נעם וימן
צילום: קרן בן ציון
דוחות

דיפלומט- ההכנסות עלו, הרווחיות נפגעה; רווח נקי של 76 מיליון שקל

ההכנסות של החברה בשנת 2022 צמחו ל-2.9 מיליארד שקל, ההכנסות בישראל עלו ב-7% ל-1.64 מיליארד שקל; שיעור הרווח התפעולי עמד על 3.9%
מתן קובי | (4)

חברת  דיפלומט אחזקות -0.06%  מפרסמת את דוחותיה לרבעון האחרון של 2022 ולשנה כולה. הכנסות החברה בשנה האחרונה צמחו ב-6% לעומת 2021 לסך של 2.9 מיליארד שקל - ההכנסות בישראל עמדו על 1.76 מיליארד שקל ואילו ההכנסות מפעילות בחו"ל עלו לכדי 1.15 מיליארד שקל. הרווח הגולמי של החברה ב-2022 עמד על 615 מיליון שקל, 7% יותר מהשנה שלפני כן, שיעור הרווחיות נותר זהה - 21%.

הרווח התפעולי של החברה בשנה החולפת עמד על 113 מיליון שקל, ירידה של כ-12% לעומת שנת 2021, הירידה מיוחסת לעלייה בהוצאות הנוגעות לגידול היקף המלאי, גידול בהוצאות השכר, האיחוד לראשונה של חברת מדיטרנד והתייקרות תשומות נוספות. שיעור הרווח התפעולי נפגע גם כן - ירד מ-4.7% ב-2021 ל-3.9%. הרווח הנקי לשנה עמד על 76 מיליון שקל, ירידה של 15.5% לעומת 2021, שיעור הרווח הנקי ירד גם הוא מ-3.3% ל-2.6%. 

התזרים מזומנים מפילות שוטפת עמד על 129 מיליון שקל לעומת כ-109 מיליון שקל בשנה שלפני כן. מלאי החברה נכון לסוף 2022 גדל ל-457 מיליון שקל לעומת 383 מיליון שקל בסוף 2021, בעיקר מאיחוד מדיטרנד והגדלת ימי המלאי בארץ.

בשנה האחרונה הרבה המולה הייתה סביב החברה, אשר העלתה את המחירים למוצריה בישראל והובילה לכעס רב מצד האזרחים והתקשורת בארץ. החברה חזרה בה ובסופו של דבר כן ביצעה העלאות מחירים מסויימות אבל נראה שגם זה לא עזר לה ושנרשמה פגיעה ברווחים.

מבחינה רבעונית הרווח התפעולי של החברה ירד ב-53% לעומת הרבעון המקביל ל-17 מיליון שקל, שיעור הרווח התפעולי ירד מ-5.3% ל-2.3%. הרווח הנקי הסתכם ל-5 מיליון שקל, צניחה של למעלה מ-80% מהרבעון המקביל, אז הרווח הנקי עמד על 26 מיליון שקל. הירידה ברווח הנקי מיוחסת לגידול בהוצאות התפעול ביחד עם גידול בהוצאות המימון נטו, בעיקר עקב שערוך התמורה המותניות והאופציה העתידית לרכישת מניות החברה הבת מדיטרנד.

המניה של החברה איבדה מתחילת השנה כ-8% וב-30% בשנים עשר החודשים האחרונים. שווי החברה עומד על 1.05 מיליארד שקל כשההון העצמי עומד, נכון לסוף 2022, על 769 מיליון שקל, כ-50% ממאזן החברה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דני העצמאי 22/03/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    סהכ אחוזי הרווח נמוכים והגיוניים. מדובר בחברה שמפעילה מערך שיווק ענק, ועושה את זה ממש טוב. מצד שני? הם גרגיר חול לעומת נתח השוק של המפיצה העליונה בשוק - שופרסל - אבל משום מה, נטפלים לדיפלומט ולשסטוביץ כשאף אחד לא חייב לקנות את המוצרים שלהם, והם סהכ באמת נתח קטן מהשוק. סמוטריץ, שכנראה לא מבין הרבה בכלכלה, הצביע עליהם שהם הרעים, ומיד המניה נפלה ב10%. ככה זה כשנותנים את ההגה לאנשים שלא עשו שיעורי בית.
  • 3.
    טוני המרוקאי 22/03/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
    ואז יבכה שהחברה מפססידה חברה שבחסות החוק שודדת את האזרחים
  • 2.
    יהשע 22/03/2023 07:52
    הגב לתגובה זו
    כל המספרים מלמדים את הסיפור האמיתי... דיפלומט לא גוזרת קופה אחר פועלת במדינה עם רגולציה מטורפת שמייקרת את התשומות בצורה קיצונית
  • 1.
    חברת רשע יאושר יבוא מקביל בהקדם (ל"ת)
    יורם 21/03/2023 22:41
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.