חמשת הבנקים הגדולים בישראל הם המרוויחים הגדולים מהעלאת הריבית במשק. הם חוגגים על חשבון הציבור עם רווח חצי שנתי של 13.8 מיליארד שקל. רווח רבעוני של 7.5 מיליארד שקל. בקצב הזה - הבנקים יגיעו לרווח שנתי של 28 מיליארד שקל בשנה, זינוק של 27% לעומת השנה שעברה, שגם בה הבנקים חגגו ובגדול עם רווח מדהים של 22 מיליארד שקל. אם תלכו עוד שנה אחורה תקבלו עוד 18.3 מיליארד שקל. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים הרוויחו 54 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנה קשה לבנקים, שנת הקורונה, הם הרוויחו 7.6 מיליארד שקל.

האמת שצריך להוסיף עוד מיליארד שקל לתוצאות כי לאומי חטף מכה כואבת ברבעון הראשון כשההשקעה שלו בבנק וואלי מחקה לו רווח של 1.1 מיליארד שקל. אז אם אתם רוצים - אפשר גם להגיד שהבנקים הרוויחו במחצית הראשונה של השנה 15 מיליארד שקל. 

הרווחים האלה של הבנקים זה הרבה, כנראה הרבה יותר מדי. זה בסדר גמור שהבנקים ירוויחו, חשוב שהם ירוויחו, בנקים הם הבסיס של הכלכלה, הם מניעים אותה. אבל יש רווחים ויש רווחים לא סבירים. הבנקים עושים את הרווחים האלה כשהם לוקחים לכם עמלות גבוהות ונהנים מאוד מעליית הריבית. הבנקים חוגגים בענק על חשבון הציבור. הם רושמים רווחים עצומים בזמן שקשה לכם.

אבל האמת היא שלא מדובר כאן בניהול מיוחד ויוצא דופן של הבנקים שמסדר להם את הרווחים האלה. הפרחים לבנק ישראל - הוא העלה את הריבית (בצדק, לא הייתה לו ברירה אחרת, הוא חייב לעצור את האינפלציה ולהוריד אותה, הוא גם לא יכול להיות עם פער ריביות גדול בינו ובין העולם) והבנקים נהנים מהשלל.

• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנקים מרוויחים מהפער בין הריבית שהם לוקחים מהציבור על הלוואות, לבין הריבית שהם נותנים למי שמפקיד אצלם כסף בפיקדון. אבל בעוד הריבית על הפיקדונות היא 4-5%, הריבית שהם לוקחים מכם על הלוואות כבר מגיעה ל-10% בממוצע. זה פער גדול, גדול מדי שמסדר לבנקים זינוק של עשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות לעומת מה שהיה קודם (וכאמור - וזה לא שאז הבנקים הפסידו).

התוצאות העצומות האלה גם מתבטא בתשואות - מניית בנק מזרחי טפחות שמוביל כבר תקופה בתשואה על ההון העצמי (פירוט בהמשך) הציג את התשואה הגבוה ביותר למניה עם עליה של 18.2% מתחילת השנה. צמוד אחריו הבינלאומי עם עליה של 16.3%. שאר הבנקים השתרכו מאחור - פועלים עם 5.7%, דיסקונט עם 5.4% ולאומי, הגדול ביותר (ברוטציה עם פועלים), עם תשואה של 1.2% בלבד. כאשר 12 החודשים האחרונים היו לא טובים ללאומי והמניה איבדה 13.5% מערכה, כאשר במקביל רוב הבנקים האחרים רשמו עליות.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

 

מי אשם וכיצד אפשר לייצר מציאות טובה יותר לאזרחי ישראל?

האמת היא שאת החיצים אין מה להפנות לבנקים. הם גופים פיננסיים, גופים עסקיים. הם לא פילנטרופיים. הם רוצים להרוויח כסף - וזה בסדר. מי שאשם בכך הוא הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. יש להם שתי אפשרויות: לעודד יציבות בצד אחד או תחרות בצד השני. יציבות חשובה כדי שבנקים לא יפלו חלילה במשברים פיננסיים. תחרות חשובה לציבור כדי שהמחירים שהוא משלם יהיו סבירים ולא גבוהים מדי.

