אחוז הסטארט-אפים בישראל שנאלצו להוריד שווי כדי להצליח לגייס - הוכפל ב-2022
כולם רואים את הנפילה במניות וההתרסקות בשווי חברות הסטארט-אפ שהונפקו בגל ההנפקות ב-2020-2021, אבל בשוק הלא סחיר, שוק הסטארט-אפים, קשה יותר לראות את זה כי החברות לא נסחרות. השווי שלהן משתנה למעשה בעיקר אם הן יוצאות לסבב גיוס. ומתי חברות מגייסות? כשהמצב בשווקים טוב, כשהכסף זורם, כשהאווירה חיובית וטובה. זה לא המצב היום. המשקיעים חוששים לשים כסף, וגם יש להם אלטרנטיבה של תשואה סולידית של 4-5% בפיקדון בנקאי, או 6-8% באג"ח סולידי של חברות גדולות. נכון שמי שמשקיע בסטארט-אפים רוצה ומכוון לתשואות הרבה יותר גבוהות, בתקווה שהחברה אכן תצליח, ועדיין - רבים, גם קרנות הפנסיה הגדולות בעולם, מעדיפים לשים חלק משמעותי שלהן באפיקים סולידיים שמאפשרים להם תשואה די בטוחה בסיכון נמוך.
אז הכסף הפנוי להשקעות מסוכנות יותר נמצא בירידה ורואים את זה גם בגיוסים של חברות הסטארט-אפ. חברה שיכולה מנסה לדחות את הגיוס בתקווה לימים טובים יותר, ואחרות שלא יכולות (כי נגמר להן הכסף) נאלצות לצאת לגייס גם אם המשמעות היא ירידה בשווי. "על סמך מה שאנחנו רואים בשנת 2023 הינה שמגמת ירידת מספר הגיוסים בשווי עולה – תמשיך ואף תתעצם בשנת , ו-2023 שחברות רבות, שגיוס עבורן היה אפשרי רק בשווי יורד – דחו (ודוחות) את הגיוס, בתקווה שבינתיים יהיה שיפור באווירת ההשקעות" אומרים בפירמת שבלת ופירמת Fenwick & West, בעקבות הסקר שלהן לשנת 2022.
על פי התוצאות, שיעור החברות בישראל שנאלצו לגייס בשווי נמוך יותר הוכפל בשנת 2022 ל-9% לעומת 4% בשנת 2021. לעומת השיא של 96% של חברות שהצליחו לגייס בשווי עולה בשנת 2021, בשנה האחרונה המספר ירד ל-90%. כאשר עיקר הירידה התרחשה אצל חברות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים יותר, כלומר חברות בסבבי C ומעלה. "מדובר אמנם ביותר מפי שתיים בשיעור הסבבים היורדים, אך עדיין זהו מספר חד ספרתי" אומרים בשבלת.
ומה לגבי החברות בוול סטריט?
גם שם יש ירידה של 5% בחברות שהצליחו לגייס לפי שווי גבוה יותר. שם מדובר על ירידה מ-95% ל-90% בשנה האחרונה, אבל זו "התחלקה בין עלייה במספר הסיבובים שנעשו באותו שווי לעלייה בשיעור הסבבים היורדים" כך שבפועל, שיעור הסבבים היורדים בעמק הסיליקון שמר על שיעור זהה במספר חד ספרתי – 5% הן ב-2021 והן ב-2022, ובשבלת מעריכים שהמגמה כאמור תימשך גם בשנת 2023.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
>>> עלייה מדאיגה בבקשות של הייטקיסטים לרילוקיישן - האומנם משבר בהייטק?
זינוק בנתח הגיוסים של סטארט-אפים בתחילת הדרך - גם בארץ וגם בוול סטריט
הניסיון של חברות בסבבים מתקדמים יותר לעצור גיוסים ולחכות 'לימים טובים יותר בשוק' הוא מובן אבל התוצאה היא כמובן עלייה בנתח של גיוסים אצל חברות בשלבים מוקדמים יותר (סבב A), כך שזה קפץ בארץ ל-47% במחצית השנייה של שנת 2022, לעומת 37% במחצית הראשונה של השנה, ובהשוואה ל-23% בשנת 2021 ו-26% בשנת 2020.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מהצד השני - רק 15% מהגיוסים היו אצל חברות שנמצאות בסבב C, ירידה חדה לעומת 25% בשנת 2021 ו-20% בשנת 2020.
ובוול סטריט? מדובר בזינוק מ-28% בשנת 2021 ל-38% בשנת 2022.
ומה לגבי השימוש בזכות קדימות בסבב חדש, לעומת מניות הבכורה של הסבב הקודם?
שיעור השימוש בזכות קדימות של סיבוב חדש לעומת מניות הבכורה של הסיבוב הקודם (”senior liquidation preference“( אמנם עלה רק במעט מול שנת 2021 – 41% בשנת 2021 לעומת 44% בשנת 2022, אבל בסקר מוסבר ש"מדובר בתוצאה מוטה מטה בגלל התוצאות של המחצית הראשונה. בסקר המחצית הראשונה הראנו שהשיעור בשימוש בזכות זו ירד לשיעור הנמוך ביותר שסקרנו עד כה - 31% בלבד, ואילו במחצית השנייה השימוש בזכות זו זקף ראש ועלה חזק לשיעור של 71% מהסבבים (שיעורים שלא ראינו מאז 2017). בעמק הסיליקון נצפתה עלייה קלה בשיעור השימוש בזכות זו – מ-16% בשנת 2021 ל-18% בשנת 2022."
כיצד משפיעה הרפורמה המשפטית?
בשבלת נזהרים מלקבוע מסמרות ואומרים שהסקר רלוונטי לשנת 2022, כלומר "המשבר החוקתי בישראל החל לאחר התקופה אליה מתייחס הדו"ח וכן הירידה בדירוג תחזית האשראי של ישראל מסוף השבוע האחרון, שלשניהם יש השפעה על התעשייה המקומית.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
