן פימי בפנים......
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?