אלירן גלזר רועי מן מאנדיי
צילום: נתנאל טוביאס
ראיון

"ה-AI תאפשר קפיצה נוספת בשימוש בפלטפורמה של מאנדיי"

מאנדיי היא מהישראליות היחידות שהונפקו בגל ההנפקות שלא הפסדיות לעומת המחיר בהנפקה; השותף המייסד רועי מן וסמנכ"ל הכספים אלירן גלזר בראיון על בינה מלאכותית, מנועי הצמיחה, על גיוס עובדים בתקופה מאתגרת בשווקים ומה יהיה בהמשך?
נתנאל אריאל |

"אחד הדברים הכי משמעותיים שהיו לנו בשנה האחרונה זה שחרור של המוצרים החדשים, כמו ה-CRM. אנחנו בונים את המוצרים האלה מעל הפלטפורמה, יש צוות יעודיי לכל אחד מהם והם הולכים לשוק חדש ורואים ב-CRM למשל שזה מביא לנו צמיחה מאוד יפה ביחס לחברת סטארט-אפ מקבילה הצמיחה שלנו ב-CRM היא פנומינלית, צומח בטירוף למרות שזה עדיין קטן ביחס להכנסות שלנו, אבל זה העתיד: לעבור למולטי פרודקט – להוסיף מוצרים וללכת לשווקים חדשים כל הזמן. יש לנו בעצם מכונת סטארטאפים לייצור מוצרים ולהתחרות יפה. תוך חצי שנה ב-CRM הגענו לטופ 4 בעולם, זה פסיכי. כי מה שבנינו מבוסס על מה שקיים, רוב היכולות כבר היו שם, רק ארזנו את היכולות בצורה שתהיה נגישה לאנשים שרוצים CRM. היו לנו המון דברים שלא היינו צריכים לבנות אותם וזה היתרון התחרותי שלנו, זה העתיד שלנו, לייצר המון מוצרים מעל התשתית של מאנדיי". אומר רועי מן, שותף מייסד בחברת מאנדיי אחרי דוחות הרבעון הראשון.

 

מאנדיי היא אחת הישראליות היחידות שלא הפסדית ביחס למחיר בגל ההנפקות של השנה שעברה. אז נכון שגם היא נפלה ב-70% מהשיא אבל היא עדיין באזור השווי בהנפקה. אתמול מאנדיי הציגה תוצאות טובות לרבעון הראשון ותחזית למעבר לרווח מתואם כבר השנה (במקום בשנת 2025), וגם הפתיעה את האנליסטים עם מעבר לרווח מתואם וזינקה אתמול ב-16.55% במסחר בוול סטריט. אז היא אמנם עדיין מפסידה תפעולית אבל מייצרת מזומנים במקביל. איך זה מסתדר ביחד? כי היא גם נותנת אופציות לעובדים (פחות מאשר לפני ההנפקה) וכן מניות חסומות RSU. בחשבונאות היא צריכה לכתוב את זה כהוצאה וההיקף הגדול גורם להפסד חשבונאי של 14.7 מיליון דולר (שיפור לעומת הפסד של 66.7 מיליון אשתקד). החישוב על בסיס נון-גאאפ מנטרל זאת ולכן היא רשמה רווח.

העלות נעה בין 8 דולר למשתמש בחודש ועד 40 דולר, תלוי בהיקף השירותים שאתם רוכשים ממאנדיי. בחברה מתגאים בכך שמדובר במוצר שגם אדם שהוא לא מתחום הטכנולוגיה יכול להסתדר איתו בקלות ולדבריה, כ-70% מלקוחות החברה בכלל לא קשורים לעולם הטכנולוגיה: "לא צריך להביא אדם שיקודד כדי להשתמש בתוכנה. היא מאוד קלה לשימוש, ידידותית ויש גם סרטוני הדרכה ביוטיוב" אומר מן. מאנדיי בעצם מאפשרת לכל אחד לבנות את תוכנת ניהול הארגון שלו "נסה לבנות מוצר של ניהול עיתון, זה שונה מניהול של פס ייצור של מטוסים - וגם את זה יש לנו – וזה שונה ניהול של ממחקרים קליניים, שגם את זה יש לנו. בקיצור, אתה יכול לבנות את מה שאתה רוצה עם הפלטפורמה".

 

"אנחנו רואים המון דרישה מלקוחות חדשים שמצטרפים אלינו וזה נראה מאוד בריא. לצד זה שחררנו כמה דברים מאוד משמעותיים. תשתית חדשה שתאפשר לנו להגיע ללקוחות אנטרפרייז גדולים יותר. כבר רואים בנתונים שיש תוצאות מעולות ללקוחות שיש להם את הגרסה החדשה, ביחס לתוצאות שלפני".

 

איך אתם נכנסים לנושא של הבינה המלאכותית?

מן: "שחררנו גרסת AI, אנחנו מאוד מאמינים בזה ובעצם ההיסטוריה של מאנדיי כפלטפורמה תמיד הייתם שם. הפלטפורמה מאפשרת ללקוחות לעשות איתה מה שהם רוצים - לשלוט על העסק שלהם. לכן ה-AI זו הזדמנות משמעותית בכיוון הזה של להנגיש יכולות מאוד מתקדמות ללקוחות. עד היום לקוחות היו יכולים בעיקר להשיג אינטגרציה ואוטומציה לעבודה שלהם ויכולת ה-AI מגלמת בתוכו המון פוטנציאל לעשות דברים יותר אינטליגנטיים עם עומק, הרבה יותר בקלות. בטח בהקשר של AI. אנחנו גם פותחים את היכולת של הפלטפורמה לכולם. כל אחד יוכל לפתח מעלינו יכולות AI שישפרו את הפלטפורמה.

