הבשורה האמיתית של פאוול: ההתייצבות לטובת המערכת הבנקאית
עליית הריבית אתמול ברבע אחוז הייתה התשיעית במספר בתוך שנה. ג'רום פאוול, כך נראה לפי ההצהרות שלו, לוקח את הבנקים כפרוייקט. אתמול הוא התייחס לסערה במגזר הבנקאות וטרח לציין כי קריסת הבנקים מוגבלת וכי המערכת הפיננסית איתנה. זו כנראה הבשורה האמיתית מנאומו אתמול.
זו הייתה צפירת הרגעה, לאחר שרק לאחרונה פאוול ושרת האוצר שלו ג'נט ילן לא השמיעו מסר אופטימי ללקוחות הבנקים בעניין הצלת הפקדונות שלהם. הדבר הזה הבהיל את השווקים ויצר היסטריה. שוק המניות, שציפה לעלייה של רבע אחוז, ירד אחרי החלטת הריבית. אבל לפי נאום פאוול, הסיום להעלאות הריבית קרוב. הוא כבר לא מדבר על עליות מתמשכות, והתחזית מדברת כרגע על העלאה אחת נוספת עד תום השנה. במקביל, הכלכלנים צופים האטה בצמיחה בשנת 2023.
בחזרה למערכת הבנקאות, איתה החל פאוול את נאומו אתמול. הוא טען כי פעולות החירום של הפד והרגולטורים במהלך השבועות האחרונים היו אפקטיביות, וכי הבנק המרכזי עוקב מקרוב אחר המצב. הוא זרע מעט תקווה על עניהם של המשקיעים כאשר תיאר את המערכת הבנקאית כתקינה והסביר כי מוקדם מדי לקבוע האם המצב בבנקים ישפיע על זמינות האשראי בכלכלה האמריקאית. הוא אישר כי הדבר זה עשוי להכביד על הוצאות הצרכנים והצמיחה הכלכלית וכי ההשלכות יכולות להיות מקבילות להעלאת ריבית.
לגבי הסיליקון ואלי בנק אמר כי הבנק המרכזי יפקח בצורה הדוקה על הבנק. "ברמה הבסיסית, הנהלת הבנק נכשלה בצורה קשה", אמר, וביקר את העובדה שלא גידר סיכונים. יחד עם זאת, הוא ציין כי הקריסה של הבנק לא אמורה להעיד את המערכת כולה. הוא לא הסתיר את העובדה שהפד' הוא אחד הרגולטורים שמפקחים את הנעשה בבנק ולא מתחמק מאחריות - הוא אפילו ערך בדיקה מקיפה בנוגע לעניין הזה. "השאלה שכולנו שאלנו כל אחד במהלך אותו סוף שבוע הייתה 'איך זה קרה?'", אמר.
- שרת האוצר של ארה"ב נוחתת בסין. האם היא מסוגלת לאחות את קרע "המלחמה הטכנולוגית"?
- ג'נט יילן וג'יימי דיימון מרימים את מניות הבנקים ואת יתר השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פאוול לא הסתיר את האמת גם לגבי הריבית. הוא סיפר כי הוא שקל לבצע העלאות חדות יותר בשיעור הריבית, אולם הסערה הבנקאית שינתה את דעתו. זו הסיבה לכך שהסתפק בהעלאה של רבע אחוז. כעת, השאלה היא מה יקרה בהחלטת הריבית הבאה - האם פאוול יעצור את ההעלאה ויספק הצהרה לשוק לגבי ההמשך, או שיעלה אותה בפעם האחרונה השנה?
- 3.ינקי 23/03/2023 20:50הגב לתגובה זוהעלאה קטנה שמסבה נזק גדול וכך נפסיד פעמיים גם קריסת השווקים והמון בתי אב מתמוטטים וגם האינפלציה לא ממש תרד בטח לא ברמה שהיה שווה להקריס את השווקים ולטלטל את השוק
- 2.לילי 23/03/2023 09:05הגב לתגובה זוהפד מעלה את רווחי הבנקים ע"י העלאת ריבית והזרמת נזילות מהפד לבנקים . ע"פ החוזים , המפקידים ישלמו יותר ריבית אך הבנקים לא ישלמו יותר ריבית על הכסף שהם לווים . בנוסף לכך שעוצמים להם עין על היחס בין שווי נכסי להלוואות , בכך שמתייחסים לנכסים בערכם הנקוב .
- 1.צח 23/03/2023 08:50הגב לתגובה זואתה תעשה הכל כדי שהשווקים יקרסו. חלאה. לא הייתה שום הצדקה לעלות הפעם את הריבית שהיא ממילא גבוה מאד.
- Jerry 23/03/2023 10:54הגב לתגובה זוהוא קורא הדוק של התגובות בביזפורטל, אני בטוח שהוא ייקח את זה לתשומת ליבו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
