לילך דיין
צילום: דוברות משרד המשפטים

עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד. דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים
נחמן שפירא | (1)

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי). עו"ד דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים.

  

חברי ועדת המכרזים כללו את נשיאת בית משפט השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין, פרקליט המדינה, עמית איסמן, היועצת המשפטית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אפרת אביאני ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.

עו"ד דיין החלה את דרכה המקצועית כעורכת דין במשרד נשיץ, ברנדס ושות', שם ניהלה תיקי ליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי השונים. ב-1999 החלה את דרכה בפרקליטות, עת הצטרפה כפרקליטה למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.

  

ב-2001 עברה דיין לשמש כפרקליטה בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), שם טיפלה בעיקר בתובענות אזרחיות בעלות היקף רחב בתחומי משפט מגוונים, דוגמת מאות התיקים האזרחיים בהם הגנה על זכויות קשישים רובם ניצולי השואה, שהונו בפרשת הפנסיה הגרמנית וכן בתיקים בהם התייצב היועץ המשפטי לממשלה להליכים משפטיים בין צדדים פרטיים, שהיה בהם היבטים עקרוניים או רוחביים.

 

ב-2019, שנים ספורות לאחר שמחוז מרכז הוקם והתפצל ממחוז ת"א, נבחרה דיין לשמש כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין. במסגרת זו, היתה דיין שותפה בהקמת המחוז וסייעה לפרקליטת המחוז בהובלתו ובניהולו, בין היתר בטיפול בגיוס כוח אדם, הכנת תוכניות עבודה שנתיות ועוד. כן עסקה בניהול והובלה של פרויקטים רוחביים, כדוגמת פרויקט "מסלול בטוח" של אכיפת חוק משולבת בחברה הערבית, פרויקט הפקעת קרקעות לצרכי תחבורה ועוד.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

זאת, במקביל לניהול תיקי דגל והופעה בבתי משפט, כדוגמת תביעות בגין גידולי קנאביס לצורך סחר בסמים על אדמות מדינה, תיקים שעסקו בשמירה על חופי הים והסביבה האקולוגית במחוז מרכז כחלק מפעילות פורום חופים בפרקליטות. בנוסף, דיין טיפלה בתיק אזרחי מורכב שעסק בפרשת השחיתות של דודי אפל, במסגרתו הפרקליטות הגישה תביעה יזומה לביטול מכרז גדול שהיה נגוע בפלילים ונגע לעתודות קרקע משמעותיות במחוז מרכז (פרשת "מגדל הזוהר").

 

עוד יזמה דיין הליכים ומבצעי אכיפה משולבת כדוגמת טיפול במטמנות פיראטיות, השבת קרקע לאחר שינוי ייעוד - סיוע בפתרון מצוקת הדיור, ועוד.

קיראו עוד ב"משפט"

 

עו"ד דיין (50), נשואה ואם ל-4 ילדים, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ת"א.

 

פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הוקמה ב-2016 לאחר שפוצלה מפרקליטות מחוז ת"א, על מנת להתאים את עבודת הפרקליטות למאפיינים הייחודיים של מחוז מרכז וליעדי משרדי הממשלה במחוז, ולשפר את השירות לאזרח. מחוז מרכז הינו המחוז המיושב ביותר במדינת ישראל, הוא משתרע מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום, ובו למעלה מ-1.9 מיליון תושבים. המחוז מתאפיין במגוון אוכלוסיות, בעתודות הקרקע המרכזיות במדינת ישראל, ובמאפיינים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים ייחודיים המשפיעים על פעילות פרקליטות המחוז.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 12/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    מקווה שתפעלי נגד ההנהגה החרדית המתועבת שסוחטת מנתניהו המושחת עוד ועוד קצבאות, בוזזת את הקופה הציבורית ומתנגדת ללימודי ליבה.
חיים אדם בלונים ילדה
צילום: Pixabay

דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם

עוזי גרסטמן |

ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.

האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".

האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו

האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.

השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.