לאחר שמחקו לו חוב של 2.5 מיליון שקל, ביקש לבטל גם חוב למזונות - מה קבע השופט?
חוק חדלות פירעון מעניק הזדמנות לחייבים לשקם את חייהם, לשלם חלק מחובם ולחזור לחיים רגילים. החוק קובע כי יש חובות שהחייבים יידרשו לשלם למרות שהם נכנסים להליך של חדלות פירעון, אחד מהחובות הללו הוא חוב לתשלום מזונות. בית המשפט המחוזי בחיפה דן לאחרונה בחייב שבית המשפט אישר את בקשתו למחוק את חובו ולתת לו הפטר מחוב של 2.5 מיליון שקל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לאחר שקיבלת את הצו המיוחל ביקש החייב לנצל את ההזדמנות ועתר לבית המשפט בבקשה כי צו ההפטר שניתן בעניינו יחול גם על חוב המזונות שנכלל בתיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו המוסד לביטוח לאומי.
תחילתו של הסיפור באדם בשנות ה-60 לחייו, שפתח בהליכי פשיטת רגל בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ההליך בוטל לאחר שנקבע כי החייב ניצל לרעה את ההליך. בשנת 2010 נפתח הליך נוסף של חדלות פירעון מצדו, שבוטל על ידי בית המשפט בשנת 2013 בשל מחדליו של החייב. החייב לא אמר נואש ופתח בהליך נוסף של חדלות פירעון לאור חובותיו הכבדים, ההליך הנוכחי נפתח בשנת 2018, כאשר סכום תביעות החוב המאושרות בהליך הגיע לסכום של מעל 2.5 מיליון שקל. בסוף שנת 2022 ניתן לחייב צו הפטר לאלתר. בנימוקים נכתב כי הצו ניתן לנוכח מצבו האישי הנוכחי של החייב, הן מבחינה רפואית והן מבחינת העדר יכולת השתכרות.
ילדיו בגרו מזמן
ילדיו של החייב בגרו מזמן, ואולם מהבקשה ומהתגובות מתברר כי החייב לא טרח לשלם את חוב המזונות לגביהם משך שנים והביטוח הלאומי הוא זה שנשא בפועל בחיוב המזונות של החייב ופתח כנגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב זה. לאחר שניתן בעניינו של החייב הפטר, עותר החייב להורות כי גם חוב המזונות לביטוח הלאומי אשר נכלל בתיק ההוצאה לפועל ייכלל במסגרת צו ההפטר שניתן.
לטענתו, יש בנסיבות המקרה הצדקה להורות על הכללת חוב המזונות בהפטר שניתן. לאור גילו המבוגר, מצבו הרפואי ולהיעדר כושר השתכרות נוכחי או צפי עתידי להשתכרות. החייב טען כי מדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני 20 שנה, ובחובות ישנים להבדיל מחוב מזונות שוטף. לדבריו החוב הוא לביטוח הלאומי ולא לגרושתו, וכי ילדיו בגרו מזמן. בנוסף טען כי בעבר שולמו על חשבון החוב סכומים משמעותיים וגם עתה ניסה לפעול לפריסת החוב לתשלומים ושילם משך מספר חודשים, אך כמעט קרס כלכלית והגיע לפת לחם כתוצאה מכך.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בביטוח לאומי התנגדו לבקשתו וטענו כי לא מדובר במקרה חריג שיצדיק שינוי מהכלל אשר מורה כי אין הפטר ביחס לחוב מזונות. תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2009, והמזונות שולמו לגרושתו של החייב מזונות עד לשנת 2020. בביטוח הלאומי טענו כי בסך הכל שולמו על ידם 352 אלף שקל, שנגבו בחלקם מהחייב על ידי קיזוז מגמלאות סך של 147 אלף שקל, כך שהחוב כיום עומד על 204 אלף שקל. בביטוח לאומי גם טענו כי הנכות הרפואית הנוכחית של החייב היא משנת 2017 ולכן בוודאי שאינה יכולה להצדיק את אי תשלום המזונות משך השנים שקדמו ומאז שנת 2009.
לא מדובר במקרה שמצדיק את שינוי הכללים
עמדת הנאמן והכונס היא כי אין המקרה הנדון מצדיק בנסיבותיו חריגה מהכלל אשר מחריג המזונות מההפטר. לטענתם, "אין הצדקה להחלת ההפטר על החוב שעה שהחייב לא טרח לשלם את חוב המזונות משך כל השנים לילדיו, והקופה הציבורית היא שנשאה בנטל במקומו. אין הצדקה בנסיבות המקרה הנדון שקופת הציבור תחויב בעלות תשלומי המזונות שהחייב לא טרח לשלם כל השנים לילדיו שלו". בנוסף צוין כי העובדה שביטוח לאומי לא הגיש תביעת חוב אינה משנה עובדה זו.
