אשה
צילום: freepik

בת זוג שטיפלה במסירות בבן זוגה או מנקה מאוקראינה שניצלה חולה סופני כדי לזכות ברכושו

בית המשפט קבע כי בת הזוג ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר. בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. השכנים מספרים את הסיפור האמיתי
 
מאיר רוטמן | (6)

בשבוע שעבר פורסם בביזפורטל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי שסיפר סיפור על בחורה שהגיעה לארץ מאוקראינה, ולפי פסק הדין שניתן בבית המשפט ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר.

פסקי הדין שניתנו בסיפור אינם משתמעים לשני פנים. גם בערכאה הראשונה וגם בערכאה השניה במחוזי לאחר ערעור שהגישה האישה, בית המשפט לא קיבל את טענות האישה, אזרחית אוקראינה כי לאחר שניהלה קשר זוגי במשך מספר שנים בן זוגה מרצונו החופשי העניק לה בצוואתו את כל רכושו. 

בית המשפט פסל את הצוואה האחרונה של בן הזוג וקבע כי רכושו יועבר לאחייניותיו על פי צוואה קודמת שכתב.

אך לא תמיד פסק הדין מספר את כל הסיפור. לאחר פרסום פסק הדין פניתי לביזפורטל בשמי ובשם שכנים נוספים שהתגוררו בסמכות לדירתו של המנוח והכירו את הסיפור ואת בת הזוג, אזרחית אוקראינה, לטעמנו בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. ביקשנו לספר את הסיפור האמיתי.

עוול עשה בית המשפט לאישה שניהלה קשר זוגי רגיל עם גבר שהיה בודד במשך שנים רבות עד שהגיעה לחייו.

מה  חושב  וראה  בעל  דירה  בבניין  שממול  לדירת  המנוח  חולה  הסרטן  עליו  ועל  בת  זוגו  האוקראינית? 

אני הייתי שכנו של המנוח והאישה האוקראינית, אני מתגורר בבניין שממול ואני רוצה לספר את הסיפור האמיתי. החלטתי לספר את  הסיפור  שנגע  לליבי כפעיל  חברתי  וכמתנדב  לשעבר  ברווחה  שראה  הרבה  עוולות  בחייו  בגילו  המופלג.

הסיפור החל כאשר תושבת  אוקראינה  לשעבר,  נוכרייה  נאה  שהגיע  לישראל  כתיירת  לפני  כשני  עשורים, בשנות  הארבעים  לחייה,  הכירה  ישראלי  יהודי  וחיה  עמו  כ-10  שנים  ואף  נישאה  לו  בסופו  של  דבר  בנישואים  אזרחיים  שנעשו  באוקראינה. 

הזוג  הטרי  שב  לישראל  והתגורר בבת ים  לאחר חצי שנה הבעל  נעלם  וגופתו  נמצאה  בחולות  דרום  הארץ.  האלמנה  האוקראינית לא  זכתה  לאזרחות  ישראלית  ולזכויות  מהביטוח  הלאומי.

בינתיים  מצבה  הכלכלי  של  האלמנה  הטרייה  הלך  והתערער.  במצוקתה  לא  יכלה  לעמוד  לבדה  בתשלום  שכר  הדידה  שבה  גרו.

חיפש נואשות בת זוג

השכן  מהבניין  שממול  שהכיר  את  האוקראינית  ובן  זוגה  מהבילויים  המשותפים  שהיו  לו  עם  בני  הזוג,  היה  אלמן  ערירי  שחיפש  נואשות  לעצמו  בת  זוג. לאחר הסיפור הוא עט  על  ההזדמנות  שנקרתה  לפניו  והציע  לאלמנה  של חברו לעבור  להתגורר  עמו  כבת  זוג  לכל  דבר  ועניין.  הוא התגאה  בבת  הזוג  ואהב  להתרועע  אתה  בפני  חבריו. 

קיראו עוד ב"משפט"

האישה האוקראינית  קיבלה  את  ההזמנה  בחיוב  ועברה  להתגורר  בביתו  כעקרת  בית  וכבת  זוג  לכל  דבר  ועניין.  הם  אף  פנו  לביטוח  הלאומי  בניסיון  להסדיר  ולמסד  את  חייהם.  האחיות  של  האלמן  אף  נתנו  מכתבי  המלצה  בנדון.  בינתיים  מחלקת  ההגירה  עצרה  את  האוקראינית  ועמדה  לגרש  אותה  לאוקראינה.  האלמן  הזדעק  לשדה  התעופה  בלוד  לשחרר  אותה  ושילם  ערבות  של  עשרות  אלפי  שקלים לצורך  שחרורה.  וכך  הוא  החזיר  אותה  אליו  לביתו.

