לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן שני אירועים מרכזיים. הראשון הוא קריסת בנק SVB וההשלכות האפשריות של הקריסה על שאר הבורסה בארה"ב. בהקשר זה יש לציין כי הבנק קרס ביום חמישי וכבר ביום שישי האחרון טרם פתיחתח המסחר השתלט הרגולטור האמריקאי על הבנק והמסחר במנייתו לא החל כך שהמדדים בשוק כבר הגיבו במדיה מסוימת לפרשה.
האירוע השני והמסורתי הוא פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בארה"ב ביום שלישי הקרוב. השווקים במתח כבר חודשים על רקע נבואות הזעם מפני מיתון גדול שמתקרב והמשקיעים כוססים את ציפורניהם. בוול סטריט מצפים לראות שהאינפלציה תרד מקצב שנתי של 6.4% ל-6% והפד' כבר הבהיר שהוא לא מפחד ממיתון כמו שהוא מפחד מאינפלציה גבוהה. משמעות הדבר היא שאם לא נראה ירידה ל-6% לפחות ואף נמוך מכך, הפד' יחריף את קצב העלאות הריבית שלו ובשוק בינתיים כבר עברו לתמחר סיכוי של 75% להעלאת ריבית בגובה של 0.5% ולא של 0.25%.
דוחות השבוע:
שני - צים, גלמד.
שלישי - אונדס וסנטינל וואן.
רביעי - אדובי, אנלייט, בריינסוויי וקמהדע.
חמישי - פדקס, לייבפרסון.
שישי - Xpeng.
נתונים חשובים שצפויים להתפרסם השבוע:
שני - ציפיות האינפלציה של הצרכנים.
שלישי - מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר (הציפיות הן לעלייה של 0.4% ולעלייה שנתית של 6%),
רביעי - מדד מחירי התפוקה PPI והמסחר הקמעונאי (פברואר), בסין יתפרסמו נתוני המסחר הקמעונאי, הייצור התעשייתי וההשקעות (פברואר).
חמישי - התחלות ואישורי הבנייה בארה"ב, ה-ECB צפוי להעלות את הריבית באירופה ב-0.5% ל-3%.
שישי - מדד האמון הצרכני של מישיגן (מחצית א' של מרץ) והייצור התעשייתי (פברואר)
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "פשיטת רגל של בנק SVB האמריקאי שזעזע את השווקים בשבוע שעבר לא בהכרח סימן של בעיה כללית במערכת הבנקאית האמריקאית. לראיה, ביום שישי מדד מניות הבנקים הגדולים (Diversified Banks) עלה למרות הירידות בבנקים האזוריים ובמדד המניות הכללי. פעילות ה-SVB ייחודית. הלקוחות שלו הם בעיקר חברות הטכנולוגיה, במיוחד חברות הזנק. בעקבות פריחה של גיוסי הון בענף, המאזן של הבנק גדל כמעט ב-200% מתחילת המגפה, הרבה יותר מהבנקים האחרים, במיוחד הגדולים.
"הסיכוי שסגירת SVB תוביל למשבר רחב אינו גבוה, אך האירוע מסמן גבולות ליכולת הפד' להמשיך עליית ריבית בשיעורים גבוהים. עלייה נוספת חדה בריבית עלולה לחשוף עוד חוליות חלשות במערכת הפיננסית, במיוחד גידול בחובות הבעייתיים. כמו כן, ככל שהריבית תעלה יותר הבנקים יאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר על פיקדונות כדי להתמודד עם מעבר הכספים לאפיקים נושאי ריבית גבוהה יותר (MM Funds), מה שיצמצם את הרווחיות. להערכתנו, ההבנה של מגבלת הפד' להעלות ריבית ולא החשש מפני משבר פיננסי רחב הובילה לירידה חדה בתשואות אג"ח. הציפיות לעליית ריבית הפד' בחוזים ירדו מ-5.75% ל-5.25%. הירידה הדו-יומית בתשואות לשנתיים (-0.48%) ול-5 שנים (-0.38%) הייתה החדה ביותר מאז ספטמבר 2008. אנו מעריכים שהריבית בארה"ב תעלה ב-0.25% בפעם הבאה".
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "אחרי תוספת של 517 אלף מועסקים בינואר (בינתיים תוקן ל-503 אלף) רבים טענו שמדובר בנתון אשר לא משקף את המציאות עקב בעיית ניכוי עונתיות ומזג אוויר חם במיוחד עם ציפייה לנתון חלש בפברואר. בפברואר נוספו 311 אלף מועסקים (לעומת הציפיות ל-200 אלף) אך הגידול בתעסוקה היה הרבה פחות "רוחבי", כאשר מרבית הגידול חל בענפי השירותים: 105 אלף באירוח ופנאי, 50 אלף במסחר, 63 אלף בבריאות ל-45 אלף בשירותים מקצועיים. הובחנה חולשה בתעשייה (ירידה של 4 אלף מועסקים), בינוי (ירידה של 24 אלף), ושירותי מידע (היי טק) עם ירידה של 25 אלף.
"עדיין מוקדם להעריך את עוצמת השפעת האירועים הפוליטיים האחרונים על קצב הצמיחה. לא ברור איזה פשרה תושג בנושא המהלכים לשינוי מערכת המשפט ועד כמה היא תשפיע על תנועות ההון ועל הפעילות של סקטור ההיי טק. בכל זאת, נדמה שתחזיות הצמיחה סביב 3% השנה אופטימיות מדי, וצפויה צמיחה קרובה יותר ל-2%. סביר להניח השפעה ממתנת גם על הצריכה הפרטית עקב הפיחות בשקל, עליית ריבית חדה יותר ובכלל עלייה בחוסר הוודאות (הרעה באמון הצרכני)".
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות: "קריסת SVB עשויה להיות דרמטית ונצטרך לעקוב אחר ההתפתחויות במהלך הימים הקרובים כאשר כלל לא ברור מה יהיה בהחלטת הריבית הקרובה של הפד' – באמצע השבוע שעבר השווקים תמחרו ריבית טרמינלי שכבר התקרבה ל-5.7% והשוק עבר לתמחר 0.5% בשבוע הבא. עקב האירועים, הריבית הטרמינלית הגלומה קרסה בחזרה ל-5.3% והחוזים חזרו לתמחר הסתברות של כ-33% בלבד למהלך של 0.5% בשבוע הבא. גם בנק ישראל עשוי להיות מושפע מהאירוע בשל ההשפעה על ענף ההייטק ויצטרך לקחת זאת במגוון השיקולים שיש לו היום הכוללים את האינפלציה, שוק העבודה, שוק המט"ח והאזהרות של חברות הדירוג הבינ"ל.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מבנק הפועלים נמסר: "האם הפד' ימתן את קצב העלאת הריבית בחודשים הקרובים? ראש הבנק הפדרלי הצהיר בעדותו בקונגרס, באמצע השבוע שעבר, שככל הנראה הריבית תצטרך להישאר גבוהה יחסית בתקופה ממושכת יותר מזאת שתוכננה קודם לכן על מנת להבטיח שסביבת האינפלציה מתמתנת בכיוון היעד של 2% לשנה. עם זאת, נפילת בנק SVB שהמחישה את הפגיעות של הכלכלה האמריקנית, ובפרט בענפי הבנקאות והפיננסים, להעלאות נוספות בריבית, עשויה לשנות את התמונה. מוקדם להעריך האם ובכמה יעלה הפד' את הריבית בישיבתו לקראת סוף החודש, הדבר יהיה תלוי בין היתר בתגובת השווקים בימים הקרובים ובנתוני מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר שיתפרסמו בהמשך השבוע. לקראת סוף השבוע האחרון, נרשמה ירידה ניכרת בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, מהרמות הגבוהות אליהן הגיעו באמצע השבוע. התשואה לעשר שנים ירדה ל-3.7% מ-4% והתשואה לשנתיים ירדה ל-4.6% מ-5.07%. במקביל נרשמה ירידה חדה בריבית הפד' שהשווקים מתמחרים. שוק ההון צופה כעת שהריבית תגיע לכ-5.5% במאי ותרד לרמה של 5% בסוף השנה, לעומת ציפיות באמצע השבוע לעליית ריבית לרמה שבין 5.75%-6% והתמתנות ל-5.75% בלבד בסוף 2023.
הקונגרס האמריקני לא צפוי לתמוך בסעיפים רבים בהצעת התקציב של נשיא ארה"ב. נשיא ארה"ב הציג בשבוע שעבר הצעת תקציב בשווי 6.8 טריליון דולר, שכוללת הגדלה של תקציב הצבא ומגוון רחב של תוכניות רווחה חדשות, לצד צעדים לצמצום גירעון התקציב הפדרלי. הצעת התקציב כוללת העלאות מסים רבות: שיעור מס הכנסה המרבי יעלה מ- 37% ל-39.6%, המס על רווחי הון יעלה מ-20% ל-39.6% עבור בעלי הכנסות מעל מיליון דולר, מס החברות מ-21% ל-28%, ויקבע שיעור מס מינימלי של 25% למשקי בית עם נכסים מעל 100 מיליון דולר. סביר להניח שצעדים אלה יידחו ע"י בית הנבחרים, הנשלט ע"י נציגי הרפובליקנים, שיטענו, בין היתר, שהמדיניות המוצעת תפגע בצמיחה ובתעסוקה במגזר העסקי".
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
