דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
משבר בבנקאות

מה הקשר בין מרי פופינס לכלכלה ולסיכון הגדול בבנקים?

בנקים תמיד הולכים על חבל דק; הדבר היחיד שעומד בין בנק לבין פשיטת רגל, הוא האמון של הלקוחות. מה התרחיש החיובי מבחינת לקוחות שהבנק שלהם סובל מ'ריצה אל הבנק' ומה המקרה המפורסם ביותר בהיסטוריה?
אביחי שניר | (10)

הקריסה של בנק סיליקון ואלי (SVB) הזכירה שבנקים הם עסקים שנמצאים בסיכון גבוה. בניגוד לדימוי שלהם כעסק סולידי, בנקים תמיד הולכים על חבל דק; הדבר היחיד שעומד בין בנק לבין פשיטת רגל, הוא האמון של הלקוחות.

 

הסיבה היא פשוטה: בנקים מרוויחים כסף מכך שאת רוב הכסף שהלקוחות מפקידים, הם מחלקים כהלוואות ללקוחות אחרים. כך שעל כל שקל שלקוחות מפקידים, בנק שומר רק כמה אגורות. במדינות המפותחות, הבנק המרכזי קובע יחס נזילות חובה, רף בטחון מינימלי שהבנקים נדרשים לעמוד בו. בארץ, יחס נזילות החובה על פקדונות הסגורים לעד שבוע הוא 6%, על פקדונות הסגורים בין שבוע לשנה הוא 3%, ועל פקדונות הסגורים מעל שנה הוא 0%. כלומר, על כל שקל שלקוח מפקיד בעו"ש, הבנק מחויב לשמור אצלו רק 6 אגורות. את שאר 94 האגורות, הבנק רשאי לתת כהלוואה ללקוחות אחרים. על פקדונות של מעל שנה, הבנק לא מחויב לשמור אפילו אגורה אחת.

 

בזמן משבר הקורונה בארה"ב, הבנק המרכזי האמריקאי חשש מפשיטת רגל של חברות שלא יצליחו לקבל הלוואות. לכן, בזמן המשבר הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הדרישה ליחס נזילות חובה לאפס. ככה, הבנק המרכזי אפשר לבנקים האמריקאיים לתת כמה הלוואות שירצו, גם אם זה אמר שהבנקים בארה"ב לא נדרשו לשמור אפילו אגורה על כל שקל שהלקוחות הפקידו. זה עבד בגלל שהבנק המרכזי התחייב שבמידת הצורך, הוא יסייע להם עם אספקה של מזומנים כדי לעמוד בדרישה של הלקוחות.

 

בשוטף, בנקים משתדלים בדרך כלל לשמור על רזרבות מעט גדולות יותר מהנדרש, בעיקר בזמנים שבהם הם חוששים מכמות גדולה של משיכות. אבל גם כשהם שומרים על רזרבות מעט גדולות יותר, בנקים הם עדיין הגופים עם המנוף הכי גדול במשק.

 

זאת גם הסיבה שבנקים הם רווחיים מאוד. כידוע, מנוף גדול מאפשר גם רווחים גדולים. אבל מנוף גדול הוא גם סיכון גדול: הסיכון שחלק גדול מהלקוחות ידרשו את הכסף שלהם בזמן נתון.

 

זאת הסיבה שבניהול סיכונים של בנקים, סיכון נזילות הוא תמיד הסיכון הגדול ביותר. החשש החמור ביותר של כל בנק הוא שיום אחד ייווצר חשש שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו. כשחשש כזה נוצר, הוא נוטה בדרך כלל להחמיר במהירות. מי שזוכר את מרי פופינס יבין בקלות למה: באחת הסצנות המשעשעות בסרט, אחד הילדים צועק שהוא רוצה את הפני שלו בחזרה. לקוחות ששומעים את זה מבינים (בטעות) שהבנק לא מוכן להחזיר ללקוח את הכסף שלו, ולכן הם מושכים את הכסף שלהם. לקוחות אחרים לא יודעים מה קרה אבל רואים שאחרים מושכים את הכסף ולכן גם הם דורשים את הכסף. בתוך דקות, הבנק עומד בפני פשיטת רגל.

