ענף התעופה הישראלי חוזר לחיים ואתם השחקנים המרכזיים במשחק - סקירת ענף
ערב חג הפסח וזה הזמן לעשות זום-אאוט על שוק התעופה הישראלי. המוני בית ישראל חוגגים כמדי שנה את חג החירות בגולה ו"בצאת ישראל ממצרים" הפך ל"בצאת ישראל מישראל". לא פחות מ-160 אלף ישראלים יצאו את גבולות המדינה דרך נתב"ג מאז יום שני, כאשר רק אתמול יצאו מנתב"ג כ-90 אלף ישראלים. רכבת אווירית של כמעט 200 מטוסים פיזרה את הישראלים ביעדים השונים לחגיגות החג כאשר היעדים הפופולריים ביותר היו כבכל שנה איי יוון, איטליה, רומניה, תאילנד, צרפת, בריטניה וארה"ב. לכל אלו יש להוסיף את עשרות האלפים שנוהרים דרומה לחופי סיני כאשר ההערכות נעות סביב ה-30 אלף דני אדם. מדובר בחזרה למספרים הדומים לשנת 2019 בשוק התיירות לאחר מגפת הקורונה שכמעט שיתקה לחלוטין את הענף. למרות שגם בתקופה המקבילה בשנה שעברה ההגבלות כמעט והוסרו במרבית מדינות העולם, חזרת הענף לפעילות הייתה קטנה יחסית אך השנה כאמור היא חזרה בכל הכוח. ומה זה בכל הכוח? לא רק הזינוק החד בביקושי הנוסעים אלא גם בלחץ גדול מאוד שמפעילות חברות התעופה על היצרניות איירבוס ובואינג לספק מטוסים בתדירויות גבוהות יותר. ענקית הלואו-קוסט ריינאייר למשל שמחזיקה בצי של לא פחות מ-500 מטוסי בואינג 737, שלחה הזמנת ענק נוספת לבואינג של כ-400 מטוסים נוספים כדי לעמוד בביקוש. עם זאת, מנכ"ל החברה זעם על העיכובים של בואינג, ביטל את העסקה כבר לפני כשנתיים ואף איים כי יבחן רכש מהמתחרה איירבוס. בינתיים נראה כי לעת עתה נרגע המנכ"ל הזועם לאחר דיווחים כי חידש את שיחות הרכש מבואינג. האקטיביות של מנכ"ל ריינאייר מבטאת טוב מאוד את התרוממותו המחודשת של הענף, מעבר לכל הציפיות. ובחזרה אלינו - גם חברות התעופה הישראליות נהנות מביקושי שיא ומציגות אחת לרבעון, כחלק מהדוחות הכספיים, את תכניות הפיתוח שלהן. חברת אל על הייתה ידועה במשך שנים ככזו שלכאורה תקועה במצב מסוים ולא מצליחה להיחלץ ממנו. החברה עברה מספר פעמים בעלות וזכתה שנה אחר שנה למענקים מהמדינה שיעזרו לה להמשיך ולהתקיים לאור שרשרת ארוכה של הפסדים. אבל כל זה נראה אחרת במיוחד הודות לשינויים מהותיים בשנה האחרונה. הבעלים קני רוזנברג והמנכ"לית דינה בן טל חישבו מסלול מחדש והביאו במידה לא מעטה להמראה מחדש, תרתי משמע, של החברה. כבר ברבעון השלישי הצליחה אל על לרשום רווח אמיתי של 67 מיליון דולר ולהסיר הערת עסק חי איתה התמודדה. גם מהדוח האחרון של הרבעון הרביעי עולה כי הכנסות החברה בשנת 2022 הסתכמו בכ-2 מיליארד דולר; הרווח התפעולי הסתכם בכ-113 מיליון דולר; הרווח הנקי ב-2022 הסתכם בכ-109 מיליון דולר (בתוספת הכנסת מס חד פעמית של כ-112 מיליון דולר). במילים אחרות, הרווח בשורה התחתונה היה סביב האפס, אולי כמה עשרות בודדות של מיליוני דולרים בלי ההכנסה החד פעמית. התוצאות אמנם לא מושלמות אבל הן טובות מאוד ומציגות שיפור דרמטי בניהול הפיננסי של החברה שמצפה לגידול של 15% בהנכסות בשנה במשך 5 השנים הבאות. זה מה שמרשים. מלבד התוצאות הפיננסיות של אל על היא גם החליטה על הרחבת צי המטוסים עם רכש של שני מטוסי