המפקחים על הבנקים לאורך השנים, באופן מסורתי, בוחרים תמיד בשמירה על יציבות הבנקים ולא בהגברת התחרות. למעשה, במשך 40 שנה לא הוקם בנק בישראל (הנה בשעה טובה הוקם בנק חדש, וואן זירו. אבל זו לא באמת תחרות לבנקים. גם בנק ירושלים לא באמת נותן תחרות. ובוודאי לא בנקים כמו אגוד, יהב, אוצר החייל, שהופכים למעשה להיות סניפים של הבנקים הגדולים).

המוטיבציה של המפקח על הבנקים ברורה - אף אחד לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו. זו התנהלות הגיונית של רגולטור. אף אחד לא ישבח אותו על עידוד תחרות, אבל כולם יערפו את ראשו של מי שייפול בימיו בנק. קחו את משרד הבריאות ופרשת רמדיה - מאז אותו סיפור עצוב שגרם למותם של תינוקות, משרד הבריאות לא מוכן לחשוב בכלל על ניהול סיכונים. הכי קל לאסור הכל. אבל פה בדיוק הבעיה - הציבור מפסיד במשך שנים רבות, בגלל חששות למקרי קצה. לא צריך לזלזל בהם, אבל האם אי אפשר לבוא לטובת הציבור? אי אפשר שיהיו בישראל 10 או 20 בנקים גדולים? אם הם ירוויחו רק חצי ממה שהם מרוויחים היום הם יתרסקו? כנראה שלא. 

5 המנכ"לים והנגיד: משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות. סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי. נגיד בנק ישראל פרו' אמיר ירון, דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים  ואבי לוי, מנכ"ל בנק דיסקונט. צילומים: אבשלום שושני, תמר מצפי,  אורן דאי, לע"מ, גדי דגון, וישראל הדרי.

מה יקרה בהמשך השנה?

סביר להניח שהגענו לשיא. כנראה שבמחצית השנה השנייה הבנקים ימשיכו להרוויח בענק - אבל קצת פחות. אפשר להניח בסבירות גבוהה שהרווח של הבנקים בשנת 2023 יעקוף את ה-22 מיליארד שקל של שנת 2022. הסיבה לירידה הצפויה בכל זאת במחצית הבאה היא שיש עלייה בהפרשות להפסדי אשראי, אין לבנקים ברירה, עליית הריבית גוררת גם חששות לאי עמידה של חלק מהציבור בתשלומי הלוואות ולכן ההפרשות שלהם להפסדי אשראי זינקו - הבנקים הפרישו ברבעון האחרון כ-1.7 מיליארד שקל להפסדי אשראי. פי 3 לפחות מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

בנוסף, בעקבות הביקורת הציבורית הבנקים בכל זאת נאלצו להעלות ולגלגל יותר את הריבית על הפיקדונות של הציבור. הציבור מרוויח בעקבות כך 4 מיליארד שקל (מצרפי) אבל הוא היה יכול להרוויח גם 10-15 מיליארד שקל. זה גם יפגע מעט ברווח שלהם. 

 

מה עשו הבנקים השנה?

בנק לאומי  לאומי -3.48%   היה הבנק שהרוויח ברבעון השני הכי הרבה כסף מחמשת הבנקים הגדולים עם רווח של כ-2.45 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 23%. כאשר התשואה להון שלו עמדה על 19.4%. לעומתו בנק הפועלים  פועלים -4.03%    רשם רווח נקי של 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של 1.343 מיליארד שקל ברבעון המקביל. 