 

מה שקרה בבנק SVB לא שונה בהרבה. חלק מהלקוחות חששו שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו ולכן משכו את הכסף. לקוחות אחרים שמעו שלקוחות אחרים מושכים את הכסף, ולכן הם החליטו למשוך לפני שיהיה מאוחר מדי. בתוך ימים בודדים, נוצרה "ריצה אל הבנק" (run on the bank), הבנק לא יכל לעמוד בהתחייבויות שלו ללקוחות. והרשויות התערבו ועצרו את המשיכות כדי לבדוק מה ניתן לעשות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בתרחיש החיובי מבחינת הלקוחות שלא הספיקו למשוך את הכסף שלהם, יתברר שהבנק היה בנק יציב. כלומר ההשקעות שלו היו טובות, והסיבה היחידה לקריסה שלו הייתה החשש של הלקוחות. במצב כזה, ההקפאה של המשיכות תיתן שבו ניתן יהיה להרגיע את הלקוחות, למצוא לבנק קונה שייקח על עצמו את הניהול של הבנק, והלקוחות יקבלו את הכספים שלהם בחזרה.

 

המקרה המפורסם ביותר של עצירת משיכות שנועדה להרגיע את הלקוחות התרחשה ב- 1933, בשיאו של השפל הגדול שהחל עם קריסת הבורסה האמריקאית בסוף 1929. מתחילת המשבר ועד 1933, כמחצית מהבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, וכרבע מהכספים שהיו ללקוחות ירדו לטמיון. כדי להציל את הבנקים שנותרו, הנשיא רוזוולט הכריז על חופשה של הבנקים שנמשכה מה- 6 ל- 13 במרץ 1933. בזמן הזה, הרגיעו את הלקוחות, והבטיחו להם שאם הם לא ינסו להוציא את הכספים שלהם, הממשל מתחייב שהם יקבלו את הכספים. הריצה אל הבנקים נרגעה, והכלכלה החלה להתייצב.

 

אבל במקרה של SVB, לא בטוח שהעצירה תעזור. ייתכן מאוד שהבנק ביצע השקעות רעות, והנכסים שלו לא יכולים לכסות את כל ההפקדות של הלקוחות. השאלה היא עד כמה הממשל והבנק המרכזי יסכימו להתערב כדי לסייע ללקוחות. בישראל, במקרים דומים הממשל והבנק המרכזי חילץ את הלקוחות. בארה"ב, כנראה שזה לא יקרה.

 

 

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 18/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שי.ע 17/03/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    ימשיכו לגנוב את העולם.
  • 6.
    גולדפינג 16/03/2023 20:21
    הגב לתגובה זו
    אם אחרי הניסיון מר של 2008 ואחרי כל מבחני הלחץ ושאר ירקות הפד נאלץ לחלץ 3 בנקים בכספי הציבור הכל רקוב שם ובסוף תגיע הקריסה הקולוסלית
  • 5.
    איך שהיא ממריאה , פותחת מטריה , נפתחת השושנה (ל"ת)
    סופר 16/03/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קנו מניות יטוסו (ל"ת)
    סוזן 16/03/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק לונג אס אנד פי ונסדק ודקס הפוך מגורביץ (ל"ת)
    ניר 16/03/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תשחטו השורטיסטים במדדים.טיפשים כמו נעליים (ל"ת)
    ניר 16/03/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אכזבה 16/03/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    זה לא עובד ככה כבר הרבה שנים, אם אי פעם, ומפתיע שאדם באקדמיה לא יודע לפחות מה הוא לא יודע.
  • ספר איך כן.... (ל"ת)
    הקורא 18/03/2023 15:24
    הגב לתגובה זו
  • אכזבה 18/03/2023 20:56
    ותתחיל מהמאמר Money creation in the modern economy מ- 2014 שמסביר באמצעות מאזנים איך הבנק מייצר כסף. אחד ממשפטי המפתח הוא loans create deposits, not the other way around
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.