אסף רפפורט
צילום: אסף רפפורט

וויז גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד. מה זה אומר עליה?

החברה, שהודיעה כי תוציא את הכספים מישראל לא תכניס את כספי הגיוס לארץ. לפני שנה היא גייסה לפי שווי של 6 מיליארד, אבל האם המספרים קצת מטעים?
איציק יצחקי | (11)

בתוך שלוש שנים מיום הקמתה: חברת הסייבר וויז (WIZ) מגייסת 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד דולר ובכך הופכת ליוניקורן הסייבר הגדול בעולם. הבעיה רק שהשווי הזה נראה מנופח. המשקיעים העיקריים בסבב הנוכחי הם קרן לייטספיד וקרן גרינאוקס, שמובילים את הסיבוב לצד המשקיעים הקיימים בחברה. השקעה של גופים קודמים היא לא בהכרח מעידה על שווי אמיתי, והשקעה בסכום יחסית קטן לשווי, היא גם אינדיקציה לכך שאין משמעות לשווי המוזכר. כאן השתתפו משקיעים קיימים וההשקעה היא לכאורה 3% מהשווי. לא משהו שאפשר לבסס עליו ערך. דמיינו שמשקיעים השקיעו בחברה לפי שווי של 100 מיליון שקל, אחרי שנה כולם השקיעו עוד 30 מיליון שקל. הם הגדירו את השווי החדש - 4 מיליארד שקל, אבל גם אם הם היו מגדירים שווי של 120 מיליון, 20 מיליון או 20 מיליארד שקל זה לא היה משנה. ברגע שמשקיעים קיימים משקיעים לפי אותו יחס ושומרים על שיעור ההחזקה, אין משמעות לשווי. 

והנה דוגמה פשוטה יותר- נניח ששני שותפים הקימו עסק. הם משקיעים בו כל אחד 1 מיליון שקל  והם מגדירים את השווי לפי 200 מיליון שקל. למה? ככה. הם קובעים את השווי. 

זה לא המקרה כאן. כאן זה משקיעים קיימים עם חיצוניים. נניח שיש חברה ששווה 100 מיליון שקל ומגיע משקיע חיצוני שמאמין בה מאוד ומשקיע 2 מיליון שקל לפי שווי של 200 מיליון. האם ההשקעה הזו מגדירה את השווי החדש? ממש לא בטוח. זו השקעה קטנה. אלא הכל יחסי, כאן השוקעו 300 מיליון דולר, אפשר להגיד ובצדק שזה סכום גדול ואפשר להגיד ובצדק שבאופן יחסי זה לא גדול. האמת איפשהו באמצע. מה שנראה זה ששווי של 10 מיליארד דולר הוא מנותק. השווי הזה קרוב לשווי הפעילות של צ'ק פוינט ומעל שווי הפעילות של סנטינל וואן. לנו זה נראה מנופח, אפילו מאוד.  

כך או אחרת, וויז היא חברה טובה, צומחת, אבל תרשו לנו שלא להאמין שלווי של 10 מיליארד שקל. חברות טכנולוגיה מנסות בכל כוחן להעלות את הערך במסגרת הנפקות פרטיות כדי להגיע לנאסד"ק מנופחות כמה שיותר. נכון, אנחנו בתקופות אחרות, אבל זה עדיין קיים, במיוחד כשמכוונים לעוד שנה-שנתיים.

וויז עלתה בשבועות האחרונים לכתובת אחרי שהחליטה להוציא את הכסף שלה מהארץ. היא הצטרפה לחברה אחרת, פפאיה גלובל, שהמנכ"לית שלה עינת גז הודיעה על החלטה דומה בחשבון הטוויטר שלה.

מאז הקמתה לפני שלוש שנים גייסה החברה סכום של 900 מיליון דולר. בגיוסים הקודמים ובזה הנוכחי השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס  וסייברסטארטס של גילי רענן. בין המשקיעים הפרטיים הבולטים בחברה נמנים ברנרד ארנו, האיש העשיר בעולם; האוורד שולץ, המייסד של סטארבקס ויזמים בולטים נוספים.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדברי החברה, הטכנולוגיה של Wiz, שהוקמה במרץ 2020, מותקנת ביותר מ-35% מחברות Fortune100 ועל לקוחותיה נמנים מורגן סטנלי, קולגייט, סלאק, סיילספורס, BMW ועוד. היא מעסיקה 650 עובדים, מתוכם כ- 150 בישראל, והיא צפויה להמשיך ולגייס עובדים, כולל בישראל. לחברה משרדים בארה"ב – בניו יורק ובדנוור, והיא מתכננת לפתוח משרדים חדשים בוושינגטון די.סי., אוסטין ודאלאס.