הזוג  המאושר  בילה  עם  חברים,  הוא קנה  לעצמו  רכב  חדש  והם  היו  נוסעים  להתארח  בערבי  שישי  אצל  אחיותיו  בעיר  נתניה.  

סעדה אותו 24/7

בינתיים  לאוקראינית  נודע  כי  לבן  הזוג  החדש  שלה  התפתח  סרטן  ממאיר  בערמונית.  כאשה  נאמנה  לבן  זוגה  היא  ליוותה  אותו  לקופת  החולים  ולבית  החולים  בעת  הצורך  כאשר  היא  תומכת  בו  וסועדת  אותו  24/7  כולל  שבתות  וחגים. בינתיים  מצבו  הרפואי  החל  להידרדר.

במשך  4  שנים  משנת  2015  היא גרה עימו, השניים לא הספיקו  למסד  את  הנישואין  ביניהם  עקב  הידרדרות  פתאומית  במצבו הבריאותי.  היא  העבירה  את  רכושה  לדירתו  בזמן  שנאלצה  לפנות  את  הדירה  שבה  גרה  בשכירות  עם  בן  הזוג  הקודם.  הביטוח  הלאומי  הכיר  בה  כידועה  בציבור  שלו.

האישה האוקראינית לא  יודעת  קרוא  וכתוב  בעברית  ודוברת  עברית  עילגת  ומשובשת  ולא  כל  מילה  או  משפט  היא  מבינה  ולפעמים  אף מבינה  הפוך  ממה  שנאמר.  היא  טרף  קל  ונוח  לעקיצה.  אכן  היא  נעקצה  לא  פעם  ולפיכך  היא  סובלת  מחוסר  אמון  באנשים  שלא  דוברים  את  שפתה  והיא  לחוצה  וחיה  באי  שקט  מוחלט.

אין  לה אזרחות  ישראלית  ולא  תושבות  ולכן  אין  לה  אפילו  חשבון  בנק  כאן  ובטח  לא  פנקס  שיקים.  למחייתה  היא  נאלצת  לעבוד  בעבודות  דחק  מזדמנות  בשכר  מזומן  שמתחת  למינימום.   היא  כבר  כעשרים  שנה  בארץ  ללא  שום  מעמד. 

המנוח אהב  והעריך  אותה והבטיח  לדאוג  לה  וכשהבין  כי  אף  אחד  לא  בה  לבקר  אותו  בביתו  בעת  מחלתו,  החליט  לרשום  צוואה  לטובתה  שהייתה  היחידה  שדאגה לו  ממש  בנאמנות   והייתה איתו  24/7  ללא  חופשות  כולל  שבתות  וחגים.  לפיכך  הם  נסעו  ביוזמה  משותפת  לעו"ד  דוברת  רוסית  כדי  שתוכל  לתרגם  לה  את  תוכן  הצוואה  שהחליט  ויזם  שתכתב  עבורה.

לאחר מותו החלו להתנכל לה

לאחר  מותו  בגיל  70,  האחיות   פנו  לבית  הדין  לענייני  משפחה  וטענו  כי  למעשה  היא לא  הייתה  בת  זוג  שלו אלא  עובדת  ניקיון  או  מטפלת  ללא  שכר  וכי  אחיהן  פשוט  רימה  אותה  והוליך  אותה  שולל  בידיעתן. 

הן  אף  שכרו  חוקרת  פרטית  במטרה  להציג את  האישה האוקראינית כנוכלת  שהגיעה  לארץ  באופן  לא  חוקי  על  מנת  להשתלט  על  קשיש  כדי  לרשת  אותו  בהשפעה  לא  הוגנת.  מדובר באישה שהיא כיום  בת  64.

 לאחיות  היה נוח  מאד  כאשר  אחיהן  החולה  במחלה  קשה  שעשה  את  צרכיו  במיטה  הייתה  מי  שטיפלה  בו  וסעדה  אותו  בימיו  הקשים  ביותר  במקומן.  הן  לא  טרחו  לבוא  לעזור  או  לבקר  אותו.  הן  פשוט  חיכו  למותו  והחזיקו  בידן  צוואה  קודמת  שכתב  להן  אחיהן בטרם  היה  הבן  זוג  של  האישה האוקראינית.

