אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
מעקב ביזפורטל

בעקבות הכסף הנעלם בגיבוי - התביעות יביאו להחזרת כל החוב לבנקים; כמה יישאר למחזיקי האג"ח?

על ההצעה לרכוש את אגרות החוב ב-5 אגורות, על האפסייד שעשוי להיות למחזיקי החוב ועל איש המפתח בפרשת גיבוי
אבישי עובדיה | (8)

פרשת גיבוי החלה בהכנסת פעילות קטנטנה של אשראי חוץ בנקאי לבורסה, הנפקה פרטית, גיוסי אג"ח, ניפוח התוצאות, ניפוח המניה, העברת השליטה באופן תמוהה וקריסת החברה אחרי שחוב של 250 מיליון שקל הפך לכמעט אבוד (למרות שלאורך כל הדרך הנהלת החברה טענה ששיעור החובות הבעיתיים אפסי).   

250 מיליון שקל זה כסף גדול וההשערה של המעורבים בדבר שהוא הגיע למשפחות פשע בצפון שהצליחו בדרכים שונות לקבל כסף מהסניף הצפוני של גיבוי. זה לא היה קשה, לפי המתואר על ידי הנאמנים שפרסמו דוח חקירה מקיף, כמעט כל מי שרצה לקבל מימון - קיבל. 

הבעיה שהוא קיבל את זה על חשבון הציבור, על חשבון אגרות החוב של החברה שנסחרו בבורסה. הציבור הפסיד סדר גודל של 200 מיליון שקל, הרוב - כ-140 מיליון שקל באגרות חוב (היתר הפסדי המשקיעים במניות).

הבנקים ניצלו מהפסדים. הם סיפקו אשראי של 220 מיליון שקל לגיבוי, אבל הצליחו לצמצם אותו עד ל-75 מיליון שקל - עד כאן תמצית הפרקים הקודמים של הפרשה המרתקת שכוללת גם בריחה מחקירה של הבעלים הקודםהאשמות כבדות כנגד רואי החשבון של החברה ו-מסע בעקבות הכסף הנעלם.

הפרק החדש הוא על החזרת כספים לקופה. כספים שישמשו את הנאמנים בהחזרת החובות של החברה. על חלק קטן מהחובות יש ביטחונות. יש עדיין שאלה גדולה כמה שווים הביטחונות וכמה הם יהיו שווים לצרכי מימוש? זה יהיה לכל היותר כמה עשרות בודדות. 

לצד זה יש סיכוי, אבל נמוך שהמשטרה תשים את ידה על חלק מהכסף הנעלם ויש את התביעות שזה הסיפור הגדול. התביעות הצפויות נגד אריאל פרדו ומשרד רואי החשבון דלויט יכולים להכניס הרבה כסף לקופה. פרדו נמצא במקום אחר, גיבוי קטנה עליו, הוא חלק מבעלי השליטה בחברת פאגאיה שנסחרת ב-1.8 מיליארד דולר. יכול להיות שהוא יסכים לשלם סכום נאה ולא להתקרב לחקירה. דלויט בדומה לרואי חשבון אחרים בהיסטוריה שהסתבכו, יתרחק מחקירה שיכולה להפיל אותו לגמרי. כופר זה שם המשחק. משלמים ושוכחים את המחדל הגדול.

כמה הם ישלמו ומה יגיע למחזיקי אגרות החוב והבנקים? אין עדיין תמונה מלאה, אבל יש כבר כיוון ראשוני - הבנקים שבקופתם השקים של הלקוחות נמצאים בראש סדר הגבייה-נשייה. החוב כלפיהם ירד מ-220 מיליון ל-75 מיליון שקל וכעת הוא כ-40 מיליון שקל. יש סיכוי טוב שהמשך הגבייה האיטית, מימוש בטחונות ומכירת נכסים מעטים, יביא את החוב לחצי ואפילו פחות, אבל איך שלא תסתכלו על זה, ובהינתן התביעות שיזרימו כסף, הבנקים מסודרים - הם יקבלו בסבירות גבוהה את הכסף עד השקל האחרון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למעשה, התרגיל יחסית פשוט, בהערכה גסה - כל סכום של עד 15-20 מיליון שקל מהתביעות ילך לבנקים, מעל ילך למחזיקי האג"ח. החוב כלפי המחזיקים הוא 140 מיליון שקל, וזה אומר שאם למשל התביעות יניבו ב-50 מיליון שקל, אז מחזיקי החוב יקבלו 20-25 אגורות לכל 1 שקל. זה כמובן לא מובטח, יש סיכון גדול, זה גם יכול להיות אפס וזה גם יכול להיות 40-50 אגורות. זה עדיין פתוח, אבל יש כיוון ראשוני. בינתיים, התקבלה אצל הנאמנים הצעה לרכישת אגרות החוב ב-5 אגורות והם פרסמו אותה לציבור.  

הנפילה של גיבוי - סימן לבאות?

הנפילה של גיבוי היתה כמעט ידועה מראש. השוק של האשראי החוץ בנקאי הוקם ואושר במהירות כדי לספק תחרות לבנקים. זו לא תחרות אמיתית, אבל ככה העריכו רבים והטענות כלפי הבנקים שככו. אלא שאין אפשרות אמיתית להתחרות באשראי בנקאי. אלו הפונים לחברות אשראי חוץ בנקאי הם, לא נעים להגיד, לקוחות סוג ב'. הם סיימו את מסגרת האשראי, אובליגו מול הבנקים, לא הצליחו לקבל אשראי נוסף ואז עברו לגופים אחרים.