בנק מזרחי טפחות  מזרחי טפחות -4.85%  רשם רווח נקי של 1.398 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.053 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 32.8%.  התשואה שרשם הבנק על ההון העצמי ברבעון השני עומדת על 22%. בבנק הבינלאומי  בינלאומי -4.83%  רשמו רווח נקי של 587 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 342 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של 71.6%. התשואה להון הסתכמה בכ-21.3%. לעומתו בנק דיסקונט  דיסקונט -5.52%  רשם רווח נקי של 1.19 מיליארד שקל, גידול של כ-75% לעומת 680 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כאשר התשואה להון עמדה על שיעור של 18%. הכנסות הבנק עמדו על 4.1 מיליארד שקל, גידול של כ-41% לעומת 2.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון הראשון השנה הבנקים הרוויחו 6.3 מיליארד שקל. בבנק מזרחי הרוויחו ברבעון הראשון 1.367 מיליארד שקל, בבנק דיסקונט רשמו רווח של 1.27 מיליארד שקל, הבינלאומי רשם רווח של 631 מיליון שקל. בנק לאומי מחק מיליארד שקל ולכן הרוויח רק 981 מיליון שקל ולא 2.1 מיליארד שקל. בפועלים רשמו רווח של 2 מיליארד שקל.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה רווחי הבנקים עומדים על 14 מיליארד שקל.  בבנק לאומי הרוויחו 3.431 מיליארד שקל, בנק הפועלים הרוויח 3.92 מיליארד שקל. בנק מזרחי טפחות הרוויח 2.765 מיליארד שקל. הבינלאומי הרוויח 1.218 מיליארד שקל ובנק דיסקונט הרוויח 2.46 מיליארד שקל.

לשם השוואה, חמשת הבנקים הגדולים ברבעון המקביל בשנה שעברה, שנת השיא נזכיר, הרוויחו 5.4 מיליארד שקל. זאת אומרת השנה הם הרוויחו 2 מיליארד שקל יותר רק ברבעון השני הנוכחי, זינוק של 39% לעומת הרבעון המקביל. 

הבנקים הכניסו ברבעון השני 16 מיליארד שקל מריבית, אם תוסיפו לזה את ההכנסה של 15 מיליארד שקל מהרבעון הקודם תגיעו להכנסה של 31 מיליארד שקל רק מריבית.

זינוק בהפרשות על הפסדי אשראי - זה יימשך

עליית הריבית כאמור מקשה על הציבור ולכן הבנקים נאלצים להפריש יותר להפסדי אשראי. ככל שהריבית במשק תישאר גבוהה ליותר זמן, ולא תחזור לאפס (בינתיים הכלכלנים לא מאמינים שהיא תחזור לאפס בשנים הקרובות) - יהיה לציבור יותר קשה והבנקים יצטרכו להמשיך ולהפריש וזה יפגע בתוצאות שלהם. הם עדיין ימשיכו להרוויח המון, אבל קצת פחות.

ברבעון השני בנק לאומי הפריש להפסדי אשראי 318 מיליון שקל, לעומת 126 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בבנק הפועלים מדובר על 579 מיליון שקל ברבעון השני לעומת 91 מיליון ברבעון המקביל (ו-12 ברבעון הקודם). בבנק מזרחי טפחות - 474 מיליון שקל, לעומת 186 מיליון שקל אשתקד. בבנק דיסקונט 312 מיליון שקל, לעומת 131 מיליון שקל ברבעון המקביל. בבינלאומי ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-171 מיליון שקל בהשוואה ל-31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

תשואה להון גבוהה מאוד של 20%

התשואה להון של בנק לאומי עמדה על 19.4% ברבעון האחרון, זאת בהשוואה ל-18.5% ברבעון המקביל אשתקד (ו-7.8% ברבעון הקודם בגלל הנפילה של מניית בנק וואלי). בבנק הפועלים התשואה להון ברבעון השני עמדה על 15.8%, לעומת 12.3% ברבעון המקביל (17% ברבעון הקודם). בנק מזרחי-טפחות הוביל שוב את השוק עם 22%, לעומת 20% ברבעון המקביל (ו-22% בקודם). בדיסקונט כעת 18%, לעומת 11.8% ברבעון המקביל אשתקד (20% ברבעון הקודם). בבנק הבינלאומי ברבעון השני התשואה להון עמדה על 21.3% לעומת 13.8% ברבעון המקביל בשנה שעברה (23.6% ברבעון הקודם).