לאחר  מותו,  הביטוח  הלאומי  שהכיר  בבת הזוג האוקראינית כידועה  בציבור  שלו,  התחיל  לשלם  לה  קצבת  שאירים.  אולם  זמן  קצר  לאחר  מכן  הביטוח  הלאומי  הפסיק  לשלם  לה  כי  כנראה  היה  למישהו  אינטרס  לפעול  מאחורי  גבה  כדי  לחנוק  אותה  כלכלית  ולגרשה  מהארץ.

ברצוני  לציין  כי  התורה  מטעימה  את  החובה  לנהוג  ביחס  שוויוני  כלפי  הגר:  "תורה  אחת  יהיה  לאזרח  ולגר  בתוככם"  ( שמות  י"ב,  מ"ט).

התורה  לא  מסתפקת  באזכור  גרידה  של  הגרות  והעבדות  במצרים,  אלא  פונה  בצורה  מפורשת  לתודעתנו  ולמצפוננו  באמרה:  ואתם  ידעתם  את  נפש  נגר" ( שמות  כ"ג  ט').

בית המשפט התעלם

כאן  ראוי  לציין  כי  בית  המשפט  קיבל  מסמכים  רבים  המעידים  על  היותה  בת  זוג  של  המנוח וידועה  שלו  בציבור.  בין  המסמכים  מכתבים  והמלצות  לביטוח  הלאומי  שכתבו  חבריו  ואפילו  האחיות  ובני  זוגן  בהיות  המנוח בחיים  בשנותיהם  הראשונות  כזוג.  אולם  השופטת בבית המשפט לענייני משפחה בערכאה הראשונה תמר  סנונית  פורר  לא  התרשמה  או  התעלמה  מכך.

משום  מה  נוח  היה  לכבוד  השופטת  להכיר  בידועה  בציבור  כמנקה  או  מטפלת  ללא  שכר  וללא  חופשות  וללא  זכויות  מינימליות  של  בן  אדם.

אילו  באמת  הייתה  בת הזוג האוקראינית עובדת  ניקיון  או  מטפלת  אז  היו  חייבים  לשלם  לה  שכר  ולשלם  עבורה  לביטוח  הלאומי  ולקרן  פנסיה  כנהוג  במדינה  שלנו  עפ"י  החוק.

עצם  ההתעלמות  של  בית  המשפט  מכל  הזכויות  המגיעות  לה  עפ"י  חוק,  הופכת  אותה  למעשה  "לשפחה  חרופה"  בחסות  בית  המשפט  לענייני  המשפחה.

השופטת  התרשמה  מהחוקרת  הפרטית  שטענה  כי היא הייתה מגיעה  לבנק  עם  המנוח כאשר  היא  דוחפת  אותו  בכיסא  גלגלים  כדי  להוציא  כסף  מחשבונו  לצורכי  מחייתם  כאילו  היא  לוקחת  הכסף  לעצמה  ללא  יכולתו  להגיב.  נשאלת  השאלה  האם  חולה  סרטן  ובת  זוגו  לא  זקוקים  לקחת  כסף  מחשבון  הבנק  לצורכי  מחייה?  האם  ציפו  ממנה  שיחיו  מהאוויר?

בנוסף, גם  ידוע  שהמנוח  העביר  זמן  קצר  לפני  פטירתו  עשרות  אלפי  שקלים לחבר  וותיק  שלו.  לזאת  השופטת  כלל  לא  התייחסה.

השופטת  גם  התרשמה  רק  מחוות  דעת  של  רופא  מומחה  שלא  הכיר  או  ראה  את  החולה  והתעלמו  מחוות  דעת  שכתבו  רופאים  שטיפלו  בו.

עוד  נטען  בבית  המשפט  כי  היא העלימה  את  הטלפון  של  המנוח.   עלי  לציין  כי  לאחר  מותו  חברת  הסלולר  הפסיקה  את  השירות  של  הנייד  הזה  והוא  נהפך  לאבן  שאין  לו  הופכין.  היא עשתה  סדר  וניקיון  בדירה  לאחר  מות  בן  זוגה  וזרקה  לפח  או  חילקה  או  מכרה  חפצים  שאין  לה  בהם  צורך  כפי  שכל  אלמנה  טרייה  הייתה  נוהגת  בדירה.  היא  השליכה  לפח  כלי  מיטה,  כלי  גילוח,  כלי  צחצוח  ורחצה.

