אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
דוח רווח והסבר

במצגת של גמלא הראל יש אפס הפרשות על הלוואות ספציפיות; בדוח יש לקוח בחדלות פירעון

איך חברות האשראי החוץ בנקאי מתמרנות את הדוחות הכספיים, מה זו הפרשה ספציפית והפרשה כללית ולמה אם אתם נתקלים בנתון טוב מדי - אתם מוכרחים להיות סקפטיים?
אבישי עובדיה | (6)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי

חברת גמלא הראל , המנוהלת על ידי טל תפוחי, מספקת אשראי לחברות נדל"ן למגורים ולפרויקטים ספציפיים למגורים. חברה עם הלוואות של 1.07 מיליארד שקל, שווי של כ-305 מיליון שקל ורווח של 32 מיליון שקל בשנה. בין בעלי הבית - ענקית הפיננסים הראל שרוצה לשים יד על ישראכרט. 

אשראי זה שוק מעולה כשהריבית נמוכה ושוק קשה כשהריבית עולה. לתת אשראי זה קל, הגבייה היא לפעמים לא פשוטה. בשנה האחרונה היתה התפכחות ממניות חברות האשראי הבורסאיות. פתאום, הבינו כולם שיש סיכון - יונט קרדיט וגיבוי התבררו כפלופ גדול, מניות של חברות כושלות צנחו 80%-90%, וגם מניות של חברות מבוססות כמו פנינסולה של מיטב נפלו ב-50%.

ועדיין יש שוק אמיתי - גופים צריכים כסף ופונים לחברות האלו, אבל כמו תמיד, צריך לזכור את המודל. תמורת כסף, החברות האלו מקבלות ריבית, ככל שהלווה מסוכן יותר כך הריבית גבוהה יותר. בתקופת של שגשוג במשק אלו עסקים נהדרים, אבל כשמתחילה האטה היא יכולה למחוק רווחים של שנים במיוחד כשהיא מתלווה עם עליית ריבית. 

ואז גם עולות שאלות - מי צריך חברות אשראי חוץ בנקאי כאלו, הרי יש את הבנקים, יש גופים גדולים נוספים? מי שצריך הלוואות הרי פונה לבנקים, אם הוא לא מקבל הוא ממשיך הלאה לגופים גדולים, בינוניים וקטנים. אבל אם מראש הוא לא מקבל בגופים המסורתיים, זה אומר שהוא מסוכן, כלומר שההלוואה תהיה מסוכנת. זה נכון ברוב המקרים, לא בכולם. 

גמלא הראל למשל מספקת השלמת הון במקביל למימון בנקאי. זה אומר שהסיכון שהיא לוקחת גדול יותר מהבנקים וזה אומר שהריבית שהיא תקבל עולה על ריבית הבנקים. האם זה עסק טוב? לאורך זמן כנראה שכן, בתקופה הנוכחית זה עסק מסוכן כי ירידה במחירי הדירות פוגעת בשכבה של המימון הנוסף-השלמת ההון שאותו מספקת החברה. רואים את זה בבירור בשקף ממצגת החברה. גמלא בעצם מספקת סוג של הון ליזם ואיתו-עליו הוא מקבל מימון נוסף:  

גמלא קפצה לנו בשיטוט בטוויטר (קרדיט לסמי בוזגלו ומעיין פז). ברשת עלתה העובדה שהחברה לא הפרישה להפסדי אשראי ספציפיים. כלומר, מבין כל היזמים, קבלנים, שהיא עובדת איתם, אף אחד לא נתקל בקשיים, בעיות פיננסיות, אף אחד לא איחר בתשלומים ולא היה שום אירוע שהצריך הפרשה ספציפית על ההלוואה. כפיים, זה נהדר. זה מעיד על יכולות פנומנליות - למצוא את היזמים והקבלנים הטובים ביותר, שמשלמים בזמן, זה דורש אנליזה מצוינת על הפרויקטים, זה כנראה צוות מנצח:

 

  

ואז חושבים עוד כמה רגעים וההערכה הגדולה הופכת לספקנות גדולה. אין דבר כזה. אי אפשר לתת הלוואות במיליארדים לעשרות לקוחות, מאות על פני השנים ולקלוע בול. ואז נזכרים בעקב אכילס של התחום - הקלות שאפשר לתמרן את הדוחות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שימו לב לדוגמה הבאה, היא לא ספציפית לאף חברה אבל היא יכולה להיות בכל חברה: נניח שחברת אשראי חוץ בנקאי מספקת ליזם מימון של 100 מיליון שקל לחמש שנים בריבית של 10%. נניח שאחרי שנה, הרווחיות הצפויה בפרויקט יורדת ונניח שבחברת האשראי "עלו" על זה (במקרים רבים זה לא נחשף - גם ליזם-קבלן יש שיטות משלו להחביא קשיים).

