סם אלטמן OpenAI
צילום: אמיר ברקול

לא רק בינה מלאכותית: סם אלטמן מנפיק את חברת האנרגיה הגרעינית שלו

היזם ואיש העסקים, העומד בראש חברת OpenAI, פועל להשלים את הנפקת חברת האנרגיה הגרעינית אוקלו בתחילת שנת 2024; ההנפקה הצפויה מספקת הצצה נוספת לחזון האוטופי של אלטמן, אשר באופן ל מפתיע "מתיישר" בהתאם לפעילות שלו
איתן גרסטנפלד | (1)

היזם ואיש העסקים סם אלטמן, העומד בראש חברת הבינה המלאכותית OpenAI, בדרך להיכנס לבורסה עם חברת האנרגיה הגרעינית אוקלו (Oklo). החברה אשר אלטמן עומד בראשה, צפויה להתמזג עם חברת רכישה למטרות מיוחד (SPAC) אשר נמצאת גם היא בבעלותו, במטרה לגייס סכום של עד 500 מיליון דולר.

לקריאה נוספת

סם אלטמן: לישראל תפקיד "עצום" בהפחתת סיכונים מבינה מלאכותית

לא רק בינה מלאכותית: החזון האוטופי של סם אלטמן מנכ"ל OpenAI

> דעה: סיכונים שאתם חייבים לעקוב אחריהם - מה יפיל את מחירי האנרגיה?

על פי הדיווחים, אוקלו, הפועלת בתחום ייצור אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני, צפויה להתמזג לתוך השלד של AltC Acquisition אשר הוקם על ידי אלטמן יחד עם הקרן צ'ר'ציל קפיטל (Churchill Capital). לאחר השלמת המיזוג הצפוי בתחילת שנת 2024, יחלו מניות החברה להיסחר בבורסת ניו יורק תחת הסימול "OKLO". כספי הגיוס יופנו לחיזוק שרשרת האספקה ותהליכי הרכש של החברה, ולהקמת מתקן ייצור עבור הכור שלה, אותו היא מכנה אורורה (Aurora).

החזון - הקמת מיקרו-כורים גרעיניים מסחריים

אוקלו, אשר נוסדה בשנת 2013 פועלת בעשור האחרון למסחור אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני, התגובה שמניעה את כל תחנות הכוח הגרעיניות הקיימות, באמצעות כורים קטנים בהרבה (מיקרו-כורים). החזון מאחורי החברה הוא להגיע למצב שבוא אנרגיה גרעינית הופכת למסחרית, שכן כיום כורים גרעיניים קונבנציונליים, מאופיינים בעלויות בנייה יקרות הנמשכת זמן רב, דבר שמקשה על מסחורם.

בכדי להתמודד עם הבעיות הללו, מתכננת החברה להקים מיקרו-כורים (microreactor) גרעיניים, שיופעלו באמצעות דלק טרי או ממוחזר למשך עשור. בחברה סבוכים שלכורים שלהם תהיה היכולת להפיק רמות עקביות של אנרגיה, בניגוד למקורות אנרגיה המפיקות חשמל לסירוגין באמצעות רוח ושמש. במידה ותצליח במשימתה, תוכל החברה להיות ספקית אנרגיה בלעדית למרכזי נתונים, מתקני הגנה, מפעלים ואתרי תעשייה.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, החברה מצויה עדיין בשלבים מוקדמים יחסית. במאי האחרון קיבלה היא חתמה על הסכם ראשון להקמת שני מפעלים מסחריים בדרום אוהיו, שיחוברו לרשת חשמל עד 2030. החברה גם קיבלה אישורים ממשרד האנרגיה האמריקני לבנות מפעל באיידהו עד 2027. בנוסף, פועלת החברה להשיג את האישורים הדרושים לבניית מתקן למיחזור דלק, שיסייע להפעלת המתקנים. עם זאת, החברה עומדת בפני לא מעט אתגרים, לאחר שבתחילת שנת 2022, דחתה הוועדה האמריקאית לרגולציה גרעינית, את הבקשה שלה לבנות ולהפעיל את הכור הגרעיני הראשון שלה, בשל "פערים בהגשה".

"עתיד טוב יותר לאנושות"

סם אלטמן, אמנם הפך בשנה האחרונה לשם המזוהה יותר מהכל עם בינה מלאכותית, על רקע השקתן של הפלטפורמות הפופולאריות ChatGPT ו-DALL-E, המופעלות על ידי חברת OpenAI בראשה הוא עומד. אלא שעוד לפני הקמת חברת הבינה המלאכותית (בשנת 2015), פגש אלטמן במהלך שנת 2013 את מייסדי אוקלו, קרוליין קוקרן וג'ייקוב דה-וויט, וגייס אותם להצטרף לחממת הסטארטאפים הטכנולוגית בראשה עמד אז (Y Combinator). בשנת 2015, לאחר הצטרפות החברה לחממה, מונה אלטמן ליו"ר הדירקטוריון, והוביל את סבב הגיוס הראשוני שלה (Seed).