 

אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz: "אנחנו גאים מאוד בשיעור הצמיחה שלנו בכל הקשור למספר הלקוחות, למכירות ולעלייה בשווי החברה, במיוחד על רקע תנאי השוק הקשיים בהם מצוי ההיי טק הגלובלי. המוצר של Wiz הוכיח שהוא מהווה פלטפורמה שמשרתת ארגונים בתחום אבטחת הענן, ומאפשרת להם לאחד מספר מערכות שונות - החל מהערכת חולשות, דרך הגנה על מידע ועד ניתוח הרשאות מתקדם, גם עבור צוותי אבטחה וגם עבור צוותי הפיתוח. Wiz ממשיכה לצמוח גלובאלית, ומוכרת למגוון ארגונים מתעשיות שונות״.

 

פטריק בקהאוס, שותף בקרן גרינאוקס: "Wiz הופכת במהירות להיות המרכז של תעשיית אבטחת הענן. רק לפני שנתיים, אבטחת סביבת הענן היתה לא יותר מאשר הסתמכות על אוסף מפוזר של פתרונות נקודתיים ותוספות. Wiz בנתה פלטפורמה מקיפה מבוססת ענן המעניקה ללקוחות תובנות מעשיות תוך דקות, ומראה להם את תחומי הפגיעות שלהם, הסיכונים העומדים בפניהם וכיצד לפתור אותם. רק לעתים נדירות אנו רואים עסק צובר אחיזה או צובר אהדת לקוחות כל כך מהר, ואנחנו נרגשים לשתף פעולה עם אסף וצוותו בזמן שהם ממשיכים את הפרק הבא במסע שלהם".

 

ארשם ממרזאדה, שותף בלייטספיד: "המשך האימוץ הענן על ידי חברות בעולם פותח את הזדמנות הפלטפורמה הבאה בתחום הסייבר. Wiz גדלה להיות תקן הזהב באבטחת ענן עם אהדת לקוחות השמורה בדרך כלל לאפליקציית הצרכנים הטובה ביותר ולא לסייבר עסקי. לייטספיד נרגשת להיות ממובילי הסיבוב הזה".

  

בשנה אחרונה Wiz הרחיבה את פלטפורמת הגנת הענן שלה, והתרחבה לתחומים נוספים, כולל אבטחת סביבות קונטיינרים וקוברנטיס, פתרון DSPM להגנה על מידע רגיש בענן ופיתרון CDR - שעוזר לארגונים עם זיהוי ומניעת תקיפות בענן. הפלטפורמה של Wiz מאפשרת לחברות קונסולידציה מלאה יותר של אבטחת הענן לתוך כלי אחד.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הלל 04/03/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
    מנהיג אמיץ
  • 9.
    נורמאלי 03/03/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
    עובר לrapid שילך לחפש את החברים שלו אחר כך הוא והמכפיל המנופח שלו
  • 8.
    אזרח 03/03/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    כול הגיוסים שלה מיום הקמתה הופנו לחשבונות בחו"ל
  • 7.
    עושה מדק 28/02/2023 06:36
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי לעבוד במקום שצריך להת נהג כמו המנהל שלי
  • אדמירל 28/02/2023 07:38
    הגב לתגובה זו
    כיש משתפים של הבוס שמלשינים על עמיתיהם מי לא מזדהה עם רוח ההנהלה!! להקיע!! מהייטק בולשביקי!!
  • 6.
    יאיר 27/02/2023 19:09
    הגב לתגובה זו
    עידו קציר אני בא. לא אתן יד להרס הכלכלה של וויז. אפילו במחיר של קללת יום החורבן.
  • 5.
    לכלב שלו 27/02/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
    לכלב שלו
  • 4.
    מייק 27/02/2023 15:29
    הגב לתגובה זו
    עובדי wiz, זה הזמן להתפטר. אחרת, אתם שותפים להרס הכלכלה. אל תסכימו להרס המדינה. ברור שמדובר בהזדמנות לנסות לשנות את תוצאת הבחירות ולא שום דבר שקשור בקישקוש של "סוף הדמוקרטיה".
  • 3.
    רקנאטי 27/02/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    ראיתי טוקבקים על זה וזה מדלל את השווי אם זה נכון
  • 2.
    יש משקיע אחד או שתיים חדשים, ולכן הכתבה לא מדוייקת (ל"ת)
    יצחק 27/02/2023 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דומה לכלב שלו (ל"ת)
    דובי 27/02/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.