דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

מה זו 'נחיתה רכה' לכלכלה ומה מציל את העולם בינתיים?

הבנקים המרכזיים איבדו את האמינות שלהם בתגובה האיטית לזינוק באינפלציה אבל בכל זאת העולם 'שורד'. אלה המונחים שאתם צריכים להכיר על 'נחיתה רכה'
ד"ר אביחי שניר | (1)
נושאים בכתבה הבנק הפדרלי הפד

מאז שהבנק המרכזי האמריקאי החל להעלות ריבית, הוא מדבר על הניסיון להביא את המשק "לנחיתה רכה." בתקופה האחרונה, נשמעות הערכות שאולי הנחיתה אכן תהיה רכה. אז כדי שאפשר יהיה להבין למה לצפות מנחיתה רכה, ומה ההבדלים בינה לבין נחיתה קשה, כדאי להבין כמה מושגים בסיסיים בכלכלה מוניטרית: עקומת פיליפס, חוק אוקון, ויחס הקרבה.

 

עקומת פיליפס מתארת את הקשר השלילי שבין אינפלציה ואבטלה. במקור, עקומת פיליפס תארה את הקשר השלילי שבין אבטלה לשכר – במאמר שפורסם ב- 1957, וויליאם פיליפס הראה שבין סוף המאה ה- 19 לאמצע המאה ה- 20, ירידה באבטלה מתואמת עם עלייה בשכר של העובדים. פול סמואלסון ורוברט סולו הראו שקשר דומה מתקיים גם בין אבטלה ואינפלציה: כאשר בנק מרכזי פועל להורדת אבטלה, התוצאה היא עלייה באינפלציה, ולהפך: ניסיון לעצור אינפלציה מוביל לעלייה באבטלה.

 

מילטון פרידמן בחן את הקשר בין אבטלה ואינפלציה והגיע למסקנה שהקשר בין אבטלה ואינפלציה מתקיים רק בטווח הקצר. אם בנק מרכזי ינסה להשפיע על אבטלה באמצעות הגדלת כמות הכסף, הוא יוכל להצליח במשך זמן קצר יחסית. כי כשהבנק המרכזי מגדיל את כמות הכסף, העובדים יכולים לרכוש יותר, הרכישות שלהם מביאות לעליית מחירים ומעודדות את החברות להעסיק עוד עובדים, מה שמוריד את האבטלה. אבל אם הבנק המרכזי ינסה לשמור על מדיניות של הדפסת כסף למשך יותר מדי זמן, העובדים יבינו שהאינפלציה עולה, הם ידרשו תוספות למשכורת, והתועלת מהדפסת הכסף תתבטל.

 

בערך באותו זמן שוויליאם פיליפס עבד על הקשר שבין אבטלה ואינפלציה, כלכלן אחר, ארתור אוקון, עבד על הקשר שבין אבטלה ותוצר. הוא הגיע למסקנה שקרויה חוק אוקון (או כלל האצבע של אוקון): עלייה של אחוז באבטלה משמעה אובדן של כ- 2% תוצר. המסקנה בכיוון ההפוך היא שאחוז גידול בתוצר מתואם עם ירידה של כחצי אחוז באבטלה.

 

יחס ההקרבה מתקבל משילוב של עקומת פיליפס וחוק אוקון. אם כדי להוריד אחוז אינפלציה צריך עלייה של 2% באבטלה, וכל אחוז אבטלה שווה כ- 2% תוצר, אז הורדה של אחוז אינפלציה אחד מובילה לאובדן של 4% תוצר.

 

כשבבנק המרכזי האמריקאי דיברו על החשש מנחיתה קשה, זה היה תרחיש האימים שלהם. סיטואציה שבה כדי להוריד את האינפלציה מ- 10% ליעד של 2%, הורדה של 8% אינפלציה, הם יאלצו לנהל מדיניות שתעלה את האבטלה ב- 16% ותוריד את התוצר ב- 32%.

