צילום: Leonardo Ramos on Unsplash

הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה אצל השכנה מדרום: 31.9%

מתחילת השנה שעברה הלירה המצרית איבדה 60% מערכה ולא בטוח שזה הסוף; מדובר באחד המטבעות החלשים ביותר בעולם בתקופה האחרונה - כשגרועים ממנו רק הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן

נתנאל אריאל | 05/04/2023 13:09 (1)

נושאים בכתבה א-סיסי מצרים פירמידות

הלירה המצרית היא אחד המטבעות החלשים ביותר מתחילת השנה הנוכחית עם נפילה של 20% מול הדולר, צניחה חופשית של 60% מאז תחילת השנה שעברה, וזאת כאשר האינפלציה אצל השכנה שלנו מדרום כבר עומדת נכון לחודש פברואר על 31.9% - שיא של יותר מ-5 שנים. אינפלציית הליבה במדינה כבר הגיעה ליותר מ-40%. כלכלנים צופים שהאינפלציה במדינה תגיע ל-36% ברבעון השלישי של השנה. יעד האינפלציה במדינה, אם תהיתם, עומד על 7% בממוצע (לעומת 2% במדינות כמו ארה"ב או 1%-3% בישראל).

בפועל, הביצועים של הלירה המצרית גרועים רק פחות מאשר אלה של הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן, לא ממש רשימה מכובדת. האינפלציה מושפעת גם מהיחלשות המטבע המקומי - כשהוא נחלש - הייבוא נהיה יקר יותר ולכן גם המחירים לציבור.

אחד התנאים של קרן המטבע העולמית בהסכמתה להזרים כסף למצרים היא התחייבות של המדינה לרפורמה כלכלית במדינה תוך 4 שנים.

אחת הסיבות לקטסטרופה בביצועי המטבע במצרים היא חוסר במטבע חוץ. על פי הערכות קרן המטבע הבין לאומית למצרים יש גירעון במטבע חוץ בהיקף של 17 מיליארד דולר ב-4 השנים הבאות - כלומר היא צריכה את הסכום הזה במט"ח כדי לשלם את החובות שלה. בתחילת חודש ינואר פורסם במצרים שממשלתו של א-סיסי הסכימה לעסקה של 3 מיליארד דולר מול קרן המטבע הבינלאומית חודש קודם לכן. כלומר, מחסור במטבע חוץ מוביל לזינוק בשווי שלו. אם אי אפשר להשיג דולר אז אנשים מוכנים לשלם עליו יותר. מנגד - המטבע המקומי לא מצליח להיות מספיק אטרקטיבי מבחינת המקומיים ואלה מחפשים מפלט במטבע זר. כאן אמור להיכנס הבנק המרכזי כדי להזרים נזילות לשווקים, אבל מה הוא עושה כשאין לו כסף זר? הוא בבעיה.

בנוסף, מצרים סובלת גם מהמלחמה באוקראינה, כיוון שהיא יבואנית גדולה של חיטה - בעיקר מרוסיה ואוקראינה.

אוכלוסיית מצרים, גדלה בקצב של 1.7% לשנה, נמוך מחלק מהמדינות השכנות כמו ירדן (גידול של 2%) אבל הרבה יותר מאשר טורקיה (0.8%) ובוודאי מדינות עם הגירה שלילית כמו סעודיה (0.1%-) או לבנון (1.2%-). אבל מעבר לכך - היא המדינה עם הכי הרבה תושבים במזרח התיכון, כ-110 מיליון איש (לעומת 85 מיליון בטורקיה, 36 מיליון בסעודיה, 11 מיליון בירדן ו-5.6 מיליון בלבנון). כלומר, קצב גידול האוכלוסין שלה גבוה לא רק במונחים של אחוזים אלא גם במספרים מוחלטים. גידול של 1.7% משמעותו עליה של קצת פחות מ-2 מיליון תושבים בשנה, בטורקיה זה תוספת של 850 אלף איש, פחות מחצי.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
שלומי 05/04/2023 13:37
הגב לתגובה זו
ממשיכים להתחמש בכל סוגי הנשקים: צוללות משחתות טנקים מטוסי קרב טילים מסוגים שונים מעניין מאוד מאוד מי האויב שלה??

צילום: Brett Sayles, Pexels

הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה

שלמה גרינברג | 19/09/2025 09:11

נושאים בכתבה בינה מלאכותית AI סופטבנק

בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.

להמשך הכתבה לחץ כאן