דרימליינר חדשים ובחינה של החלפה כוללת לצי ה-737. החברה סימנה יעדים חדשים ו"פיקנטיים" על מפת הגלובוס בהם מלבורן שבאוסטרליה, הפיליפינים, סיאטל, פורט לודרדייל שבמיאמי ועוד. אם לא די בכך, פתיחת המרחב האווירי של עומאן היווה מקפצה רצינית עבור החברה בכך שטיסותיה למזרח תתקצרנה בכמעט 3 שעות והחברה תוכל להוות תחרות אמיתית לחברות תעופה זרות. חברת ישראייר נכנסה לא מזמן לבורסה אבל בזמנה הקצר הליחה לקבל לא מעט תשומת לב. חברת התעופה הקטנה נמצאת במגמת פיתוח פנומנלית. החברה אמנם רשמה ברבעון הרביעי של 2022 הפסד של 840 אלף דולר בשורה התחתונה, אבל מדובר בשיפור משמעותי לעומת הפסד של 34 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. את 2022 כולה סיימה ישראייר עם הכנסות של 358 מיליון דולר, 40 מיליון מעל שנת 2019. הרווח הנקי הסתכם ב-18 מיליון דולר (הרווח של ישראייר גרופ. הרווח של ישראייר עצמה - 15 מיליון). החברה נסחרת במכפיל רווח 4 ונחשבת זולה. בנוסף, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אמר בראיון לביזפורטל כי "אנחנו רוצים לייצב את הרווח על 25 מיליון דולר תוך 3 שנים ולצמוח בשורה העליונה ב-15%" - חדשות חשובות לחברה. מעל לכל זה, האירוע האמיתי והחשוב ביותר שמתחולל כרגע בישראייר הוא מועמדותה לרכישת חברת התעופה האירופאית סמארט-ווינגס, שם היא נמצאת בשלבים אחרונים לאחר שנשארה האחרונה שמתמודדת במכרז. הרכישה תקפיץ את מספר המטוסים שברשות ישראייר משמעותית. לישראייר עצמה יש 6 מטוסים ועוד 3 שאותם היא חוכרת (2 מטוסים מסמארט-ווינגס ומטוס נוסף מחברה אחרת). לסמארט-ווינגס יש 40 מטוסים, עם בסיסי פעילות בוורשה, פריז, בודפשט וברטיסלבה. היא הטיסה בשנת 2022 יותר מ-6 מיליון נוסעים, יש לה יותר מ-400 טייסים וההתמחות שלה היא החכרת מטוסים על צוותיהם לחברות תעופה בעולם. פיתוח נתב"ג ושדה תעופה משלים חטיבת ההנדסה של רשות שדות התעופה יצאה לפני כחצי שנה בתכנון להקמת הזרוע חמישית לחניות מטוסים בנתב"ג, זרוע A, הוספת שטחים לבדיקת כבודת הנוסעים, חיבור מסועי מזוודות, הקמת מתחמי אוכל נוספים לשירות הנוסעים והקמת חדרי VIP נוספים. הרשות והנהלתה פועלים לשורה של מהלכים אסטרטגים ובכלל זה הרחבת טרמינל 3 והתאמתו לגידול הצפוי בהיקף הנוסעים. זרוע A - לכשתבנה - צפויה להוסיף לקיבולת של נתב"ג עוד כ-2,000 נוסעים נוספים בממוצע מדי שעה. איפה הקאץ'? זו הזרוע האחרונה שביכולתו של נתב"ג לבנות (אחרי שבנה לפני 3 שנים את זרוע E), מה שאומר שבעוד 10 שנים בערך השדה מגיע לקצה גבול הקיבולת שלו. כלומר צריך להתחיל למצוא חלופות כבר מעכשיו אחרת בעוד עשור יהיה פה כאוס תעופתי. המאבק על שדה תעופה משלים לנתב"ג הוא ארוך שנים. הצדדים חלוקים בדעותיהם בין נבטים שבנגב ובין רמת דוד שבעמק יזרעאל. מה שבטוח הוא שמקבלי ההחלטות צריכים להחליט ומהר. נתב"ג מתקרב במהירות שיא למשבר ופתרון אין. מעבר לכך צריך לזכור שמדובר גם בכאב ראש לא קטן לחברות התעופה עצמן שלהן אישית יותר נוח לעבוד משדה תעופה אחד מבחינת בניית לוחות הזמנים והסלוטים (חלונות המראה ונחיתה) שלהן. קחו למשל טיסה