 

בעצם רישיון קוד פתוח?

"נניח יש את יכולת כתיבת המסמכים שלנו ומעל זה פיתחנו יכולת לעשות תיקון אוטומטי. אוקי, תגידו זה תיקון אוטומטי רגיל אז החידוש ב-AI הוא שהנגשנו את זה למפתחים חיצוניים ואולי מישהו בעתיד יכתוב AI שיעזור לך לכתוב מסמכים משפטיים למשל. הוא יוכל להלביש את זה על התשתית של מאנדיי וכל אחד שירצה את זה יוכל לרכוש את זה מחנות האפליקציות אצלנו. וזו כמובן רק דוגמה אחת. תחשוב על סוגים נוספים של מסמכים, תחשוב על בניית תהליכים שהוא יכול להציע לך דברים טובים נוספים. יש בתשתית שלנו הרבה מקומות שאנשים בונים את התוכנה שלהם. בכל מקום כזה ה-AI יוכל להיכנס ולעזור לך. סוג של עוד מישהו שבא ומפתח את התוכנה יחד איתך".

 

סמנכ"ל הכספים של החברה, אלירן גלזר מוסיף: "חצינו את ה-700 מיליון דולר הכנסות ועשינו את זה כשאנחנו שמייצרים מזומנים. מאז ההנפקה ייצרנו מזומנים ולא שרפנו מזומנים למרות שצמחנו בצורה משמעותית. אמרנו שברבעון השני נהיה רווחים וגם בכל שנת 2023. אנחנו מאוד גאים בדרך ומסתכלים קדימה, ומסתכלים קדימה איך לייצר צמיחה ב-2023 וגם ב2024 וגם ב-2025, איך לעשות צמיחה יעילה – להגדיל את הלקוחות שמשלמים מעל 50 אלף דולר".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

השוק כרגע ב'מוד' של פיטורי עובדים והתייעלות. איפה אתם?

גלזר: "למרות הסביבה המאתגרת אנחנו ממשיכים לגייס אנשים. אנשים עוזרים לך לצמוח".

 

מה אתם אומרים לעובדים שרואים את ההאטה בהייטק, את הפיטורים?

גלזר: "אנחנו בשלב של צמיחה וממשיכים לגייס. אומרים שיהיה בסדר וגם פועלים כדי שיהיה טוב. פחות דיבורים יותר מעשים - התוצאות שלנו מדברות בעד עצמן".

 

ובכל זאת, עובדים יכולים להיות לא מרוצים, בטח עובדים חדשים ששווים הרבה פחות מהוותיקים?

מן: "חברה ציבורית נותנת פחות אופציות לעובדים, זה מוחלף במניות חסומות (RSU) שבהן אתה 'תמיד בכסף'. מאז ההנפקה כל העובדים החדשים קיבלו RSU. וזה בניגוד לאופציות שהאופציה יכולה להיות מעל מחיר המימוש או מתחת למחיר המימוש. אין דבר כזה שעובד חדש אם המניה הייתה גבוהה וירדה אז הוא מחוץ לכסף".

 

אוקי אבל עדיין עובד חדש יהיה לו 5,000 שקל מ-RSU לעומת עובד שהגיע חצי שנה קודם ויהיה לו חצי מיליון או מיליון?

מן: "אין מה לעשות, זה מציאות כשמניה יורדת. זה מתי אדם מחליט לממש. אם החברה מחקה חצי אז יש לו חצי ובאופציות הוא יכול להיות מתחת למים. אז חצי זה עדיף מכלום. זה עדיין מעל הכסף".

 

גלזר מחדד: "מי שמצטרף לסטארט אפ בשלבים הראשונים של חייה אין להן מזומנים אז האופציות זו הדרך להביא עובד. אבל ככל שהיא מתקדמת היא נותנת פחות אופציות ויכולה לשלם יותר משכורת והסיכון של העובד יורד. אז מי שהצטרפו בתחילת הדרך נהנו מזה שהחברה הכפה לציבורית ומצליחה, זה לא רק עובד חדש מול ישן אלא הבדל משמעותי בדרך שהוא עשה עם החברה לפני 3-5 שנים".

 

מה הלאה?

מן: "הגלגל הראשון שהמצאנו זה הפלטפורמה שאתה יכול לבנות איזו תוכנה שאתה רוצה מעלינו והגלגל השני שאנחנו ממציאים עכשיו זה לקחת את היכולת הראשונה לקחת ולארוז אותה בצורה שאנשים יוכלו למצוא את המוצר שהם מחפשים. לא כל האנשים או מעט מאוד מחפשים פלטפורמה לבניית מוצרים בעבודה, אנשים מחפשים פיתרון, CRM, ניהול פרויקט, בסיס לפיתוח. עכשיו הם יכולים למצוא אותנו בדרך שלהם, איך שהם מחפשים, וזה מביא לנו שוק נוסף".

 

שאלה אישית לסיום - התעשרתם כתוצאה מההנפקה, אתם שווים מאות מיליוני דולרים. משהו השתנה בהתנהלות היומיומית שלכם?

גלזר: "ברמה האישית אני לא חושב שמישהו שינה את ההרגלים שלו. אבל כן הקמנו קרן כשיצאנו להנפקה, שיש שם 10% מהמניות של מאנדיי במטרה שזה ישמש לתרומה בעשרות השנים הבאות. אנחנו מאמינים בלהחזיר לקהילה גם ברמת העשייה. יש לנו צוותים שהתגייסו לאסונות שונים בעולם – אם זה לפתור בעיות בקורונה, שיטפונות, שריפות, הצלב האדום ועוד. הפלטפורמה שלנו יכולה לעזור מכיוונים שונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.