גרום פאוול פד
צילום: טוויטר

פאואל מעריך: העלאות ריבית נוספות בדרך - ייתכן שברצף

יו"ר הפדרל ריזרב, אמר את הדברים במסגרת כנס שעורך הבנק האירופאי המרכזי בפורטוגל; בשוק צופים שתי העלאות ריבית של 0.25% אך לא בטוחים האם הם יקרו ברציפות
איתן גרסטנפלד | (4)

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, אמר בפורום שקיים הבנק המרכזים באירופה, כי הוא צופה העלאות ריבית נוספות, וייתכן שאף אגרסיביות. בכך הוא חזר על העמדה שנקטו עמיתיו בבנק בפגישתם ביוני, במהלכה הם ציינו את הסבירות לעליה של עוד חצי אחוז עד סוף 2023.

הפד' בחר להעלות את הריבית במשק בכל פגישה מאז מרץ 2022, כולל ארבעה מהלכים רצופים של שלושת רבעי נקודה, לפני שלקח הפסקה בחודש יוני.  על כן, ולאור הערכותיו היום בשוק הניחו עליה של רבע נקודה לפגישה, קרי שתי עליות נוספות. על אף שבדברים שאמר בעבר רמז פאוול כי העליות יגיעו בפגישות צמודות, היום הוא חזר והדגיש כי הדבר אינו הכרחי ותלוי בנתונים שיגיעו.

פוואל אמר את הדברים במסגרת כינוס של מנהלי הבנקים המרכזיים המובילים שארגן הבנק המרכזי האירופי (ECB) בסינטרה, פורטוגל. הפאנל כלל לא רק את פאוול, אלא גם שחקנים עולמיים משמעותיים אחרים, כולל נגיד הבנק המרכזי של אנגליה אנדרו ביילי, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, ונגיד הבנק של יפן קאזואו אודה.

פאוול חזר ואמר כי בעוד שהאינפלציה נעה בכיוון הנכון בארה"ב, לפד' הייתה "דרך ארוכה לעבור" בהשגת היעד של 2% יעד אינפלציה. בחודש מאי, מדד המחירים לצרכן רשם קצב אינפלציה של 4%, קצב הצמיחה האיטי ביותר מאז מרץ 2021, אך עדיין גבוה פי שניים ממה שהפד היה רוצה לראות.

כשנשאל על הלחצים הבנקאיים, אמר פאוול כי האירועים במרץ שהובילו לסגירת בנק ושני מוסדות נוספים השפיעו על פעולות הפד'. למרות שפאוול הדגיש שוב ושוב כי הוא מחשיב את המצב הכללי של תעשיית הבנקאות בארה"ב כיציב ואיתן, הוא אמר שהפד צריך להיות מודע לכך שעשויות להיות בעיות בזמינות האשראי. סקרים אחרונים שנעשו במדינה, הראו הידוק כללי בתקנים וירידה בביקוש להלוואות.

נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הצטרפה לפאוואל ואמרה גם היא ש"סביר להניח שנעלה שוב [ריבית ביולי] ביולי". נגיד הבנק המרכזי ביפן, קאזו אואדה, אמר שהמוסד שלו עשוי להדק את המדיניות הרופפת במיוחד אם האינפלציה לא תירגע, בעוד נגיד הבנק המרכזי של אנגליה אנדרו ביילי הדגיש את החשיבות של הורדת המחירים, ואמר שהוא לא ישקול להעלות את יעד האינפלציה. "זה ייקח קצת זמן. האינפלציה הוכחה כעקשנית יותר ממה שציפינו ולא פחות", אמר פאוול.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 29/06/2023 04:45
    הגב לתגובה זו
    ולא בפעם הראשונה,פאוול יקירנו צריך להבין סו"ס שהוא גורם לעניים מרובים,אם טראמפ יחזור הדבר הראשון הוא מעיף את ג'רום "ידידו"
  • 2.
    שכבר קורס יפה 28/06/2023 18:51
    הגב לתגובה זו
    תהנו.
  • לרון 29/06/2023 04:47
    הגב לתגובה זו
    לא שמתם באמת לב לנדל"ן המנופח כבר מזה שנים לא קצרות? הכל ריבית אפס שלא תחזור בשלושים השנה הבאות
  • 1.
    באסה לשקרני הנדלן (ל"ת)
    שכבר קורס יפה 28/06/2023 18:03
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.