אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: לע"מ

בנק ישראל תוקף: ריבית על העו"ש באישור האוצר- "פגיעה חמורה בעצמאות הבנק, חציית קו אדום ויש חשש ממשי מתגובת חברות הדירוג"

למעשה מדובר בפיקוח מחירים ופרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, במכתב חריף לראש הממשלה נתניהו אמנם מודה שאין מספיק תחרות בין הבנקים אבל חושב שקביעת מחיר מינימום רק תגרום לבנקים "להתכנס סביב המחיר שנקבע ותדכא תחרות והתייעלות" ומוסיף: "מהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות"
נתנאל אריאל | (13)

ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם הצעת חוק לפיה הבנקים יחויבו לתת ריבית מינימאלית על הכסף של הציבור ששוכב בחשבונות העו"ש של הציבור - אבל גם שקביעת גובה הריבית הזו אמנם תיקבע ע"י בנק ישראל ושזו תהיה כפופה לאישור של שר האוצר. ההצעה אמורה לעלות בכנסת בקריאה טרומית מחר.

בבנק ישראל כועסים, דורשים מנתניהו להסיר את ההצעה מסדר היום ותוקפים: "ההצעה מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל את המדיניות המוניטארית" כותב פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, לראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, "ניתנת לשר האוצר הסמכות להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטארית ובאפקטיביות שלה. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג.

ירון גם מסביר מהן הבעיות שעלולות לקרות בעקבות פיקוח המחירים החדש "ככלל, אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד". הוא מסביר כי "קביעת מחיר (מינימום. נ"א) פוגעת בפעילותם של מנגנוני השוק, גורמת לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שנקבע ובכך מדכאת תחרות והתייעלות ומעוררת קשיים משמעותיים בכל הנוגע לאופן חישוב המחיר".

הנגיד גם מוסיף ואומר כי מהלכים מהסוג הזה "נתפסים בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות. אני חושש כי התערבות בוטה מעין זו בחקיקה עלולה להשפיע לא רק על גופים פיננסיים בינלאומיים השוקלים לפעול בישראל, אלא גם על גופים עסקיים בינלאומיים בתחומי הכלכלה האחרים. מיקוד הדיון בצעד בודד בתחום העו"ש, וודאי כאשר הוא מבוצע תוך התערבות בתימחור, אינו אופטימאלי עבור הלקוחות.

והנה הבעיה הגדולה יותר - חוסר יציבות וודאות בקשר לנגיד הבא מייצרים בעיות לכלכלה ובפרט לשוק המט"ח (לחצו למעבר לכתבה)

עוד הוא טוען במכתב כי בעקבות הפגישה שלו עם מנכ"לי הבנקים הם כבר "בוחנים כעת את היעדים שהוצגו, כאשר כל בנק מגבש חבילה משלו" ומציין שחלקם כבר פרסמו בימים האחרונים הצעות ערך משמעותיות ללקוחות בתחום הריביות על יתרות הזכות". זה דווקא לא ממש נכון. ירון מתכוון למהלך של בנק לאומי להציע ריבית של 1% על יתרת העו"ש - אבל לאומי יצא במהלך הזה לפני הפגישה עם הנגיד. ואם הוא מתכוון למהלך של בנק ירושלים או של וואן זירו - מדובר בשני הבנקים הקטנים ביותר במערכת שלא מהווים איום ותחרות על הבנקים הגדולים. מעבר אליהם שאר הבנקים לא יצאו בינתיים עם הודעות משלהם ומדובר בלעג לרש - לאומי ייתן עד 100 שקלים בשנה על הכסף שמעלה אבק בעו"ש, וזו כמובן בדיחה על חשבון הציבור.

קיראו עוד ב"בארץ"

בפגישה עם ראשי הבנקים, ביקש מהם ירון לשקול ארבעה צעדים - תמסורת ריבית נאותה על יתרות זכות של משקי בית (כלומר לתת ריבית על העו"ש) וכן עידוד אקטיבי של הציבור שיש לו הרבה כסף בעו"ש להעביר את הכסף לפיקדונות או קרנות כספיות (אלה אמנם לא נותנים תשואה ריאלית, אבל לפחות מסייעים לכסף להישחק פחות בעקבות האינפלציה). ירון גם ביקש מהבנקים לסייע באופן אקטיבי לבעלי משכנתאות "המאובחנים כבעלי הקשיים המשמעותיים ביותר" וגם להקל על מי שנמצא ב"אוברדראפט".

ירון אמנם מודה שאין מספיק תחרות במערכת הבנקאית אבל סבור שהפתרון הוא עידוד תחרות ולא התערבות בפעילות הבנקים הקיימים: "יש מקום להמשיך ולשפר את התחרות בסקטור הבנקאי בעיקר במקטע האשראי הצרכני המשמש את משקי הבית והאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. דרך המלך לשיפור רווחת הלקוחות היא באמצעות המשך הסרת החסמים המונעים תחרות בין השחקנים הקיימים וכאלו המונעים כניסת שחקנים חדשים".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נגיד מטומטם שלא מבין כלום מהחיים שלו (ל"ת)
    27/06/2023 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בני 27/06/2023 22:52
    הגב לתגובה זו
    מי שלמד כלכלה מכיר את המונח "כשל שוק" וכאשר קורה מצב של כשל שוק כמו אצל הבנקים על המדינה להתערב בכדי להחזירו למצב של שוק חופשי. הפחד שהבנקים יצמדו לריבית מינימום הוא בדיוק זהה למצב היום שבו הם כולם נותנים את המינימום האפשרי ללקוח. חייבת כאן התערבות למען כולנו
  • 11.
    יס מן של הבנקים (ל"ת)
    Bill Hwang 27/06/2023 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבסורד 27/06/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    הנגיד: "אני מתנגד לקביעת מחיר אחיד", אבל הוא קובע את הריבית במשק, שזה האבא והאמא של ה"מחיר האחיד".
  • 9.
    יודע בקרוב עף בבעיטה 27/06/2023 19:40
    הגב לתגובה זו
    נראה ממש היסטרי..יצא המרצע מן השק . טוב שיתחפף לנו כבר בקרוב הבנקים גזלנים מה שמציעים לא ראוי כלל זה לעג לרש פה במדינת הקרטלים צריך יד חזקה וזרוע נטויה נגד הבנקים וחברות המזון והעיריות
  • 8.
    חבקוק 27/06/2023 18:27
    הגב לתגובה זו
    הוא כנראה חושב על הגוב הבא שלו. נותן הרשאה לעושק עם ישראל.
  • 7.
    תקנו דולר, הימור ודאי... ממשלה של מחבלים. (ל"ת)
    דוד 27/06/2023 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שילך 27/06/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
    אז הרוח תורגש פחות
  • 5.
    כל הכבוד 27/06/2023 18:06
    הגב לתגובה זו
    הנגיד התעורר
  • 4.
    רוני 27/06/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    ריבית על עו"ש הייתה בעבר ובנוסף הייתה גם בחברות שעוסקים בבורסה כגון מיטב דש. אני זוכר לקיבל משניהם. לכן הנגיד מפחיד ואפילו משקר . בנוסף לא יקרה דבר עם הבנק ירווח פחות .
  • 3.
    אתה עושה מה שהאמריקאים עושים (ל"ת)
    יאיר 27/06/2023 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 27/06/2023 16:56
    הגב לתגובה זו
    שהוא 0 וכל הבנקים מתכנסים סביבו
  • 1.
    ככה זה ששכר ממוצע בבנק ישראל זה 60000 שח ומנותקים מהעם (ל"ת)
    אורית 27/06/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.