עמית בכר
צילום: סיון פרג'

מוכנים לעתירה בעליון: לשכת עורכי הדין בחרה את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בחרה את עו"ד מוחמד נעאמנה כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, ואת עו"ד נדב ויסמן, כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים צבאיים. עו"ד תמי אולמן נבחרה בישיבת המועצה לתפקיד מ"מ ראש הלשכה
נחמן שפירא | (4)

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בחרה את עו"ד מוחמד נעאמנה, יו"ר מחוז הצפון בלשכה, כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. בכך מצטרף עו"ד נעאמנה כנציג הלשכה בוועדה לעו"ד אילנה סקר אשר מינויה לוועדה מסתיים בחודש נובמבר הקרוב, לאחר 3 שנים, אז תתכנס הלשכה לבחור נציג נוסף שיחליף אותה.

בנוסף בישיבת המועצה נבחר עו"ד נדב ויסמן, כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים צבאיים. עו"ד תמי אולמן נבחרה כממלאת מקום ראש הלשכה.

לשכת עורכי הדין בכך מינתה את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים והיא תמתין לתוצאות העתירה שהגישו התנועה למען איכות השלטון ומפלגת יש עתיד כנגד שר המשפטים יריב לוין שתיערך בחודש ספטמבר.

לשכת עורכי הדין

מועצת לשכת עורכי הדין. צילום לשכת עורכי הדין

בעתירה נטען כי שר המשפטים עושה שימוש לרעה בסמכותו ולמען שיקולים הפוליטיים האישיים שלו. בנוסף נטען כי ההחלטה לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מנוגדת לדין ומהווה ניסיון לשתק את הרשות השופטת וכי מדובר בהחלטה שאינה סבירה באופן קיצוני"

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר אמר "אני מברך את חברי, עו"ד מוחמד נעאמנה על בחירתו לקדנציה נוספת כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. אני מבקש בהזדמנות לברך גם את חברי, חבר המועצה עו"ד נדב ויסמן, על בחירתו כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים צבאיים. אבקש להודות לעו"ד נועם לאור, נציג הלשכה היוצא בוועדה לבחירת שופטים צבאיים על תקופתו בוועדה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עו"ד בכר שהתנגדותו לרפורמה המשפטית היא מהידועות ואשר מוביל קו לוחמני כנגד הממשלה אמר כי "הוועדה לבחירת שופטים היא הלב הפועם של מערכת המשפט והיא הסמל לעצמאותה ולשיוויונה. לכן החשיבות הרבה שמייחסת הלשכה לבחירת נציגיה ולעצם חברותם בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת שופטים צבאיים. נציגי הלשכה הם שומרי הסף בוועדה, הם אנשי המקצוע והם אלה שמייצגים את ציבור עורכי הדין".

לשכת עורכי הדין

קיראו עוד ב"משפט"

בכר עם עו"ד נעאמנה, אולמן וויסמן. צילום לשכת עורכי הדין

בכר הוסיף כי "התחייבנו לפני כחודש וחצי שלשכת עורכי הדין תהיה נר ואור לדמוקרטיה מתקדמת ושוויונית ונציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים ישקפו זו. הבחירה בנעאמנה מוכיחה שההגדרה שיוויוניות אינה ריקה  מתוכן בלשכת עורכי הדין ומדגימה מהי שותפות אמיתית ומהי דמוקרטיה. הבחירה בו מוכיחה כי הלשכה מתנגדת לגזענות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יותם 02/08/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    מצפה שתצא בקריאה להפסיק את שוד הקופה הציבורית ע"י החרדים.
  • 2.
    בת אל 31/07/2023 23:55
    הגב לתגובה זו
    נקווה שהנציגים יוקיעו את מעשי השחיתות המתועבים של נתניהו.
  • 1.
    שיכניס לוועדה גם את אבו מאזן והניה (ל"ת)
    שלמה 31/07/2023 20:26
    הגב לתגובה זו
  • RACIST (ל"ת)
    zion 01/08/2023 04:49
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

עוזי גרסטמן |

כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.

איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.

אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".

העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין

שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.

בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.