לא רק בינה מלאכותית: סם אלטמן מנפיק את חברת האנרגיה הגרעינית שלו
היזם ואיש העסקים סם אלטמן, העומד בראש חברת הבינה המלאכותית OpenAI, בדרך להיכנס לבורסה עם חברת האנרגיה הגרעינית אוקלו (Oklo). החברה אשר אלטמן עומד בראשה, צפויה להתמזג עם חברת רכישה למטרות מיוחד (SPAC) אשר נמצאת גם היא בבעלותו, במטרה לגייס סכום של עד 500 מיליון דולר.
לקריאה נוספת
> סם אלטמן: לישראל תפקיד "עצום" בהפחתת סיכונים מבינה מלאכותית
> לא רק בינה מלאכותית: החזון האוטופי של סם אלטמן מנכ"ל OpenAI
> דעה: סיכונים שאתם חייבים לעקוב אחריהם - מה יפיל את מחירי האנרגיה?
- הכתובת הייתה על הקיר: פוםוום מגייסת הון ומדללת את המשקיעים
- פוםוום - התרסקות ידועה מראש; המנכ"ל נחשד במשיכת כספים מהחברה לשימושו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הדיווחים, אוקלו, הפועלת בתחום ייצור אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני, צפויה להתמזג לתוך השלד של AltC Acquisition אשר הוקם על ידי אלטמן יחד עם הקרן צ'ר'ציל קפיטל (Churchill Capital). לאחר השלמת המיזוג הצפוי בתחילת שנת 2024, יחלו מניות החברה להיסחר בבורסת ניו יורק תחת הסימול "OKLO". כספי הגיוס יופנו לחיזוק שרשרת האספקה ותהליכי הרכש של החברה, ולהקמת מתקן ייצור עבור הכור שלה, אותו היא מכנה אורורה (Aurora).
החזון - הקמת מיקרו-כורים גרעיניים מסחריים
אוקלו, אשר נוסדה בשנת 2013 פועלת בעשור האחרון למסחור אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני, התגובה שמניעה את כל תחנות הכוח הגרעיניות הקיימות, באמצעות כורים קטנים בהרבה (מיקרו-כורים). החזון מאחורי החברה הוא להגיע למצב שבוא אנרגיה גרעינית הופכת למסחרית, שכן כיום כורים גרעיניים קונבנציונליים, מאופיינים בעלויות בנייה יקרות הנמשכת זמן רב, דבר שמקשה על מסחורם.
בכדי להתמודד עם הבעיות הללו, מתכננת החברה להקים מיקרו-כורים (microreactor) גרעיניים, שיופעלו באמצעות דלק טרי או ממוחזר למשך עשור. בחברה סבוכים שלכורים שלהם תהיה היכולת להפיק רמות עקביות של אנרגיה, בניגוד למקורות אנרגיה המפיקות חשמל לסירוגין באמצעות רוח ושמש. במידה ותצליח במשימתה, תוכל החברה להיות ספקית אנרגיה בלעדית למרכזי נתונים, מתקני הגנה, מפעלים ואתרי תעשייה.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
עם זאת, החברה מצויה עדיין בשלבים מוקדמים יחסית. במאי האחרון קיבלה היא חתמה על הסכם ראשון להקמת שני מפעלים מסחריים בדרום אוהיו, שיחוברו לרשת חשמל עד 2030. החברה גם קיבלה אישורים ממשרד האנרגיה האמריקני לבנות מפעל באיידהו עד 2027. בנוסף, פועלת החברה להשיג את האישורים הדרושים לבניית מתקן למיחזור דלק, שיסייע להפעלת המתקנים. עם זאת, החברה עומדת בפני לא מעט אתגרים, לאחר שבתחילת שנת 2022, דחתה הוועדה האמריקאית לרגולציה גרעינית, את הבקשה שלה לבנות ולהפעיל את הכור הגרעיני הראשון שלה, בשל "פערים בהגשה".
"עתיד טוב יותר לאנושות"
סם אלטמן, אמנם הפך בשנה האחרונה לשם המזוהה יותר מהכל עם בינה מלאכותית, על רקע השקתן של הפלטפורמות הפופולאריות ChatGPT ו-DALL-E, המופעלות על ידי חברת OpenAI בראשה הוא עומד. אלא שעוד לפני הקמת חברת הבינה המלאכותית (בשנת 2015), פגש אלטמן במהלך שנת 2013 את מייסדי אוקלו, קרוליין קוקרן וג'ייקוב דה-וויט, וגייס אותם להצטרף לחממת הסטארטאפים הטכנולוגית בראשה עמד אז (Y Combinator). בשנת 2015, לאחר הצטרפות החברה לחממה, מונה אלטמן ליו"ר הדירקטוריון, והוביל את סבב הגיוס הראשוני שלה (Seed).
למרות שעל פניו, תחום האנרגיה והבינה המלאכותית אינם נקשרים באופן טבעי זה לזה, הרי שהם שנים מהמרכיבים החשובים ביותר בחזון האוטופי-פילוסופי של אלטמן עבור "עתיד טוב יותר לאנושות". בראיון שערך לאחרונה ברשת CNBC אמר אלטמן, כי להשקפתו "עתיד העולם יכול להיות טוב יותר באופן דרמטי. שני הדברים שאנחנו באמת צריכים בשביל זה הם להוריד את עלות האנרגיה ולהוזיל את עלות המידע. אם נשיג את אלה, נופתע לגלות עד כמה טוב ושונה יהיה העתיד".
