באפט חושף: מה סוד ההצלחה של ברקשייר? ומה באמת מדאיג אותו?
המשקיע המיליארדר וורן באפט אומר שהוא מודאג מכמה דברים, אך ההצלחה של החברה שלו היא לא אחת מהן. כשנשאל אם הוא מודאג מהמסלול של ברקשייר האת'וויי על רקע הרוחות הכלכליות הנוכחיות, מכישלונות בנקאיים ועד לעלייה בריבית, אמר באפט כי "בגיל 92, יש לי דברים אחרים לדאוג מהם... אני מודאג מאיומים גרעיניים. אני מודאג ממגיפה בעתיד, מכל מיני דברים", אמר באפט. "אני אף פעם לא הולך לישון מודאג לגבי ברקשייר ואיך נתמודד עם דבר".
מאז השתלט באפט על ברקשייר האת'וויי ב-1965, החברה גדלה והפכה לאחת מהגדולות בעולם, עם שווי שוק של מעל 707 מיליארד דולר ופורטפוליו של השקעות הכולל בין היתר את Geico, Dairy Queen, Duracell ו-Fruit of the Loom.
לבאפט יש גם היסטוריה מתועדת היטב של אופטימיות - בשנת 2017, מדען נתונים ניתח עשרות שנים של מכתביו השנתיים של באפט לבעלי המניות של ברקשייר, וזיהה עודף של חיוביות בעדכונים של באפט. זה בא לידי ביטוי באסטרטגיות ההשקעה שלו: באפט הוא חסיד ידוע בבחירת השקעות שהוא מאמין בהן, ללא קשר למחירן באותו הרגע, ולנצל את ירידת המניות כדי לקנות עוד חברות שהוא סומך עליהן. כשהמניות יורדות, "הייתי אומר (למשקיעים), אל תסתכלו על השוק מקרוב", אמר באפט ב-2016 בתקופה בה השוק גילה סימנים של חולשה.
האופטימיות שלו נעוצה בתחושת ביטחון עצמי גבוהה במיוחד. "אם הייתי חושב שאני לא אהיה מסוגל לעשות עבודה הגונה בניהול סיכונים, כנראה הייתי נחשב למשוגע לקחת על עצמי את האחריות הזו", אמר באפט.
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר באפט נתקל בבעיה מטרידה שנמצאת מחוץ לשליטתו - כמו מלחמה גרעינית או מגיפות עתידיות - הוא מנסה להפחית את הלחץ שלו על ידי התמקדות במצבים ובמשימות שהוא באמת יכול לתקן בעצמו, אמר. "אני מודאג מדברים שאף אחד אחר לא דואג מהם, אבל אני לא יכול לפתור אותם", אמר באפט. "אני לא יכול לפתור מגיפה לכשתתחיל. אבל כל דבר שהוא בר פתרון, אני צריך לחשוב עליו".
באשר לתחושת הביטחון לגבי עתידה של ברקשייר, באפט כבר בחר בפינצטה את המנכ"ל הבא של החברה שלו - ויורשו, גרג אבל (Greg Abel), אמר שהוא לא מתכנן לסטות מהנוסחה המנצחת של באפט. ידוע כי באפט סומך על המנהלים בחברות הפורטפוליו של ברקשייר שיקבלו את ההחלטות העסקיות הנכונות, והוא מצפה מאבל ללכת בעקבותיו. "אני לא נותן לו מעטפה ובתוכה הוראות מה לעשות וכיצד להתנהל בכל סיטואציה", אבל ברקשייר האת'וויי "התברכה במזל גדול" שאבל לוקח את המושכות, אמר באפט.
מניית ברקשייר האת'וויי עלתה ב-4.5% מתחילת השנה למחיר של 323.9 דולר המבטא שווי שוק של 713 מיליארד דולר.
- 3.באפט ומאנגר הם הניגוד של ביזפורטל למשל (ל"ת)החזק וקבל ערך 22/04/2023 10:25הגב לתגובה זו
- כגן 23/04/2023 10:45הגב לתגובה זולא בגיל כמובן, אלא בתפיסה.
- 2.נראה לא סביר, אבל זה כי באפט מתנגד לפיצולים והמניה 22/04/2023 07:58הגב לתגובה זונראה לא סביר, אבל זה כי באפט מתנגד לפיצולים והמניה לא עברה פיצול מעולם אם אני טועה. לסדוק
- 1.תותח (ל"ת)אנונימי 21/04/2023 22:49הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
