זיו סגל
צילום: משה בנימין
ניתוח טכני

להמשיך לחזק את התיק עם יפן? איזה קרן סל יכולה להתאים לאופטימיים?

מה אפשר להגיד על טרגט ועל BBY, והיכן עומדת ריביאן?
זיו סגל | (5)

היום נמשיך להרחיב את רשימת הרעיונות המעניינים לתקופה הנוכחית, חלקם מתוך תהליך האיתור שלי וחלקם כתשובה לשאלות שלכם. תוך כדי כך אעמיק את ההנחיות לעבודה עם הרעיונות  בהמשך למאמר מיום שני.

 

רעיונות לונג 

נתחיל עם קרן הסל EWJ להשקעה ביפן. תוכלו לראות על הגרף תהליך מניפה הדרגתי של מעבר למגמת עליה והתחזקות מול ה - S&P500. במשבצת של פיזור גיאוגרפי הקרן מאד מתאימה. מבחינת המעקב שלכם בהמשך, הקרן לא ״אמורה״ לרדת מתחת ל - 56 דולר. מהלך מתחת יחייב בדיקה. מהלך מעל 58 יתמוך במגמת העליה לכיוון 61 דולר.

 

המניה השניה היא SCHW. ירדה לאחרונה כחלק מפאניקת מניות הבנקים. בחרתי להתייחס אליה משום שמדובר בחברה עם ניהול איכותי ומוניטין רב שנים ולכן יכול להיות שהפאניקה היא הזדמנות, מעבר להרגעה שסיפקו ראשי החברה. המניה השלימה שני גלי ירידה מהותיים ונמצאת באזור תמיכה. מהלך מתחת ל - 51 יהיה סימן מדאיג בעוד שמהלך מעל 61.5 דולר יתקף את מגמת העליה.

 

מניה שלישית שרציתי להזכיר היא יצרנית תחליפי הבשר BYND. ניתן להבחין בניסיון פריצה כלפי מעלה שכשל ובתנועה אופקית במסלול גבוה יותר מהמסלול הקודם. על החברה עובר עכשיו התהליך שעובר על חברות רבות אחרי הנפקה ושכולל התייעלות ועיצוב מחדש של העסק. יכולות לעבור גם שנים עד שנראה תוצאות. לכן פוזיציה ברמה הנוכחית יכולה להיות נגיעה התחלתית שתוגדל כאשר נראה פריצה מוצלחת.

עוד צרכנות

בהמשך להעמקה שלנו מיום שני בסקטור הצרכנות הקבועה התבקשתי על ידי הקורא רז לנתח את BBY ו - TGT. בקשה ממש רלבנטית ואענה בשמחה.

 

ב - BBY המצב גבולי כרגע גם מבחינת הממוצע וגם מבחינת העוצמה ולכן אין משהו טכני מהימן להצביע עליו כרגע.

 

טרגט, TGT, נראית קצת יותר טוב. מצליחה להישאר מעל הממוצע הנע ויש לה עוצמה מסוימת מול ה - S&P500 כך שאפשר לשקול בחיוב, מותנה בהמשך קיום הפרמטרים האלו. מהלך שלה מעל 165 דולר יגביר את הביטחון במגמת עליה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אחד הקוראים המתמידים כאן הוא מ. שביקש שאתייחס שוב ל - RIVN. ניתן לומר שישנם סימני עניין ראשוניים. הלחץ של המוכרים נחלש אחרי שני גלי ירידה משמעותיים. מהלך מעל 14 דולר יחשב סימן קניה (הגנה  בהמשך מתחת - החלק שלכם...) ומשם אפשר להמשיך לעקוב אחרי עליה פוטנציאלית.

 

מי שממש אופטמי יכול להסתכל על SOXL, קרן ממונפת על מניות הסמיקונדקטורס. נבחן בתור התחלה תמיכה מעל 15 דולר ואז פריצה של 18.4 דולר. כאמור - קרן ממונפת על כל המשתמע מכך. יש פוטנציאל להמשך עליה.

 

מניות לפני פריצה? 

המלצה מעניינת שנתקלתי בה, שניתן להכליל אותה גם במסגרת רשימת AI היא על מנית PD. היא הומלצה במסגרת רשימת 5 מניות מומלצות של העיתון IBD על פי המודל שהם עובדים איתו. המוצר של PD תומך באופרציות דיגיטליות של הלקוחות שלה. הגרף מראה כניסה לגל עולה מחזורי. פריצה מהימנה של 32.5 תיחשב סימן רכש.

 

עוד מניה שאני יכול להצליב המלצות לגביה היא HUBS. החברה מוכרת מערכות CRM והמניה נמצאת במחצית המחיר ביחס לשיא. הגרף מראה תקופת התכנסות כשפריצה למעלה תיתן סימן כניסה.

 

עדכון שוק

נכון ליום שלישי 22:00, רמות ההתנגדות ל-S&P500 ולנאסד״ק 100 החזיקו מעמד. ביום שני נתתי למגמה ציון 55 שמשמעו מגמה אופקית עם הטיה ירוקה ונראה לי שהוא נשאר. אם נשקלל את הגרף של הדאו אולי אפשר להוסיף כמה נקודות. מה שאתם רואים עליו הוא תמיכה מעל קו המגמה היורד שנפרץ למעלה ותמיכה מעל רמת ה-32000. מדובר בנקודת תחתית טובה להתפתחות עליה. מהלך מעל 32500 יתן סימן חיובי נוסף.

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמואל 30/03/2023 07:34
    הגב לתגובה זו
    מניה נוספת מענינית מקבילה ל schw הינה ibkr שכל המנוים בארץ באקסלנס טריד סוחרים דרכה.
  • 3.
    ל 29/03/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    יקח שנים לעלות לאן שהיתה
  • 2.
    ל 29/03/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
    צריך לעניין ניתוח טכני?
  • 1.
    שירי 29/03/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    אפשר לרשום תאריך יצירת הכתבה\ ליד כל אחת מהן ???
  • תלחצי בתחתית העמוד על 'לכל הכתבות' ותקבלי לפי תאריכים (ל"ת)
    מערכת ביזפורטל 30/03/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.