מטוס בשדה תעופה בסין
צילום: טוויטר

נתוני הטיסות בארה"ב טובים ממצב טרום הקורונה, מניות חברות התעופה דווקא בדיליי

האם הקיץ הקרוב ישפר את תמונת המצב עבור חברות התעופה או שמא מיתון ישבש את התוכניות של יציאה מהמשבר של המגיפה?
מתן קובי |

אחד הענפים שנפגעו ביותר ממגיפת הקורונה הוא ענף התעופה. הפחד מהדבקות, ביחד עם הבידודים שהמשיכו עד אחרי תחילת החיסונים, פגעו משמעותית בביקושים לטיסות ומניות חברות התעופה איבדו בתוך פחות מארבעה חודשים 60% ואף 70%. בסופו של דבר מרבית העולם התחסן, התמותה צנחה בצורה משמעותית ואיתה גם החשש מהדבקה ומטיסות והענף החל לחזור לאל עבר הרמות בהן היה טרם פרוץ המגיפה. 

על פי נתוני טיסות מארה"ב, בסוף השבוע האחרון - סוף השבוע של יום הזכרון, 9.8 מיליון אזרחים טסו ברחבי ארה"ב - 300,000 יותר מאשר המצב בסופ"ש המקביל בשנת 2019, לפני פרוץ המגיפה. יום שישי האחרון סומן כיום העמוס ביותר מאז סיום המגיפה, עם 2.74 מטיילים אשר עברו בשדות התעופה.

הנתונים הללו מעודדים מאוד, בעיקר לקראת חודשי הקיץ, אשר אמורים להיות תקופת שיא לחברות התעופה. הבעיה היא שבניגוד למצב בזמן משבר הקורונה, הפעם עניין אחר מקשה על חברות התעופה, וזהו המצב הכלכלי בעולם. האינפלציה הגבוהה בארה"ב וברחבי העולם, ביחד עם ריביות גבוהות, פוגעת ביכולת וברצון של צרכנים לעלות על מטוס ולצאת לנופש. המצב הכלכלי קשה והודות לריביות הגבוהות האטרקטיביות לחסוך ולשים את הכסף בפקדון עולה, ביחד עם הצורך להמשיך ולעבוד לקראת האפשרות שחלק מכלכלות העולם המערבי יכנסו למיתון.

מצב חברות התעופה

ראשית נתחיל עם אמריקן אירליינס  AMERICAN AIRLINES . החברה ספגה לאחר פרוץ הקורונה נפילה של 70% בשוויה כשהמניה עדיין נמצאת במרחק של 50% מהיכן שהייתה לפני המגיפה. שווי החברה עומד כעת על 9.5 מיליארד דולר ובדוחותיה האחרונים היא עקפה את תחזיות האנליסטים כשרשמה רווח של 0.05 דולר למניה על הכנסות של 12.19 מיליארד דולר. ברבעון המקביל בשנת 2019 החברה רשמה הכנסות נמוכות יותר - 10.5 מיליארד דולר, אך הרווח למניה עמד על 0.5 דולר.

דלתא  DELTA AIR LINES . מניית חברת התעופה נמצאת במרחק של 40% מהיכן שהייתה לפני הקריסה של הקורונה ושווי החברה עומד כעת על 23.2 מיליארד דולר. בדוחותיה האחרונים החברה פספסה את תחזיות האנליסטים כשרשמה רווח מתואם של 25 סנט למניה על הכנסות של 11.8 מיליארד דולר, אך המניה עלתה בסופו של דבר לאחר הדוחות בעקבות תחזית חזקה לגידול של 16% (אמצע טווח) בהכנסות לרבעון הנוכחי. ברבעון המקביל ב-2019 החברה רשמה הכנסות של 10.5 מיליארד דולר עם רווח של 0.52 דולר למניה.

מניית סאוות' ווסט  SOUTHWEST AIRLINES CO נמצאת במרחק של 50% מהיכן שהייתה לפני פרוץ הקורונה כששוויה הנוכחי עומד על 17.6 מיליארד דולר. בדוחותיה האחרונים החברה פספסה את תחזיות האנליסטים עם הפסד של 0.27 דולר למניה על הכנסות של 5.7 מיליארד דולר. ברבעון המקביל ב-2019 החברה רשמה רווח של 0.7 דולר למניה על הכנסות של 5.14 מיליארד דולר.

מתחילת השנה עלו מניות אמריקן אירליינס ב-14% ו-10% בהאתמה בזמן שמניית סאוות' ווסט איבדה עד כה 12%. האנליסטים מדרגים את מניית AAL כ"החזקה", את מניית DAL בתור "קנייה חזקה" ואת מניית LUV בדירוג של "קנייה". המצב של החברות, יושפע כאמור מהקושי הכלכלי על כתפי הצרכנים בעולם, כשלפי הנתונים היום (אלא אם נראה את ארה"ב נכנסת למיתון בחודשים הקרובים) החברות יוכלו לרשום תוצאות טובות מאוד בקיץ הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצפי הנוכחי הוא שחברות התעופה האמריקאיות יטיסו מספר של 257 מיליון מטיילים בין הראשון ליוני ועד ה-31 באוגוסט, כ-1% מעל המספרים של 2019. למרות כמות הנוסעים הגדולה, מספר הטיסות דווקא צפוי לקטון ב-11% לעומת 2019, מה שיוביל לגידול של 14% במספר הנוסעים בכל טיסה ל-137.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.