אירלנד - נס כלכלי או צמיחה פיקטיבית?
למי שלא מצוי בפרטים, אירלנד נראית כבר מעל עשור כסוג של נס כלכלי ועומדת בראש טבלאות הצמיחה מבין מדינות ה-OECD. היחידה שנותנת לה פייט זו ישראל, הנמצאת במקום השני. כל היתר הרחק מאחור. אירלנד התגלתה כמדינה שהשכילה להביא אליה את הגדולות שבחברות ההייטק שיקימו בה משרדי ענק וכלכלתה פורחת. איך עשתה זאת? האם הציבה אינספור מהנדסי מחשבים איריים עם מוחות מבריקים כדי לחדד את מוחותיהם במרכזי פיתוח של הטובות והחשובות בחברות ההייטק העולמיות? האם גידלה מדענים שהם מהטובים בעולם? לא. לא ממש. היא פשוט הפכה את עצמה למקלט מס אחד ענקי. למעשה למקלט המס בה' הידיעה של חברות בינלאומיות, אמריקניות בעיקר.
ממחקר שנערך ב-2016 נמצא שכמחצית מכל הרווחים של חברות אמריקניות בינלאומיות נרשמו באירלנד, ברמודה, שוויץ, הולנד וסינגפור. בעקבות זאת החברות שילמו מיסים מופחתים מאד במדינות אלו, במקום את מס החברות בארה"ב. רוב הרווחים נרשמו באירלנד. הגדולה מבין החברות שעסקו בתכנון המס האגרסיבי הזה היתה חברת אפל. למעשה אפל היא לכאורה בכלל חברה אירית והיא ממש לא האמריקנית היחידה. חוץ ממנה קיים גם אשכול של חברות תרופות בינלאומיות שעסקו בהעברת נכסי הקניין הרוחני (IP) שלהן, זכויות היוצרים, הפטנטים והרישיונות לאירלנד כאמצעי למניעת מס.
אך האירים לא הסתפקו בזאת ורשמו את החברות האמריקניות האלו כאילו הן חלק מהתוצר שלהם. לא סתם קפץ התוצר האירי ונעשה מהגבוהים בעולם. זה פייק ברמות הכי גבוהות, כי החברות כמעט ולא מצויות באירלנד פיסית ואינן מוסיפות בפועל כמעט שום ייצור או שירותים במדינה, הן מחזיקות שם בעיקר משרדי אדמיניסטרציה וקצת מרכזי פיתוח. ממש לא בסדר גודל של ישראל, רחוק מזה.
אמנם העליות הפתאומיות הללו בתוצר עשויות להיראות חיוביות בתחילה, אך הן עלולות להטעות ולטשטש את הבריאות האמיתית של הכלכלה, מה שמקשה על הערכה מדויקת של הסיכויים הכלכליים ארוכי הטווח של המדינה. ניתן לראות בגרף להלן את הצמיחה בתוצר האירי (בירוק) ביחס לצמיחה של יתר מדינות אירופה (כחול). אם למישהו זה נראה גרף הגיוני וסביר, אז שיבושם לו. כבר שנים שהאיחוד האירופי רואה בתוצאה הזו בעיה, אך אינו עושה דבר כדי לטפל בה.
- OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
- האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת הלפריקון
לתופעה הזו יש אפילו שם "כלכלת הלפריקון". לפריקון הוא שדון מהאגדות האיריות שעוסק במעשה כשפים ממזריים. המונח נטבע כאשר התמ"ג של אירלנד גדל ב-2015 בשיעור מדהים של 26.3%, מה שנתפס בחוגים הכלכליים באופן נרחב כאנומליה. צמיחה זו נבעה בעיקר מהעתקת נכסי קניין רוחני על ידי תאגידים רב לאומיים לאירלנד, מה שהביא לעלייה גדולה בתוצר של אירלנד ללא עלייה מקבילה בפעילות הכלכלית או הפריון בפועל. הזינוק הפתאומי הזה בתוצר הושווה להופעה פתאומית של סיר זהב בקצה הקשת בענן, המזוהה לעתים קרובות עם שדונים בפולקלור האירי.
קשה להבין מדוע ה-OECD לא דורשים מהאירים לשנות את הנתונים כך שייקחו בחשבון את העניין "הפעוט" הזה. בכל מקרה כנראה שהחגיגות של השדונים האירים מתקרבות לסיומן. הגדרת מס גלובלי של 15% תעשה את העבודה ותגרום כנראה לחברות הענק לנדוד מאירלנד למקומות אחרים. במקרה כזה נתחיל לראות את התוצר של אירלנד בכלל יורד.
ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 11.עידן 31/03/2023 11:30הגב לתגובה זומשכורת ממוצעת היא 44000 יורו לשנה, שהם כ-14000 שקל לחודש. על משכורת כזאת, ישלם העובד סך של 8000 יורו לשנה. כולל הכל. פחות מ-20%.... כמו תמיד, פחות מעניין התוצר הכללי....לא אכפת לי לשביבי יש מטוס פרטי. השאלה היא האם לאזרח הנורמלי יש מטוס פרטי. בדיקה של 3 דקות באינטרנט כולל מחשבון מס.