של אל על לניו-יורק, יותר נוח לחברה להרכיב לו"ז משדה יחיד ולא לבנות שני קווי תעופה לניו-יורק, האחד מנתב"ג והשני מנבטים למשל. עם זאת, לא מדובר באירוע מורכב שכן חברות תעופה רבות בעולם פועלות מיותר מנמל תעופה מרכזי אחד (המכנה "האב"). ובכל זאת, לחברות התעופה אין שום עניין לעת עתה בקידום של נמל תעופה נוסף. מה יקרה למחירים? מחירי הטיסה הן תוצר של דבר אחד - ביקוש והיצע. הביקוש כאמור גדל מאוד על ההיצע וחברות התעופה, כמו גם יצרניות המטוסים, לא עומדות בקצב. לכן מהבחינה הזו נראה שיקח עוד זמן מה עד שנראה ירידה במחירים. מן הצד השני, חברות תעופה זרות זיהו כבר מזמן את הפוטנציאל של נתב"ג ומתכננות לפתוח קווים לישראל. כניסה של חברות תעופה נוספות לתחרות על התייר הישראלי היא אולי הברכה הגדולה ביותר שהישראלים צריכים כשהם טסים לחו"ל. המשמעות של קיצור משך הטיסות מזרחה בכשעתיים וחצי היא שחברות התעופה תשלמנה פחות על דלק, פחות לעובדים שיעבדו פחות שעות והמטוסים יהיו פנויים ליותר שעות. כלומר, ההוצאות של החברות צפויות להיות קטנות יותר משמעותית וכך הנוסעים ישלמו פחות כסף. גם כאן צריך לזכור שהביקוש הגבוה מונע מהמחירים לרדת והוא צריך לבואו לצד המרכיבים האחרים להורדת המחירים. בנוסף להקטנת ההוצאות, עצם העובדה שחברות חדשות תכנסנה לקווים לישראל, התחרות ביניהן תגדל – דבר נוסף שיהווה סיבה לירידת מחירים. קיצור זמן השימוש במטוסים עשוי אפילו להוריד את המחירים בקווים לאירופה. מטוס שחוזר מהר יותר מטיסה למזרח ומקצר את הזמן בכ-5 שעות (שעתיים וחצי לכל כיוון) יכול לצאת לטיסה נוספת לאירופה ולהוסיף להורדת המחירים.
- 5.הקורונה שיתקה לגמרי את ענף התעופה ב 2019. לא כמעט (ל"ת)מושון 06/04/2023 23:36הגב לתגובה זו
- 4.100 06/04/2023 23:32הגב לתגובה זוהאם יחזירו את מענקי הקורונה שהיו על חשבון כולם?
- 3.רובי 06/04/2023 02:40הגב לתגובה זוישראייר תעלה פי 10 בשנתיים הקרובות ובלי הגזמה, היא תרכוש את סמארטווינגס ותרוויח 70 מיליון דולר נקי בשנה. ישראייר תהיה שווה 1.5 מיליארד שקל. היום רק 250 מיליון
- 2.סירקיס סירקיס.איך הפשפש עלה למעלה (ל"ת)יודע 06/04/2023 00:21הגב לתגובה זו
- 1.בן 05/04/2023 17:26הגב לתגובה זואני ואחרים שאני מכיר לא!!!
- ליאור 06/04/2023 21:48הגב לתגובה זותצא קצת מאזור הנוחות שלך ותראה המון המון ישראלים ואמריקאים יהודים שמאוד אכפת להם מהנושא (אם כי לא חייב שיהיה אבל חד משמעית יתרון) ומעבר לכך, הכשרות, העברית, השירות הנעים! שיש לנותני השירות שם הוא מייוחד מאוד, מה לעשות לא כל אחד יכול להכיל את ההתנהגות הישראלית (גם לי קשה לפעמים לראות את זה מהצד).... הציבור הזה הוא ציבור ענק והראיה לכך היא המחירים שאל על גובה עבור הטיסות שלה למרות שאפשר להשיג היותר זול משמעותית בחברות אחרות (וטובות) ואם תכנס לאתר של אל על תראה בהמון טיסות אפילו לעוד חצי שנה לארה"ב שנשארו עוד 3 כרטיסים אחרונים וכו' מועדים לשמחה ושבת שלום!!!!
- מי שטס איתם הם אלה שבגללם היא לא טסה בשבת (ל"ת)ניר 06/04/2023 03:05הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