 

נחיתה רכה, לעומת זאת, זאת מדיניות שתצליח לצמצם את הנזקים, ולהחליק אותם על פני זמן. זה אפשרי, מכיוון שלא כל הורדת אינפלציה מחייבת עלייה באבטלה. למעשה, אם חושבים על זה, לו על כל הורדה של אינפלציה היה צריך לשלם את מלוא יחס ההקרבה, אז לא היה שום סיכוי לעצור אינפלציות מהירות. אף ממשל אמריקאי לא היה מוכן לאפשר לבנק המרכזי להעלות את האבטלה ב- 16%, שלא לדבר על הנכונות של ממשלת ישראל ב- 1985 לנהל מדיניות שהורידה את האינפלציה מ- 450% ל- 20% בתוך מספר חודשים בודדים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

היכולת לצמצם את הנזקים מאינפלציה, אבל, תלויה בשלושה דברים. ראשית, ברמת האמינות של הבנק המרכזי. ככל שהבנק המרכזי משדר שהוא נחוש יותר להילחם באינפלציה, כך הוא צריך לעשות פחות כדי לעצור אותה. אם כולם מאמינים שהבנק המרכזי יעלה את הריבית כמה שצריך עד שהאינפלציה תעצור, אז אנשים יפסיקו לקחת הלוואות עוד לפני שהוא מתחיל להעלות את הריבית, והציפיות יתאימו את עצמן למצב החדש גם בלי שיווצר מיתון. מצד שני, אם אנשים לא מאמינים להתחייבויות של הבנק המרכזי, אז עצירת האינפלציה תחייב עלייה חדה בריבית, ירידה גדולה בביקושים, ומיתון משמעותי.

 

הדבר השני הוא המדיניות של הממשלה. ככל שהממשלה נוקטת מדיניות מרחיבה יותר, כך היא דוחפת את האינפלציה יותר, ומאלצת את הבנק המרכזי להעלות את הריבית יותר. עצירת האינפלציה בישראל כיום, למשל, תלויה יותר בנכונות של הממשלה לוותר על חלק מההוצאות שהובטחו למפלגות הקואליציה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, מאשר בהחלטות הריבית של בנק ישראל.

 

הדבר השלישי הוא מה שקורה בשווקים הבינלאומיים. חלק מהאינפלציה העולמית מאז הקורונה נובעת משיבושים בשרשראות האספקה. בחודשים האחרונים, שרשראות האספקה חוזרות לתפקוד, וזה מוביל לירידה מסוימת באינפלציה.

 

מה שקרה בתקופה של אחרי הקורונה הוא שהאמינות של הבנקים המרכזיים נפגעה, בגלל שהם איחרו עם התגובה שלהם לאינפלציה. זאת אחת הסיבות לכך שהאינפלציה הגיעה לרמה של למעלה מ-9% בארה"ב ולמעלה מ-10% באירופה. מה שמציל את העולם, בינתיים, מנחיתה קשה, זה בעיקר הדרך שבה שרשראות האספקה חוזרות לתפקד, והשמרנות הכלכלית של מרבית הממשלות בעולם המפותח. עכשיו רק נשאר שהבנקים המרכזיים יצליחו להראות מספיק נחושים כדי להחזיר לעצמם את האמינות, ולהימנע מממשלות שמעדיפות להוציא כסף עכשיו, ושמישהו אחר ישלם אחר-כך.

ד"ר אביחי שניר, 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 22/02/2023 12:18
    הגב לתגובה זו
    שורה תחתונה מדיניות מוניטרית מרחיבה וריבית אפסית לא הביאה אינפלציה. אם יש מתאם זה בין שוק תעסוק של שני שליש לאינפלציה. העובדה שאפקטיביות יצירת אינפלציה בעשור האחרון מתה. מצריך חשיבה מחודשת עד כמה אפקטיבית העלאת רייבת כדי לעצור אינפלציה. בעשור הקודם הרבה תאוריות התנפצו על קרקע המציאות הוגיע הזמן לבחון אותה ע"פ המציאות ולא לפעול על אוטומט
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט - משקיעים וסוחרים מעבירים פקודות (AI)וול סטריט - משקיעים וסוחרים מעבירים פקודות (AI)

אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2%, מאנדיי צונחת 19% - מה עושים החוזים העתידיים?