במידה והשימוש בבינה מלאכותית יגדל ויתעצם כפי שאלטמן מקווה ומעריך, זה ידרוש "הרבה, הרבה" אנרגיה. לדבריו, "יש ביקוש דחוף לטונות וטונות של אנרגיה זולה, בטוחה ונקייה". באופן לא מפתיע, הוא גם מתנגד באופן נחרץ לתפיסה לפיה הגבלת ייצור, צריכה ושימוש באנרגיה היא הדרך הנכונה לשמר משאבי טבע; "אנחנו באמת לא רוצים את זה. אני חושב שזה מטורף ודי לא מוסרי". הפתרון הטוב ביותר להגנה על טבע לצד הגדלת השימוש וייצור האנרגיה, עוברת לדידו, בטכנולוגיית האנרגיה הגרעינית בה הוא מושקע.
השקעה ארוכה באנרגיה גרעינית
אוקלו היא לא ההשקעה היחידה של אלטמן בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל והגרעינית בפרט. בעבר, הוא השקיע 375 מיליון דולר בחברת ההיתוך הגרעני הליון (Helion Energy). החברה, אשר נוסדה בשנת 2013 ומעסיקה כ-150 עובדים, חתמה לאחרונה על הסכם מכירת חשמל, הראשון אי פעם עבור חברת היתוך גרעיני. במסגרתו, היא צפויה להגיע עד שנת 2028 ליעד ייצור חשמל של 50 מגה וואט. במקרה או שלא במקרה, מי שתרכוש את החשמל היא ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, אשר השקיעה עד כה מעל 10 מיליארד דולר בחברת OpenAI של אלטמן.
באופן לא מפתיע, גם אז אלטמן היה סבור שהעסקה בין שתי החברות היא "מרכיב חשוב עבור עתיד האנושות". בראיון שהעניק לרשת CNBC לאחר החתימה הוא אמר, כי מבחינתו מדובר בחברות דומות שכן שתיהן פועלות ליצור עתיד טוב יותר ולהפחתת עלויות. עם זאת, אלטמן טען כי אין לו קשר לחיבור בין החברות, וכי הדבר נעשה באופן עצמאי וטבעי.
אלטמן גם צופה סינרגיה בין הפעילויות של הליון ואוקלו, וסבור שהם יכולים להתקיים במקביל. לדבריו, הצורך באנרגיה נקייה וזולה "הוא כל כך עצום", ולכן מקורות מרובים של אנרגיה גרעינית אמינה ונקייה "זה דבר טוב". כמו כן, להערכתו מכיוון שכורי אוקלו הולכים להיות קטנים בהרבה מתחנות הכוח של הליון, סביר להניח שהם ישרתו סוגים שונים של לקוחות. ביסודו של דבר, "העולם פשוט כל כך מוגבל באנרגיה, וזה כל כך מחסור באנרגיה, אנחנו צריכים את הכל", סיכם אלטמן.
דמיון לחבר לשעבר - אילון מאסק
החזון האטופי השאפתני של אלטמן, עליו הוא מרבה להתראיין ולצייץ ברשת החברתית טוויטר, גרר ללא מעט השוואות בינו לבין שותפו לשעבר היזם אילון מאסק. השנים, אמנם כבר לא משתפים פעולה ברמה העסקית (מאסק אף תקף באופן פומבי את אלטמן ואת OpenAI), אך חולקים את הרצון לשתף את חזונותיהם האוטופיים באמצעות חשבונות הטוויטר הפופולאריים שלהם. על אף שחזונו של אלטמן נראה צנוע וסביר יותר, ביחס לרעיונותיו התכופים והקיצוניים לעיתים של מאסק, נדמה שהיחס כלפיהם צריך להיות דומה.
על אף הביקורת הקשה שנשמעת באופן תדיר כלפי מאסק והאופן בו הוא מתנהל, קשה לקחת ממנו או לערער על ההישגים פורצי הדרך שלו. כך גם כלפי אלטמן, שהיה אחד הראשונים שראה את הפוטנציאל העצום בהשקת פלטפורמה המנגישה יכולות של בינה מלאכותית לציבור הרחב. עם זאת, נראה שיש לאמץ גישה ספקנית וביקורתית, כלפי החזונות האוטופיים של השניים. זאת היות ועל אף ואלוי בגלל שהם נמצאים בחזית הטכנולוגיה והקידמה, חלקים מרכזיים בחזונות שלהם מתבססים באופן כמעט תמידי על הפעילות העסקית שלהם.
- 1.המגיב 14/07/2023 11:12הגב לתגובה זוולא כל השטויות הלא עקביות ולא אמינות. הטכנולוגיה היום מאפשרת מחזור של החומר הגרעיני מספר פעמים, כך שבסוף התהליך, לא נשאר כמעט חומר שפולט קרינה.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון
זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים
אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.
גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.
המיקוד עובר לחלל
מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.
בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.
- ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
- אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.