במצב כזה, עומדות בפני הנהלת חברת האשראי החוץ בנקאי שתי אפשרויות - היא יכולה לגלגל עיניים להשתכנע שזו מעידה חד פעמית וזה לא ישפיע על סיכוי הגבייה ואז לא קורה כלום בדוחות והיא יכולה להחליט שהסיכון עלה ולבצע הפרשה ספציפית על הפרויקט. למה שהיא תעשה הפרשה ספציפית? לרוב האינטרס שלה להציג רווחים גבוהים ואין לה מוטיבציה להתנדב לערוך הפרשות. היא כן תעשה הפרשה כללית שלה היה מחויבת - כללית זה אומר לקחת את כל יתרת הלקוחות ולהריץ נוסחא של אחוז הפרשה לפי פרמטרים כמותיים (LTV, היקף מכירות ועוד) וכך מקבלים הפרשה לכל ההלוואות. לרוב היא קטנה יחסית. 

בדוגמה שלנו, אנחנו כאמור אחרי שנה ובמצב הזה, הנהלת החברה אומרת - אין הפרשה ספציפית. עוברת עוד שנה ונניח שהמצב הורע. ועדיין הנהלת החברה אומרת אין הפרשה. הכל בסדר, הפרויקט רק נדחה בעוד שנתיים ולכן נדחה את ההלוואה בעוד שנתיים. ואם דחינו את ההלוואה, אז כמובן שניקח ריבית גבוה יותר. הריבית תלויה במשך זמן ההלוואה - במקום 10% ניקח 12%.  

כלומר, לא רק שאין הפרשה, יש עלייה ברווח, ולפני שאני מקבל מבול טלפונים מגמלא והראל, זו לא דוגמה ספציפית. אין לי מושג אם זה מה שקורה אצלכם, אבל מה שאני רואה שחור על גבי לבן בדוחות הכספיים הוא שיש לכם לקוח-לווה, שלקח הלוואה ואופס, הגיע לחדלות פירעון:

 

אז כן, אתם תתגידו שהכל בסדר, החובות ישולמו, אבל אם בנובמבר הוא הגיש בקשה לחדלות פירעון, איפה הייתם באוקטובר, ספטמבר, מרץ? לא הרחתם שיש לכם לקוח בבעיה או שהתאים לכם לא לעשות הפרשה? ובכל מקרה - זה רק מוכיח שאין דבר כזה אפס אחוז של הפרשות ספציפיות, יש אפס אחוז של מוטיבציה לעשות הפרשה ספציפית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עשו תמ"א 38 בגבעתיים (ל"ת)
    שלומית 21/02/2023 00:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    באיזה מכפיל רווח שווה להיכנס? (ל"ת)
    סמי 20/02/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 20/02/2023 02:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה אצל כולם (ל"ת)
    מיכאל 19/02/2023 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 19/02/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    יש כאן ערבוב של הפרשה חשבונאית (שהיא הערכה להפסד הצפוי של המלווה) לבין הכשל של היזם וההפסד הצפוי של היזם. זה לא אותו הדבר, בהגדרה. בסביבת מחירי הנדלן של ישראל בשנים האחרונות, גם אם כל הפרויקטים שהחברה מימנה לפני 3 שנים יכנסו לכשל והקפאת הליכים - זה לא אומר שהיא תפסיד כסף, מאחר ושווי הנדלן (הבטוחה) קפץ בעשרות אחוזים. העובדה שהם בחנו ספציפית והגיעו למסקנה שיהיה להם ריקברי מלא - הגיונית מאד לאור עליית מחירי הנדלן שהיו בישראל. אם הם היו יוצרים הפרשה ספציפית גדולה - זה היה צריך להדליק לך נורה אדומה. באופן כללי הסיכון של חברות מימון ליווי בנייה הוא סיכון המכירות של הפרויקטים. איפה שיש מכירות מוקדמות בשיעורים גדולים - אין סיכון משמעותי.
  • מפקח בניה 20/02/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    אם לכאורה התגלו בעיות מימון רק בשלב שבו עליות המחירים של הדירות כבר כיסו את הכל אז כן, יש סיכוי שהם עבדו בצורה נכונה. רק שמה לעשות, זה לא עובד ככה. החברה תמשיך להדפיס 0% הפרשות כי זה מושך פראיירים
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.93%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חשפה את הפרצוף שלה, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. אל תסכימו לאשר מהלך כזה, אל תחתמו על הדילול שלכם. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל אסטרטגיה, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית היא בכלל לא להתרחב לאירופה אלא לרפד את הכיסים ולדלל את המשקיעים. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”