הפתיחה בוול סטריט צפויה להיות ירוקה: החוזים העתידיים מטפסים על רקע ההתקדמות בסנאט לקראת סיום ההשבתה הממשלתית; גם אנבידיה וחברות השבבים רושמים התאוששות; טסלה מטפסת בעקבות אישור חבילת השכר למאסק - ומי עוד בולטות?

מנדי הניג |

פתיחה חיובית מצפה לנו מעבר לים. החוזים העתידיים בוול סטריט עולים כשברקע מתגבשת בוושינגטון יוזמה לסיום ההשבתה הממשלתית שנמשכת כבר 4 שבועות ומעיקה על הכלכלה האמריקאית. זה נותן "בוסט" לסנטימנט וזה מגיע אחרי שבוע תנודתי במיוחד שבו נרשמו ירידות חזקות במניות הטכנולוגיה. החוזים על הדאו עולים בכ-0.5%, החוזים על ה-S&P 500 מתחזקים בכ-1%, והחוזים על הנאסד"ק רושמים זינוק של כ-1.5%, זה אחרי שבשבוע שעבר המדד הטכנולוגי צנח בכ-3%  הירידה השבועית הכי גדולה שלו מאז תחילת אפריל.

כמו שאמרנו הגורם המרכזי לאופטימיות הזאת היא ההתקדמות המשמעותית בסנאט, שאישר הלילה הצעת ביניים ברוב של 60 מול 40 קולות לקראת הסכם דו-מפלגתי שיאפשר את פתיחת הממשל מחדש. שמונה סנאטורים דמוקרטים הצטרפו להצבעה בעד, אבל התהליך עוד לא הושלם ויגיע לאישור סופי בסנאט ובבית הנבחרים. לפי הערכות, ההסכם שנרקם יאפשר תקצוב ממשלתי עד לינואר הקרוב, וגם יבטל חלק מצעדי הפיטורים האחרונים בשירות הציבורי. גורמים המעורים בנושא מציינים שלמרות שהפשרה הנוכחית אינה כוללת את דרישת הדמוקרטים המרכזית להמשך סבסוד ביטוח הבריאות, היא עשויה לסלול את הדרך לפתרון רחב יותר כבר בימים הקרובים.

השווקים מקבלים את המהלך הזה באופטימיות גם בגלל שסיום ההשבתה עשוי להחזיר את פרסום הנתונים הכלכליים, שנעצר בשבועות האחרונים. השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה והאבטלה לחודש אוקטובר, ובהמשך גם נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן. המשקיעים מחפשים אינדיקציות שיסייעו להעריך את הכיוון הבא של מדיניות הריבית של הפד'. במקביל, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.15%, אחרי עלייה מתונה בסוף השבוע.

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.


המניות הבולטות בוול סטריט

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.04%  מזנקת בכ-3.5% במסחר המוקדם, כשהמשקיעים מגלים אופטימיות מחודשת לגבי סוף ההשבתה הממשלתית. מניית יצרנית השבבים לבינה מלאכותית ירדה בשבוע שעבר בכ-7%, הירידה השבועית החדה ביותר שלה מאז אפריל, על רקע חששות בשוק מתמחור גבוה מדי של מניות הטכנולוגיה הגדולות. יחד עם אנבידיה, גם פאלנטיר PLTR, שמפתחת תוכנות ניתוח נתונים מבוססות בינה מלאכותית, רושמת התאוששות של 3.6% לאחר ירידה של 11% בשבוע שעבר.