נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

בשורות טובות: קצב האינפלציה במדינות המערב ממשיך להאט, בסין זו דווקא בעיה חמורה

על פי הערכות ראשוניות, האינפלציה באירופה בחודש יוני ירדה ל-5.5% בראייה שנתית, מעבר לצפי האנליסטים, נתונים חיוביים נרשמו גם בארה"ב כשמדד ה-PCE לחודש מאי עמד על 3.8% בראייה שנתית; סין מתקרבת לדיפלציה
מתן קובי | (1)

העניין המשמעותי ביותר לשוקי ההון וכלכלות העולם מאז תחילת 2022 הוא האינפלציה, אשר החלה להרים ראש הודות למתריצים ממשלתיים וריביות אפסיות ברחבי העולם בזמן הקורונה. עד לפני מספר חודשים הבעיה הייתה הרבה יותר חמורה מהיום - המחירים רשמו קצב עלייה של מעל 10% באירופה ומעל 7% בארה"ב, אבל נתוני אינפלציה שפוסרמו היום יכולים להרגיע במידה מסויימת את מקבלי ההחלטות.

על פי הערכות ראשוניות לנתוני האינפלציה באיחוד האירופי לחודש יוני, מדד המחירים לצרכן עלה בראייה שנתית ב-5.5% לעומת הצפי ל-5.6% ולאחר שבחודש שלפני כן הנתון עמד על 6.1%. בראייה חודשית מדובר על עלייה של 0.3% לאחר שבחודש לא נרשמה עלייה כלל. רק לפני שלוש חודשים קצב האינפלציה באיחוד עמד על יותר מ-8% ובתחילת השנה על כ-10%. הבנק המרכזי ביבשת העלה את הריבית ל-4% מאז חודש יולי שעבר וסוף-סוף ההשפעה ניכרת. יש לציין כי מדד הליבה רשם עלייה גבוה מהמצופה של 5.4%.

גם בארה"ב נרשמת מגמה חיובית - מדד ה-PCE, המדד בו נוהג הבנק המרכזי של ארה"ב למדוד את האינפלציה, עלה בראייה שנתית בחודש מאי ב-3.8% בלבד, הרבה מתחת לחודש הקודם אז הנתון עמד על 4.4% וזו הפעם הראשונה מאז אפריל 2021 שהנתון מתחת ל-4%. בראייה חודשית המדד עלה ב-0.1% במאי לעומת הצפי ל-0.4%. לפני כשנה הנתון נשק ל-7% ובדומה לאירופה, נראה שהריבית עושה את שלה. מדד הליבה עלה בראייה שנתית ב-4.6% לעומת הצפי ל-4.7%.

בנוסף לנתוני ה-PCE, פורסמו נתוני הצריכה בארה"ב, עלפיהם הצריכה הפרטית עלתה ב-0.1% לעומת הצפי ל-0.2% ולאחר שבחודש שלפני כן הנתון עמד על 0.6%. ביחד עם נתוני האינפלציה, נתוני הצריכה מסמנים לחברי הבנק המרכזי שאנחנו הולכים בדרך הנכונה, לאחר שבפד' נאלצו להעלות בחדות את הריבית לטווח של בין 5% ל-5.25% תוך שנה.

במערב נהנים לראות את המחירים יורדים, בסין - פחות

לפי נתוני מדד המחירים לצרכן בסין לחודש מאי, האינפלציה במדינה עלתה בראייה שנתית ב-0.2% בלבד והיא קרובה כעת לדיפלציה. הכלכלה הסינית חטפה מכה קשה מאוד בעקבות הקורונה - הייצור נפגע, אנשים נסגרו במשך חודשים בבתיהם וגם לאחר הפתיחה המחודשת לקראת סוף השנה שעברה, למשק עדיין קשה להתאושש. המפעלים לא פועלים בקיבולת מלאה, אף רחוק מזה, האזרחים לא עובדים כמו שהיו רגילים עד לקורונה, ההוצאות קטנות והכלכלה "לא מצליחה להתניע".

היום פורסמו נתוני מדד ה-PMI היצרני שמודד את פעילות היצרנים בסין כשהנתון עמד על 49, מה שמסמל שהכלכלה הסינית מתכווצת (נתון גבוה מ-50 מצביע על התרחבות). הנתונים החלשים מובילים את האנליסטים, שסברו כי הפתיחה של המדינה תהיה מהירה וחזקה, להוריד את צפי הצמיחה לשנה הקרובה. האנליסטים ב-Nomura למשל הורידו את צפי הצמיחה מ-5.5% בשנת 2023 ל-5.1%. על פי הנתונים היום הייצוא הסיני התכווץ זה החודש השלישי ברציפות.

בכדי לנסות לתמרץ את הכלכלה הסינית, הבנק המרכזי במדינה הוריד את ריבית הפריים על הלוואות לרמה של 3.55%. "מסתבר כי המעבר החד, בתחילת השנה, ממדיניות של אפס סובלנות כלפי הקורונה לפתיחה מלאה של הגבולות והכלכלה, לא הוליך להתאוששות מהירה ורחבה מספיק, כזו שלא רק בסין מייחלים, אלא גם בשאר העולם, ובפרט ביבשת אירופה המקרטעת, התלויה רבות בייצוא סחורות ושירותים למדינת הענק" - כך אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות לאחר החלטת הבנק המרכזי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 01/07/2023 07:30
    הגב לתגובה זו
    סין , ארה"ב , אירופה ,יפן 80% מהעולם הכלכלי סובל מהזדקנות . משכך מחירי הסחורות ויותר מכך מחירי שרותים עולים . וזה אינפלציה . סחורות אפשר לנייד . שירותים לא נתן לנייד . וזה מה שרואים אינפלציית ליבה עולה ומחירי סחורות עולים אבל פחות .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.