היא  לא  תיארה  לעצמה  שידרשו  ממנה  לשמור  חפצים  של  המנוח  ולשמור  את  הבית  בבלגן  כאילו  היה  מוזיאון.  

דרשו  ממנה  הסבר  לכל  דבר  בשפה  העברית  שלא  שגורה  בפיה  והתייחסו  אליה  לא  בכפפות  של  משי.

חוסר צדק

לאור  כל  זאת  ובצער  רב  החלטתי  להביע  את  סלידתי  ואת  דעתי  והתרשמותי על  חוסר  הצדק  והעוול  הזועק  לשמים  שנעשה  כאן,  זאת  כאשר  נודע  לי  כי  האחיות  בחסות  בית  המשפט  הגיעו  לדירת  הידועה  בציבור  עם  שוטר  ללא  ידיעתה  ובעת  היעדרותה  מהבית,  פרצו  את  המנעול  של  דלת  הכניסה  והחליפו  את  צילינדר  הדלת. 

ככה הן השתלטו  על  הדירה  ועל  כל  רכושה  הדל  והשליכו  אותה  כמו  כלב  מצורע  אל  הרחוב  ללא  כל  רכוש  וללא  כסף  שהשאירה  בדירה  ושלחו  לה  הודעה  בוואטסאפ   שהם  החליפו  מנעול  לדלת  וכי  לא  הצליחו  להתקשר  אליה.  הם  הודיעו  לה  שיסכימו  לתת  לה  יום  אחד  להוציא  את  חפציה  מהדירה  או  מה  שישאירו  לה.

נציין  עוד  כי  השופטת  התעלמה  לחלוטין  ממסמכים  וראיות  שבמסגרתם  שב  והצהיר  המנוח  בפני  גורמים  רשמיים  ומשפטיים  בדבר  רצונו  בצוואה  ויחסיו  הזוגיים  עם  עימה.

זה  היה  משפט  למעשה  חד  צדדי  כאילו  נעשה  במעמד  צד  אחד. האוקראינית  הגישה  בשארית  כוחותיה  הכלכליים  והדלים  בקשה  לערעור  בפני  שלושה  שופטים,  תגובתם  הייתה  מהירה  מהצפוי,  הם  פסקו  נגדה  והטילו  עליה  הוצאות  משפט  ושכר  טרחת  עו"ד  ורשמו  לה  שהיא  יכולה  לפנות  לבית  הדין  העליון  וזה  למעשה  לעג  לרש.

לא  ציפיתי  ולא  האמתי  עד  כמה  ירחיק  להגיע  בית  משפט  בישראל  מעשיית  צדק  לגר  הגר  בתוכנו.  למעשה  בפסק  הדין  שלהם  הם  הותירו  אותה  "כשפחה  חרופה".

 

 

 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 22/07/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
    נראה שגם ב2023 מה שהכריע את תוצאות המשפט זו גזענות שעדיין קיימת כלפי זרים
  • א 04/06/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
    ואם היה הפוך והיה זוכה הייתן אומרים עליה ז...רוסיה בנוסף זו לא מדינתה ויש השלכות להסתננות
  • 3.
    רפי הישר 20/07/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    אוקראינה מספקת רמאים ונוכלים מה גם שהנוכלת הגיע ארצה באופן לא חוקי
  • 2.
    ציון 19/07/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    על פניו נראה כי דווקא לכותב עניינים לא כשרים עם מהגרת העבודה הלא חוקית!
  • 1.
    אם אשכחך 19/07/2023 15:43
    הגב לתגובה זו
    לפני שאתה מפרש את התורה לפי איך שאתה רוצה, כשהתורה הקדושה מדברת על גר היא מתכוונת לגר שהתגייר אז אנא ממך אל תנסה להוציא פסק הלכה מתורתנו הקדושה כאשר אתה כלל לא בקי בה. לעניין הכתבה, בהחלט נשמע כמעשה עורמה של האחיות אך צריך לשמוע את שני הצדדים לפני שמגבשים דעה.
  • צודק מאד 19/07/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    מטפל מרויח כ4000שח..לחודש 48אלף לשנה זה כחצי מיליון שח לכל התקופה אחרי מכירת הבית הביטוח לאומי ימשיך לשלם שעירים.בנוסף
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים