מה חשוב יותר, לאשר פרוייקט תמ"א 38 או לגלות רגישות למצוקת הדיירים? ביה"מ הכריע
בתי המשפט רגישים מאוד לגבי עניינים שנוגעים לפגיעה בדיירים. מפעם לפעם, מוגשות לבית המשפט תביעות בנוגע ליזמי נדל"ן שהורסים את הנוף או פוגעים בערך הנכס והשופטים מנסים להלך על קו התפר הדק שבין הרצון לקדם פרוייקטים מצד אחד, לבין פגיעה בדיירים.
בית המשפט העליון דן לאחרונה בערעור של יזמית נדל"ן, זאת בעקבות החלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לאשר פרוייקט של תמ"א 38. עד כאן הכל בסדר, אלא שהסיבה שבגינה הוגש הערר שלה אחרי שערעור הדיירים התקבל, מעט שונה.
מדובר בפרוייקט ברחוב ההסתדרות בחולון והעתירה של הזימנית לקבל היתר בניה נדחתה בשל העובדה שלא הקצתה מספיק מקומות חניה לדיירים. מה זה אומר? שבמסגרת פרוייקט תמ"א 38, היא הקצתה כמתחייב בחוק חניות לדיירים החדשים, אך ביטלה את החניות של הדיירים הקודמים. למה? כי הם קמו בניגוד למה שכתוב בהיתר.
קניתם דירה "קו ראשון" והנוף נחסם? כנראה שלא תוכלו לתבוע
למעשה, באותו פרוייקט מדובר היה על תוספת של 34 חניות. חברת דניאל פז השקעות הייתה אמונה על הפרוייקט ולכן ביקש בסוף שנת 2020 לאשר לה את הפרוייקט. בעלי הדירות התרעמו: הם טענו במשפט שנערך בקיץ 2021 כי לקחו להם 30 חניות.
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היזמית טענה מנגד, ואפשר להבין את טענתה, כי מקומות החניה אינן מצוינות בהיתר הבניה. על אף זאת, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, בטענה שהוא לא יהיה מוכן לתת היתר לבניין שבו 44 מקומות חניה, כשיש בו 80 דירות - מה שישפיע מאוד על הרחוב עצמו.
הערעור של היזמית הגיע תחילה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר שזה דחה אותה - לעליון. היא טענה כי החוק מחייבת אותה להחזיר את מקומות החניה למצב בהיתר והוסיפה כי עמדה בתקן, ולא רק זה - היא גם הוסיפה ל-32 החניות עוד 12 מקומות חניה נוספחם, כך שחלק מהדיירים הותיקים יקבלו חניה.
השופט דוד מינץ, אליו הצטרפו גם השופטים חאלד כבוב ורות רונן, חשב אחרת. הוא טען כי אי מתן מקומות חניה לכלל הדיירים תפגע בחזות הבנין וגם ברחוב עצמו. הרי ברור שהרחוב יסבול ממצוקת חניה ומצפיפות של כלי הרכב. אז מצד אחד, טוען השופט, הוועדה המקומית הייתה יכולה לאשר את הבקשה בהתבסס על התקן בהיתר, אולם יש להביא כאן מכלול אחרת של השלכות תכנוניות - על הסביבה, למשל.
- עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
- בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- 3.תמא38=אסון 15/03/2023 07:55הגב לתגובה זולמזלם , היזם לא הבטיח, מכפילים וחנייה רובוטית. הזבל החשמלי , לא שורד שנתיים. בהרבה מבנים המערכות האלה הושבטו, והדיירים (הישנים והחדשים) נאלצים לחפש חנייה ברחוב המפוצץ ממילא
- 2.נקווה שוועדות מקומיות וגורמי התיכנון ייפנימו (ל"ת)שם הבעייה 12/03/2023 19:24הגב לתגובה זו
- 1.משה לדר 12/03/2023 15:04הגב לתגובה זומקרה קלסי של התערבות הממשלה בהחלטת בית משפט עליון . עם היזמית ומי מבעלי איש ליכוד או מקורב לאנשי הליכוד . תמורת 500000 ש"ח משנים ההחלטה של בית המשפט העליון. הבנת את זה אמסלם? שר לעניני חנינות במשרד המשפטים
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
אחרי קריסה כלכלית של רשת עסקי מזון שהיו בבעלותו, חובות בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ונכות מלאה שהובילה לאובדן כושר עבודה מוחלט, האם בית המשפט יחייב את החייב בתשלומים עתידיים או שיפטור אותו מהחוב?
במשך שנים ניהל אדם עסקי מזון, חתם על ערבויות, גלגל כספים וניסה להחזיק את הראש מעל המים. אלא שכמו לא מעט סיפורים אחרים בענף עתיר הסיכונים הזה, גם כאן הקרקע הכלכלית נשמטה. העסקים קרסו, החובות תפחו לממדים עצומים, וברקע הידרדרה והלכה בריאותו של האיש, עד שבשלב מסוים כבר לא נותרה לו כל יכולת לעבוד. כשפנה להליך חדלות פירעון, הוא מצא את עצמו לא רק מול נושים עם חובות בסכומי עתק, אלא גם מול שאלות קשות של תום לב, מחדלים בהליך וגבולות החמלה של הדין. בפסק דין שניתן באחרונה, הכריע בית משפט השלום בבאר שבע כי למרות המחדלים, יש להעניק לו הפטר מחובותיו, אך לא בלי תנאים.
ההליך נפתח באוגוסט 2023, אז ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ונקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 1,500 שקל. כבר אז היה ברור כי מדובר בתיק מורכב: זהו ההליך השני בעניינו, לאחר שהליך קודם בוטל בשל מחדלים. היקף החובות שאושרו על ידי הנאמן הגיע לכ-5.47 מיליון שקל, סכום חריג לכל קנה מידה, בעוד שבקופת הנשייה הצטברו רק כ-4,300 שקל - נתון שממחיש היטב את הפער בין גובה החוב לבין יכולת הפירעון בפועל.
במרץ 2024 פנה החייב בבקשה להפחתת צו התשלומים, על רקע החמרה במצבו האישי והכלכלי. לאחר קבלת עמדת הנאמן, שהתנגד לבקשה, החליט הממונה על חדלות פירעון להפחית את התשלום החודשי ל-500 שקל בלבד, ואף קבע כי ההפחתה תחול רטרואקטיבית ממועד פתיחת ההליך. זמן קצר לאחר מכן, במאי 2024, הגיש החייב בקשה למתן הפטר לאלתר, בטענה כי מצבו אינו מאפשר ממנו להמשיך בהליך ממושך.
הממונה סבר אז כי מוקדם מדי להכריע בבקשה, בין היתר משום שעדיין לא התקיים דיון מסודר בעניינו של החייב, וביקש להמתין להשלמת הבדיקות. עם זאת, הדיון הוקדם, ובספטמבר 2024 ניתן בעניינו של החייב צו שיקום כלכלי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, תוך קביעה כי יש לבחון שורה של סוגיות מהותיות: האם המחדלים שצבר החייב מצדיקים ביטול ההליך, האם החובות נוצרו בתום לב, האם קיימת לו יכולת השתכרות חרף נכותו, והאם יש מקום להעניק לו הפטר לאלתר או רק בכפוף לתנאים.
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו
במסגרת הדיון החוזר, הונחו בפני בית המשפט נתונים אישיים קשים. החייב, יליד 1967, סובל שנים רבות מסוכרת מסוג 1 ומסיבוכיה. בינואר 2024 נקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 80%, ולצדה אובדן כושר עבודה מלא בשיעור 100%. בעקבות זאת הוא פוטר מעבודתו, ומאז לא הצליח לשוב למעגל התעסוקה. הכנסתו היחידה מגיעה לכ-4,400 שקל בחודש, מקצבת נכות. החייב טען כי חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו, פעל בשיתוף פעולה עם הנאמן, וכי חובותיו נוצרו בתום לב כתוצאה מקריסת עסקי המזון שניהל והערבויות שנתן להם.