ומטבע הדברים הם בדרגת סיכון גדולה יותר. כלומר הסיכוי שיגבה החוב נמוך יותר ולכן הריבית בהתאם - גבוהה יותר. הריבית הגבוהה והסיכון הגבוה לא התבטאו בדוחות הכספיים וזו היתה נורת אזהרה מהבהבת - אצל גיבוי, אבל בפועל כמעט אצל כל חברות האשראי החוץ בנקאי. 

הדוחות לימדו שהחשש לתרגיל של גלגול חובות הוא מוחשי. הדרך היחידה של חברות אשראי לטעון שאין בעיה עם החובות ולהפריש מעט לחובות פגומים-בעייתיים היא לגלגל חובות בעייתים. זו פרקטיקה ותיקה ומוכרת, פשוטה, אך גאונית - מגיע מועד התשלום והלקוח לא משלם. מדברים איתו. קובעים שההלוואה תיפרע בעוד 3 חודשים. אפילו מוסיפים 1% לריבית. זה הכל. 

לדוחות זה קריטי - אין חוב בעייתי, אין חוב פגום, אין הפרשה. יש רווחים. יש אפילו רווחים גבוהים יותר כי הריבית תעלה. 

בנקים לא יכולים לעשות זאת, יש פיקוח ובקרה צמודים. חברות אשראי חוץ בנקאי לא באמת מבוקרות ומפוקחות. בבסיס חשבו שאין צורך - הרי החברות האלו לא רוצות להפסיד, הם יספקו אשראי למי שיכול להחזיר ואם יש בעיה אז הבעיה תתגלגל עליהם.  בתחילת הדרך אף אחד לא הרים דגל ואמר - אבל מה יקרה אם זה יהיה כסף של הציבור ולא כסף שלהם ושל בנקים שממנים אותם (ואז החוב הבנקאי די מובטח)? איכשהו לא דאגו לציבור וככה הציבור נפל בשורה של חברות אשראי חוץ בנקאי. המקרה הידוע הנוסף חוץ מגיבוי הוא יונט קרדיט שמשה כחלון היה היו"ר שלה.

הכשלים האלו צריכים להביא את הרגולטור לפיקוח צמוד יותר על החברות האלו, במיוחד כשמדובר בחברות ציבוריות ואז נטל האחריות הוא גם על רשות ניירות ערך. עד שזה לא יקרה, המשקיעים ומחזיקי החוב בניירות ערך הללו, מתבססים על דבר אחד עיקרי - אמון. הם מאמינים בהנהלה, הם מאמינים שהחוב יוחזר. הם יכולים להיות צודקים, יש לא מעט חברות ותיקות, גדולות, שמרוויחות לאורך זמן. יש גם חברות שמתמקדות בתחומים מסוימים ומשיגות בו מומחיות, יש חברות שהן של חברות ביטוח ששם הביטחון גדול יותר; אז בהחלט מגיע לחלק מהנהלת החברות האלו אמון, רק תמיד עם הסתייגות מסוימת. לא משקיעים רק על בסיס אמון. ובאלו שהאמון לא מובטח, הסיכון גדול פי כמה. 

בחברת גיבוי ניתן אמון לבעלים שנחשבו עשירים-מצליחים עם קורטוב של טכנולוגיה - האחים פרדו, אבל בסופו של דבר אריאל פרדו, כך לפי דוח החקירה סיפק מידע מעוות בדירקטוריון ולמשקיעים. נראה שהמטרה שלו ושל ההנהלה כולה, היתה להציג רווחים ולעזאזל הגבייה. זה חלחל בגיבוי ועם הקמת הסניף הצפוני בראשות אייל רוזן זה הפך להיות שיטה לייצור רווחים מבלי להתייחס לתזרים. רוזן הקים יחידה אוטונומית לחלוטין בצפון "הפרוע". הוא שאב סכומי עתק מהחברה והציג רווחים לכאורה. הסניף הצפוני היה "הבוננזה" של גיבוי ועל רקע זה רוזן קיבל שקט. הוא הפך לשליט בחברה. הוא קבע למי וכמה מזרימים כספים. 

הוא ניצל את זה שהשיטה היתה כזו - השיטה שחלחלה מלמעלה היתה תביאו הלוואות, תביאו רווחים. אף אחד לא התעסק יותר מדי עם בטחונות וחיתום רציני. רוזן הביא את רוב ההלוואות ואת רוב הרווחים. הוא במקביל גם ניהל חברת קנאביס, עשה עסקאות נדל"ן ועוד, נראה שהעלימו עין. העיקר שיביא רווחים. 

כשהתחילו הצרות ונראה היה שרוזן הוא אחד האחראים העיקריים, הוא ברח. אומרים שהוא מסתובב באפריקה. הנאמנים במרדף אחריו ואחרי הכסף, גם ממנו יכולים להגיע סכומים נאים.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מחזיק . מה כדאי לי לעשות (ל"ת)
    דן 22/07/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל 20/07/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    חברות שקמות סתם ככה משום מקום לא יכולות לקבל כסף ציבורי בהיקפים גדולים
  • 3.
    שלום 20/07/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    לא הבנצי מה קורה לבעלי המניות הם לא מקבלים כלום
  • תלוי בגביית הכסף עי הנאמנים (ל"ת)
    מייקל 26/07/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
  • כלום כלום כלום (ל"ת)
    בני 20/07/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
  • מ. כהן 21/07/2023 23:22
    אני לא יודע מה יותר ,0 או כלום.
  • 2.
    המוסדיים זורקים כספי ציבור/לקוחות על הקרח חופשי (ל"ת)
    אפק 20/07/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יהושפט 20/07/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    הנקודה החשובה מה חשבו מור כשהשקיעו מיליונים בחברה הזו? וכבר הבנו שבכלל לא עניין אותם הונאת האשראי בחברה כי הם היו עסוקים בהונאת תשואות. הכל לכאורה כמובן. רק לחבר את הנקודות.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.