למרות שעל פניו, תחום האנרגיה והבינה המלאכותית אינם נקשרים באופן טבעי זה לזה, הרי שהם שנים מהמרכיבים החשובים ביותר בחזון האוטופי-פילוסופי של אלטמן עבור "עתיד טוב יותר לאנושות". בראיון שערך לאחרונה ברשת CNBC אמר אלטמן, כי להשקפתו "עתיד העולם יכול להיות טוב יותר באופן דרמטי. שני הדברים שאנחנו באמת צריכים בשביל זה הם להוריד את עלות האנרגיה ולהוזיל את עלות המידע. אם נשיג את אלה, נופתע לגלות עד כמה טוב ושונה יהיה העתיד".

במידה והשימוש בבינה מלאכותית יגדל ויתעצם כפי שאלטמן מקווה ומעריך, זה ידרוש "הרבה, הרבה" אנרגיה. לדבריו, "יש ביקוש דחוף לטונות וטונות של אנרגיה זולה, בטוחה ונקייה". באופן לא מפתיע, הוא גם מתנגד באופן נחרץ לתפיסה לפיה הגבלת ייצור, צריכה ושימוש באנרגיה היא הדרך הנכונה לשמר משאבי טבע; "אנחנו באמת לא רוצים את זה. אני חושב שזה מטורף ודי לא מוסרי". הפתרון הטוב ביותר להגנה על טבע לצד הגדלת השימוש וייצור האנרגיה, עוברת לדידו, בטכנולוגיית האנרגיה הגרעינית בה הוא מושקע.

השקעה ארוכה באנרגיה גרעינית

אוקלו היא לא ההשקעה היחידה של אלטמן בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל והגרעינית בפרט. בעבר, הוא השקיע 375 מיליון דולר בחברת ההיתוך הגרעני הליון (Helion Energy). החברה, אשר נוסדה בשנת 2013 ומעסיקה כ-150 עובדים, חתמה לאחרונה על הסכם מכירת חשמל, הראשון אי פעם עבור חברת היתוך גרעיני. במסגרתו, היא צפויה להגיע עד שנת 2028 ליעד ייצור חשמל של 50 מגה וואט. במקרה או שלא במקרה, מי שתרכוש את החשמל היא ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, אשר השקיעה עד כה מעל 10 מיליארד דולר בחברת OpenAI של אלטמן.

באופן לא מפתיע, גם אז אלטמן היה סבור שהעסקה בין שתי החברות היא "מרכיב חשוב עבור עתיד האנושות". בראיון שהעניק לרשת CNBC לאחר החתימה הוא אמר, כי מבחינתו מדובר בחברות דומות שכן שתיהן פועלות ליצור עתיד טוב יותר ולהפחתת עלויות. עם זאת, אלטמן טען כי אין לו קשר לחיבור בין החברות, וכי הדבר נעשה באופן עצמאי וטבעי.

אלטמן גם צופה סינרגיה בין הפעילויות של הליון ואוקלו, וסבור שהם יכולים להתקיים במקביל. לדבריו, הצורך באנרגיה נקייה וזולה "הוא כל כך עצום", ולכן מקורות מרובים של אנרגיה גרעינית אמינה ונקייה "זה דבר טוב". כמו כן, להערכתו מכיוון שכורי אוקלו הולכים להיות קטנים בהרבה מתחנות הכוח של הליון, סביר להניח שהם ישרתו סוגים שונים של לקוחות. ביסודו של דבר, "העולם פשוט כל כך מוגבל באנרגיה, וזה כל כך מחסור באנרגיה, אנחנו צריכים את הכל", סיכם אלטמן.

דמיון לחבר לשעבר - אילון מאסק

החזון האטופי השאפתני של אלטמן, עליו הוא מרבה להתראיין ולצייץ ברשת החברתית טוויטר, גרר ללא מעט השוואות בינו לבין שותפו לשעבר היזם אילון מאסק. השנים, אמנם כבר לא משתפים פעולה ברמה העסקית (מאסק אף תקף באופן פומבי את אלטמן ואת OpenAI), אך חולקים את הרצון לשתף את חזונותיהם האוטופיים באמצעות חשבונות הטוויטר הפופולאריים שלהם. על אף שחזונו של אלטמן נראה צנוע וסביר יותר, ביחס לרעיונותיו התכופים והקיצוניים לעיתים של מאסק, נדמה שהיחס כלפיהם צריך להיות דומה.

על אף הביקורת הקשה שנשמעת באופן תדיר כלפי מאסק והאופן בו הוא מתנהל, קשה לקחת ממנו או לערער על ההישגים פורצי הדרך שלו. כך גם כלפי אלטמן, שהיה אחד הראשונים שראה את הפוטנציאל העצום בהשקת פלטפורמה המנגישה יכולות של בינה מלאכותית לציבור הרחב. עם זאת, נראה שיש לאמץ גישה ספקנית וביקורתית, כלפי החזונות האוטופיים של השניים. זאת היות ועל אף ואלוי בגלל שהם נמצאים בחזית הטכנולוגיה והקידמה, חלקים מרכזיים בחזונות שלהם מתבססים באופן כמעט תמידי על הפעילות העסקית שלהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 14/07/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    ולא כל השטויות הלא עקביות ולא אמינות. הטכנולוגיה היום מאפשרת מחזור של החומר הגרעיני מספר פעמים, כך שבסוף התהליך, לא נשאר כמעט חומר שפולט קרינה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.