וויז גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד. מה זה אומר עליה?
בתוך שלוש שנים מיום הקמתה: חברת הסייבר וויז (WIZ) מגייסת 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד דולר ובכך הופכת ליוניקורן הסייבר הגדול בעולם. הבעיה רק שהשווי הזה נראה מנופח. המשקיעים העיקריים בסבב הנוכחי הם קרן לייטספיד וקרן גרינאוקס, שמובילים את הסיבוב לצד המשקיעים הקיימים בחברה. השקעה של גופים קודמים היא לא בהכרח מעידה על שווי אמיתי, והשקעה בסכום יחסית קטן לשווי, היא גם אינדיקציה לכך שאין משמעות לשווי המוזכר. כאן השתתפו משקיעים קיימים וההשקעה היא לכאורה 3% מהשווי. לא משהו שאפשר לבסס עליו ערך. דמיינו שמשקיעים השקיעו בחברה לפי שווי של 100 מיליון שקל, אחרי שנה כולם השקיעו עוד 30 מיליון שקל. הם הגדירו את השווי החדש - 4 מיליארד שקל, אבל גם אם הם היו מגדירים שווי של 120 מיליון, 20 מיליון או 20 מיליארד שקל זה לא היה משנה. ברגע שמשקיעים קיימים משקיעים לפי אותו יחס ושומרים על שיעור ההחזקה, אין משמעות לשווי.
והנה דוגמה פשוטה יותר- נניח ששני שותפים הקימו עסק. הם משקיעים בו כל אחד 1 מיליון שקל והם מגדירים את השווי לפי 200 מיליון שקל. למה? ככה. הם קובעים את השווי.
זה לא המקרה כאן. כאן זה משקיעים קיימים עם חיצוניים. נניח שיש חברה ששווה 100 מיליון שקל ומגיע משקיע חיצוני שמאמין בה מאוד ומשקיע 2 מיליון שקל לפי שווי של 200 מיליון. האם ההשקעה הזו מגדירה את השווי החדש? ממש לא בטוח. זו השקעה קטנה. אלא הכל יחסי, כאן השוקעו 300 מיליון דולר, אפשר להגיד ובצדק שזה סכום גדול ואפשר להגיד ובצדק שבאופן יחסי זה לא גדול. האמת איפשהו באמצע. מה שנראה זה ששווי של 10 מיליארד דולר הוא מנותק. השווי הזה קרוב לשווי הפעילות של צ'ק פוינט ומעל שווי הפעילות של סנטינל וואן. לנו זה נראה מנופח, אפילו מאוד.
כך או אחרת, וויז היא חברה טובה, צומחת, אבל תרשו לנו שלא להאמין שלווי של 10 מיליארד שקל. חברות טכנולוגיה מנסות בכל כוחן להעלות את הערך במסגרת הנפקות פרטיות כדי להגיע לנאסד"ק מנופחות כמה שיותר. נכון, אנחנו בתקופות אחרות, אבל זה עדיין קיים, במיוחד כשמכוונים לעוד שנה-שנתיים.
- האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום
- מיליארדרים בין לילה - המייסדים מאחורי האקזיט הגדול בישראל אי פעם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וויז עלתה בשבועות האחרונים לכתובת אחרי שהחליטה להוציא את הכסף שלה מהארץ. היא הצטרפה לחברה אחרת, פפאיה גלובל, שהמנכ"לית שלה עינת גז הודיעה על החלטה דומה בחשבון הטוויטר שלה.
מאז הקמתה לפני שלוש שנים גייסה החברה סכום של 900 מיליון דולר. בגיוסים הקודמים ובזה הנוכחי השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס וסייברסטארטס של גילי רענן. בין המשקיעים הפרטיים הבולטים בחברה נמנים ברנרד ארנו, האיש העשיר בעולם; האוורד שולץ, המייסד של סטארבקס ויזמים בולטים נוספים.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לדברי החברה, הטכנולוגיה של Wiz, שהוקמה במרץ 2020, מותקנת ביותר מ-35% מחברות Fortune100 ועל לקוחותיה נמנים מורגן סטנלי, קולגייט, סלאק, סיילספורס, BMW ועוד. היא מעסיקה 650 עובדים, מתוכם כ- 150 בישראל, והיא צפויה להמשיך ולגייס עובדים, כולל בישראל. לחברה משרדים בארה"ב – בניו יורק ובדנוור, והיא מתכננת לפתוח משרדים חדשים בוושינגטון די.סי., אוסטין ודאלאס.
אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz: "אנחנו גאים מאוד בשיעור הצמיחה שלנו בכל הקשור למספר הלקוחות, למכירות ולעלייה בשווי החברה, במיוחד על רקע תנאי השוק הקשיים בהם מצוי ההיי טק הגלובלי. המוצר של Wiz הוכיח שהוא מהווה פלטפורמה שמשרתת ארגונים בתחום אבטחת הענן, ומאפשרת להם לאחד מספר מערכות שונות - החל מהערכת חולשות, דרך הגנה על מידע ועד ניתוח הרשאות מתקדם, גם עבור צוותי אבטחה וגם עבור צוותי הפיתוח. Wiz ממשיכה לצמוח גלובאלית, ומוכרת למגוון ארגונים מתעשיות שונות״.
פטריק בקהאוס, שותף בקרן גרינאוקס: "Wiz הופכת במהירות להיות המרכז של תעשיית אבטחת הענן. רק לפני שנתיים, אבטחת סביבת הענן היתה לא יותר מאשר הסתמכות על אוסף מפוזר של פתרונות נקודתיים ותוספות. Wiz בנתה פלטפורמה מקיפה מבוססת ענן המעניקה ללקוחות תובנות מעשיות תוך דקות, ומראה להם את תחומי הפגיעות שלהם, הסיכונים העומדים בפניהם וכיצד לפתור אותם. רק לעתים נדירות אנו רואים עסק צובר אחיזה או צובר אהדת לקוחות כל כך מהר, ואנחנו נרגשים לשתף פעולה עם אסף וצוותו בזמן שהם ממשיכים את הפרק הבא במסע שלהם".
ארשם ממרזאדה, שותף בלייטספיד: "המשך האימוץ הענן על ידי חברות בעולם פותח את הזדמנות הפלטפורמה הבאה בתחום הסייבר. Wiz גדלה להיות תקן הזהב באבטחת ענן עם אהדת לקוחות השמורה בדרך כלל לאפליקציית הצרכנים הטובה ביותר ולא לסייבר עסקי. לייטספיד נרגשת להיות ממובילי הסיבוב הזה".
בשנה אחרונה Wiz הרחיבה את פלטפורמת הגנת הענן שלה, והתרחבה לתחומים נוספים, כולל אבטחת סביבות קונטיינרים וקוברנטיס, פתרון DSPM להגנה על מידע רגיש בענן ופיתרון CDR - שעוזר לארגונים עם זיהוי ומניעת תקיפות בענן. הפלטפורמה של Wiz מאפשרת לחברות קונסולידציה מלאה יותר של אבטחת הענן לתוך כלי אחד.
- 10.הלל 04/03/2023 23:54הגב לתגובה זומנהיג אמיץ
- 9.נורמאלי 03/03/2023 15:58הגב לתגובה זועובר לrapid שילך לחפש את החברים שלו אחר כך הוא והמכפיל המנופח שלו
- 8.אזרח 03/03/2023 14:06הגב לתגובה זוכול הגיוסים שלה מיום הקמתה הופנו לחשבונות בחו"ל
- 7.עושה מדק 28/02/2023 06:36הגב לתגובה זולא הייתי לעבוד במקום שצריך להת נהג כמו המנהל שלי
- אדמירל 28/02/2023 07:38הגב לתגובה זוכיש משתפים של הבוס שמלשינים על עמיתיהם מי לא מזדהה עם רוח ההנהלה!! להקיע!! מהייטק בולשביקי!!
- 6.יאיר 27/02/2023 19:09הגב לתגובה זועידו קציר אני בא. לא אתן יד להרס הכלכלה של וויז. אפילו במחיר של קללת יום החורבן.
- 5.לכלב שלו 27/02/2023 17:27הגב לתגובה זולכלב שלו
- 4.מייק 27/02/2023 15:29הגב לתגובה זועובדי wiz, זה הזמן להתפטר. אחרת, אתם שותפים להרס הכלכלה. אל תסכימו להרס המדינה. ברור שמדובר בהזדמנות לנסות לשנות את תוצאת הבחירות ולא שום דבר שקשור בקישקוש של "סוף הדמוקרטיה".
- 3.רקנאטי 27/02/2023 15:07הגב לתגובה זוראיתי טוקבקים על זה וזה מדלל את השווי אם זה נכון
- 2.יש משקיע אחד או שתיים חדשים, ולכן הכתבה לא מדוייקת (ל"ת)יצחק 27/02/2023 15:05הגב לתגובה זו
- 1.דומה לכלב שלו (ל"ת)דובי 27/02/2023 14:26הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.

