בנקים ארצות הבריתבנקים ארצות הברית

הבנקים ממשיכים בעליות לאחר מכירת SVB

"גל הרגיעה שלאחר המשבר גורם למניות הבנקים להגיב בעליות" 
אדיר בן עמי |

נראה כי הבנקים שירדו לאחר קריסתם של בנק סיליקון ואלי וקרדיט סוויס ממשיכים במגמה החיובית. 

יותר משבועיים עברו מאז הקריסה של הסיליקון ואלי בנק (SVB) וכעת, לאחר שהרשויות בארצות הברית הודיעו כי בנק פירסט סיטיזנס, ירכוש את הפיקדונות וההתחייבויות של סיליקון ואלי בנק, ציבור המשקיעים מתחיל להירגע. גם המשקיעים וגם בעלי הפיקדונות בבנקים חששו אז שמא קריסתם של שני הבנקים תתפשט לעוד בנקים ותצית מגמה ולכן התחילו למכור בבהלה ולמשוך את פיקדונותיהם מכל בנק שיש לגביו ספק אפילו קטן.

פירסט סיטיזנס (First Citizens) ירכוש 72 מיליארד דולר של נכסים מהבנק, תמורת הנחה של 16.5 מיליארד דולר ובנוסף הוחלט כי 90 מיליארד דולר של ניירות ערך יישארו בכינוס נכסים. "ה-FDIC קיבל זכויות להגדלת הון במניות פירסט סיטיזנס, עם שווי פוטנציאלי של עד 500 מיליון דולר", נמסר באמצעות ה-FDIC. 

"גל הרגיעה לאחר המשבר גורם למניות הבנקים להגיב בעליות על רקע התקווה שהתנודתיות, שהרסה את מגזר הבנקאות, נרגעה", אמרה סוזנה סטריטר, ראש מחלקת הכסף והשווקים ב-Hargreaves Lansdown. המכירה מגיעה גם לאחר שלפני שבוע פורסם כי הבנקים הגדולים החליטו להפקיד אצל פירסט רפובליק 30 מיליארד דולר, על מנת לתמוך בו ולספק לו נזילות ושקרדיט סוויס נרכשת על ידי UBS ובעצם ממשיכה את המגמה בסקטור הבנקאות ומחזירה לאט לאט את הביטחון בו.

"קריסת הבנקים בארה"ב והידרדרות השוק במהלך השבוע האחרון הגיעו לשיאם בעסקת חירום למכירת קרדיט סוויס לבנק המתחרה השוויצרי UBS ב-19 במרץ. למרות שמוקדם מדי לדעת אם זה ישיב את אמון השוק, המצב הנוכחי עדיין נראה שונה מאוד מזה שקדם למשבר הפיננסי של 2008", כך אמר סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר.

לדבריו, התפתחויות אלו מתרחשות על רקע עליית ריבית והידוק מוניטרי, וכתוצאה מכך תנאים פיננסיים קשים יותר שגרמו למשקיעים להיות זהירים. עם זאת, היום, בניגוד למשבר ב-2008 לבנקים יש עתודות הון גדולות יותר, במיוחד לבנקים הגדולים ביותר, שבהם דרישות ההון הוגדלו באופן משמעותי לאחר 2008. מעבר לכך, יש להם פחות חשיפה למשכנתאות סאב-פריים ולנדל"ן מסחרי, הרגולציה תוגברה, והרגולטורים הפיקו לקחים על החשיבות של פעולה מהירה ונחרצת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.