השופט יואב פרידמן קבע כי דין הבקשה להידחות. "החייב לא הציג נימוק מספק אשר מצדיק היעתרות לבקשתו, תוך חריגה מהכלל הקבוע בפקודה לפיו חוב המזונות לא ייכלל בהפטר שניתן לחייב. החייב תולה עיקר יהבו בגילו ומצבו הרפואי, העובדה שמדובר בחובות מזונות ישנים, והעדר יכולת ההשתכרות. אך יש לתת את הדעת למכלול השיקולים כמו גם לתמונה השלמה באשר להליכים שניהל החייב בעבר והנימוקים לביטולם. אכן, המדובר בחובות ישנים, אך יש לתת את הדעת לכך שהחייב ניהל בגין חובות אלו שני הליכים קודמים שבוטלו בשל התנהלות בחוסר תום לב".
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופט ציין כי "העובדה כי נכון לעת הזו ילדיו בגרו והוא עצמו הגיע לגיל מבוגר, וכי בריאותו אינה מיטבית, אינה מספיקה כדי להוות ביסוס לבקשתו בנסיבות שתוארו. כמו כן צודק הביטוח הלאומי כי בעוד נכותו של החייב נקבעה בשנת 2017, תיק ההוצאה לפועל נפתח עוד בשנת 2009 כך שהחייב לא יכול לנסות לתלות את אי התשלום של דמי המזונות לילדיו לאורך השנים במצב הרפואי הנוכחי שלו.
השופט פרידמן פסק כי "עובדה כי זכה בהפטר לאלתר לנוכח המצב הנוכחי שלו כיום, אינה יכולה "להכשיר" ההתנהלות לאחור ביחס לחוב מזונות, וחלוף הזמן הרב של קיום ההליכים אינו יכול לבוא כשיקול לטובת קבלת בקשת החייב, בנסיבות שבהן בוטלו ההליכים הקודמים".
השופט הוסיף כי "החייב לא יכול לצאת נשכר ממחדלו לשאת בתשלום חוב המזונות לגרושתו בגין ילדיו, באופן שחייב את הביטוח הלאומי להיכנס בנעליו של החייב ולשאת בחיוביו במקומו, ועתה אף לנסות להיבנות מהטענה כי החוב הינו לביטוח לאומי ולא לגרושה ישירות". השופט פרידמן ציין כי מכלול השיקולים מחייב בחינת האינטרס של טובת החייב, אך גם האינטרס של טובת הנושים והציבור בכללותו. בנסיבות שתוארו, אין להעדיף את טובת החייב על פני טובת הקופה הציבורית והנושה ביטוח לאומי. השופט דחה את תביעתו של החייב וקבע כי ביטוח לאומי וכל לגבות את החוב על ידי קיזוז מקצבתו.
- 4.בדיחה של מדינה 26/08/2023 20:28הגב לתגובה זונותנים לנוכלים להרוויח, גם אחרי הזדמנות שקיבל שם -- אחד גדול ובתגובה מה עושה מדינת החלם ?? עוד הזדמנות. בקיצור : תהיה ישר, הגון ,תשלם מיסים , בקיצור תהיה נורמטיבי - טעות הכי קטנה ידפקו לך את הצורה ! תהיה גנב נוכל רמאי שקרן קומבינטור - הרווחת !! מדינת חלם
- 3.נרדף יהודי 26/08/2023 20:24הגב לתגובה זובן 39 נרדף ע''י הכטנס הרשמי מזה 20 שנה כי רצי להיות עצמאי לפני 6 שנים התיק נסגר בטענה שניצלתי את ההליך לרעה שקר וכזב עסקנים רמאים שקרנים סיוע משפטי נוכלים עו''ד פלילי שצריך לשבת בכלא
- 2.מיקי 26/08/2023 11:41הגב לתגובה זוהוצל"פ תעשייה אכזרית של משרדי עורכי דין .
- הבן אדם נוכל ! (ל"ת)אתה אמיתי? 26/08/2023 20:28הגב לתגובה זו
- צדק 26/08/2023 19:19הגב לתגובה זותגובה מטופשת! נכון לכתוב שעצוב על ילדיו שעד כה לא ראו ממנו שום לחם. אבות שמשתמטים מתשלומי מזונות הם חסרי אחריות והורים גרועים! ואני כותב את זה בתור אב גרוש! טוב שבית המשפט לא נכנע למניפולציות של האב חסר האחריות! כל הכבוד לשופט!
- 1.המגיב 25/08/2023 13:53הגב לתגובה זוהאם יורשיו יהיו מחוייבים להחזר החוב ?
- דנה 25/08/2023 15:24הגב לתגובה זוחייה לשלם זו לא שאלה בכלל!!!
- המגיב 26/08/2023 02:02אז הילדים יחויבו להחזיר לביטוח הלאומי את דמי המזונות שהם קיבלו בילדותם. לכן נראה קצת מוזר ועקום, אם כי - אפשר לראות הגיון (הביטוח הלאומי מאפשר לילדים לגדול ולהתפתח, ואם הוריהם לא החזירו את החוב, הילדים, אחרי שגדלו, ואחרי שבגרו, יכולים להחזיר את הכספים)

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