- מטוסים פרטיים, ישראל מקום 5 בעולם (ל"ת)סתם אחד 01/04/2023 14:40הגב לתגובה זו
- 10.קורא מאוכזב 29/03/2023 16:33הגב לתגובה זותגיד מר רויטר, תוצר בישראל צומח? הרוב זה בזכות הגידול באוכלוסייה - לא דיברת על צמיחת תוצר לנפש - ואתה יודע בדיוק איזה מקום אנחנו שם (רמז לא מקום שני). חוץ מזה היית בדבלין לאחרונה? אי פעם? אתה יודע כמה חברות בינלאומיות יש שם ואיזה שוק תעסוקה חזק? מחירי דיור ושכירות בשמייםם? אם הכל לפריקונים (יפה, גם אני קראתי הארי פוטר) ממה משלמים שכר דירה? מכסף של לפרקונים? באמת נמאס כבר מהשטחיות, והספינים הסמי-כלכליים שלך (עדיף כבר שתחזור לקידום העצמי של החברה שאתה יושב ראש שלה, כמו בפוסטים הקודמים)
- סתם אחד 01/04/2023 14:39הגב לתגובה זועוד שאלות?
- 9.יואליקו 27/03/2023 21:12הגב לתגובה זואירלנד עלק, קשקשן.
- 8.רויטר אתה מקורי ומעניין. תודה! (ל"ת)הכלכלן 26/03/2023 15:35הגב לתגובה זו
- שטחי ומוטה (ל"ת)שלומי 26/03/2023 15:53הגב לתגובה זו
- 7.שלומי 26/03/2023 15:31הגב לתגובה זוךעיתים אני לא ממשך מבין איך אפשר לפרסם דברים כלכך שטחיים ומומאים באתרים שמתיימרים להיות מהימנים. אירלנד לא "המציאה" את הנתונים אלא ניצלה את העובדה שכך מחושבים הדברים, היא הכניסה מיסים ובנתה תשתית כלכלית אדירה שתחזיק אותה שנים קדימה, רק ראות איך 5 שנים(מזכרוני) קפצה ממקום עשרים ומשהו למקום חמישי בחינות מבהיר מה עושים שם עם ההכנסות ממיסים. יש שם תנופה מדהימה של בנייית מפעליםף וגופים אקדמיים שנתמכים על ידי הממשלה. לתערי עקפו אותנו בסיסו והפער שפתחו ימשיך ויגדל, אנחנו נמשיך ללכת אחורה.... וכתבים כמו הדוקטור הזה פשןט ימשיכו להאכיל אותנו בשקרים ושטחיות
- חנן 29/03/2023 15:21הגב לתגובה זובאירלנד חצי מהתושבים בישראל, עם שבבסיסו הם איכרים שיכורים ומדוכאים.
- המגיב 27/03/2023 15:05הגב לתגובה זואין שום הסבר אחר למה התמג לנפש באירלנד צמח ככה. מה שכתבת הן שטויות כי על משרדי אדמיניסטרציה לא בונים תשתית אדירה
- 6.בדיחי המתבדח 26/03/2023 11:57הגב לתגובה זושלום לרויטר הקנאי, מה יש אתה מקנה באירים הגויים ? הם יותר טובים ממך ומהרוטמנים , הבן גבירים , הסמרטוטריצים והקרעי - דרעי למינהם, בקרוב כל ההייטק יעבור ליוון , פורטוגל , קפריסין , מדינות אלו ילכו ויתפתחו וישראל תצלול מטה
- 5.תודה רבה על הכתבה מאירת העיניים (ל"ת)אנונימי 26/03/2023 11:50הגב לתגובה זו
- 4.אידיוט 26/03/2023 11:23הגב לתגובה זוכל הצמיחה הולכת לעשירים. העניים נשארים עניים.
- עדי 26/03/2023 13:32הגב לתגובה זוהוא ביביסט, כמו שאמרת הוא מקנא בהצלחה של מדינות אחרות כי ישראל בדרך למטה חזק עם הרפורמה המשפטית ובגלל כל עזיבת המוחות. פה בארץ יש צמיחה מזוייפת, אותה צמיחה מחזיקה את הבטלנים וסוגדי הדת מעל המים וברגע שהמשכילים יעזבו, כל הבטלנים יטבעו.
- 3.הם בעיקר שתיינים שם (ל"ת)אינישרין 26/03/2023 10:51הגב לתגובה זו
- מקום 5 בעולם בחינוך, מי השתוי פה????? (ל"ת)שלומי 26/03/2023 15:32הגב לתגובה זו
- 2.תמים 26/03/2023 10:35הגב לתגובה זוצמיחה כלכלית הוא נתון מזויף. למה יש עוני ורעב אם יש צמיחה כלכלית. מישהו מהכלכלנים המלומדים יכול לענות.
- בישראל הצמיחה היא בעיקר בהייטק (ל"ת)שלומי 26/03/2023 15:55הגב לתגובה זו
- אחד. 26/03/2023 15:46הגב לתגובה זוכל המשק ביחב לתקופות קודמות. אם יש כאלה שלא עובגים (כולל עניים) אז הם לא מייצרים. כמו לשאול אם בשכונה שלי יש כאלה שמשגשגים, למה יש עניים? יש עניים כי לא התמזל מזלם להצליח, אך עדיין העשירים מקדמים את החברה.
- 1.תמים 26/03/2023 10:31הגב לתגובה זואם בישראל הייתה צמיחה כלכלית שמתחלקת לכולם לא היה עוני, לא רעב, ולא חסרי בית.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
