ריט1: שערוכים נמוכים הפילו את הרווח ב-70%; המנכ"ל מודה: "התפוסה עלולה להיפגע"
חברת מרכזי הנדל"ן המניב ריט 1 ריט 1 2.35% מדווחת על נפילה של 70% ברווח הנקי ברבעון השני של השנה כשזה עמד על 70 מיליון שקל לעומת 270 מיליון ברבעון המקביל. הסיבה היא שיערוכי נדל"ן נמוכים משמעותית מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה (68 מיליול לעומת 247 אשתקד). הסיבה לשיערוכים הנמוכים היא עליית הריבית במשק. למעשה, התזרימים העתידיים הוונו כלפי מטה (ריבית גבוהה פירושה שכסף עתידי שווה פחות).
מנגד - ריט 1 מעלה מעט את התחזית השנתית וצופה NOI של 425-430 מיליון שקל לעומת 418-428 מיליון שקל בתחזית הקודמת. החברה צופה כי ה-FFO הריאלי השנה יגיע ל-298-302 מיליון שקל (כ-1.54-1.56 שקל למניה) לעומת 290-300 מיליון שקל (1.50-1.55 שקל למניה) בתחזית הקודמת. החברה מציינת כי תחזיות 2023 אינן כוללת תוספת NOI שנתית חזויה של כ- 54-59 מיליון שקל לאחר השלמת השיפוץ וההשבחה ברעננה.
ה-NOI לרבעון השני של 2023, עלה בכ-3.3% והסתכם בכ-105 מיליון שקל, בהשוואה לכ-102 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התוצאות בתקופה הושפעו מירידת NOI של כ-14 מיליון שקל בחציון הראשון של שנת 2023 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בעקבות פינוי שטחים שהיו מושכרים לאמדוקס ומצויים בתהליך שיפוץ והשבחה במתחם אינפיניטי פארק ברעננה (ירידה של כ- 10 מיליון שקל ברבעון השני של 2023 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).
- כשהבורסה לוהטת: איך הקרנות המעורבות ניווטו בין מניות לאג"ח וכמה הרווחתם ברבעון השני?
- מי המנצחת בקרנות נאמנות המנייתיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-FFO ברבעון השני הסתכם לכ- 74 מיליון שקל, ירידה של כ-4.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. השינוי ב- FFO הריאלי ביחס לתקופות המקבילות אשתקד נבע בעיקר מהעלייה ב- NOI (והשפעת השיפוץ ברעננה עליו) בניכוי העלייה בהוצאות המימון.
הדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 צפוי להסתכם בכ-159 מיליון שקל (82 אג' למניה), בהשוואה לכ- 153 מיליון שקל בגין שנת 2022 (80 אג' למניה), ומשקף תשואת דיבידנד של כ- 5% על מחיר המניה למועד זה. תיק הנכסים הסתכם לכ-7.7 מיליארד שקל לעומת כ-7.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.
שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם שעורי תפוסה גבוהים, שבאים לידי ביטוי בצמיחת ה- NOI, פרמטרים תפעוליים נוספים והעלאת תחזיות שנת 2023. מאחר ומרבית חוזי החברה צמודים למדד, החברה רואה בכך הגנה כלכלית לטווח ארוך כנגד ההתחייבויות הפיננסיות צמודות המדד שלה. מתחילת השנה מורגשת במיוחד הסביבה העסקית המאתגרת המאפיינת את המשק הישראלי. במידה וחוסר היציבות יימשך לא מן הנמנע שהדבר ישפיע גם על שיעורי התפוסה בשוק המשרדים. יחד עם זאת, תמהיל תיק הנכסים והמגוון הרחב (משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה, בתי חולים סעודיים, חניונים ומלונאות) מציב אותנו בעמדה חזקה. האיתנות הפיננסית שלנו מאפשרת לנו לבחון הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות שאנו מאמינים שיובילו אותנו לתוצאות עסקיות גבוהות אף יותר".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הוצאות המימון נטו של החברה (IFRS) בחציון הראשון של 2023 הסתכמו בכ- 118 מיליון שקל, בהשוואה לסך של כ- 132 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהוצאות המימון נובע בעיקר מירידה של כ- 14 מיליון שקל בהוצאות מהפרשי הצמדה על אג"ח החברה, בשל עליית המדד מתונה יותר, בשיעור 2.5% בחציון הראשון של 2023, ביחס לעליית מדד בשיעור של כ-3.1% בתקופה המקבילה אשתקד.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?