עובדי גונג
צילום: צילום רמי זרנגר
פרסום ראשון

עוד פיטורים: גונג מצמצמת 7% מהכוח האדם - 80 אנשים ילכו הביתה

כ-5 עובדים מתוכם יפוטרו בישראל; לפני כשנה וחצי גייסה גונג 250 מיליון דולר לפי שווי של 7.25 מיליארד דולר
דור עצמון | (7)

חברת התוכנה הישראלית גונג, המספקת תוכנה כשירות מבוססת בינה מלאכותית לניתוח פעילותם של אנשי מכירות, מודיעה כי היא מצמצמת כ-80 משרות (כ-7% מכוח העבודה הכולל) מתוך צוותי המכירות, הצלחת לקוחות ותפקידי אדמניסטרציה.

בכך מצטרפת גונג לחברות טכנולוגיה רבות בעולם ההייטק בעולם ובישראל שנאלצות לפטר עובדים לאחר שנתיים בהן החברות הללו נהנו מרווחים נאים וגיוסים גבוהים שהעניקו להן שוויים מנופחים. גונג גייסה ביוני 2021 כ-250 מיליון דולר לפי שווי של 7.25 מיליארד דולר. באוגוסט 2020 גייסה החברה 200 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה, עמית בן דב, כתב לעובדים: "אני יודע שההחלטה הזו כואבת. זו ההחלטה הכי קשה שהייתי צריך לקבל בגונג. הגונגסטרים.יות שאנחנו נפרדים מהם.ן, הם.ן לא רק עמיתים.ות לצוות, הם חברים.ות. אנו מסייעים להם.ן עם חבילת פיצויים מקיפה ומקצים משאבים שיעזרו להם.ן במהלך המעבר.

"בעוד אנו מצפים לצמוח השנה וממשיכים לראות הוספה יפה של לקוחות חדשים, הצמיחה שלנו תהיה בקצב נמוך יותר ממה שתכננו וגייסנו עבורו בשנים האחרונות. אנחנו צריכים להתאים את גודל הצוות שלנו לצמיחה הצפויה בפועל. זו החלטה קשה ולכן לא מיהרנו להוציא אותה לפועל. נקטנו בגישה של "נחכה ונראה" עבור האפשרות שאולי לא נצטרך. קשה לחזות את השוק בשנה הקרובה, אבל הנחת התכנון שלנו היא שסביבת המאקרו תמשיך להשפיע על הלקוחות, השותפים שלנו וגם עלינו. כתוצאה מכך, עלינו להקטין את גודל הצוות שלנו באזורים מסוימים.

 

"מטרת השינוי להתאים את החברה שלנו ולהציב אותנו במערך הטוב ביותר כדי להצליח בשנים הבאות. אנחנו לא מפחיתים אחוז שווה לכל רוחב החברה. אנחנו לא מצמצמים במחלקות הפיתוח, מוצר (הממוקמות בישראל) או שיווק, מכיוון שנמשיך להגדיל את יתרון המוצר שלנו ולחזק את מובילות השוק שלנו".

גונג מצטרפת כאמור לחברות הייטק ישראליות נוספות שפיטרו לאחרונה בהן סיירן שפיטרה 120 עובדים מהם 50 בישראל, ארמטיק שפיטרה כ-30 עובדים מתוך 170 בסך הכל (כ-18% מכוח האדם), וגם ווקמי ומינט שפיטרו יחד כ-100 עובדים.

מגונג נמסר: "קיבלנו החלטה קשה לצמצם את הצוות שלנו ב-80 משרות (כ-7% מכוח העבודה הכולל) בתחומי הצלחת לקוחות, מכירות ותפקידים כלליים ואדמיניסטרציה. בהתאם לכך בישראל צמצמנו כ-5 משרות בתפקידים כלליים ואדמיניסטרציה. אנחנו אסירי תודה על תרומתם של עובדים אלה בבניית החברה ועל המחויבות שלהם ושלהן למשימה שלנו".

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אליעזר בן יהודה 13/02/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    מהם.ן, הם.ן עמיתים.ות חברים.ות. להם.ן בוא קבל כאפה.ות על זה שאתה לא יודע לכתוב בעברית תקינה, וכותב.ת כמו בלוגר.ית אופנה באתר וואללה. לוכסן חביבי, לוכסן! לא נקודה! לוכסן!
  • 6.
    שיעזבו את הארץ, "בגלל הרפורמה". פחחח. (ל"ת)
    מנכ"ל 09/02/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חברות פח... נועדו לחלוב כסף ממשקיעים למשכורות עתק (ל"ת)
    מנכ"ל 09/02/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זליג 09/02/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    חברות ממוסדות כגון אורקל, סאפ, מירנצה ודה מאיו
  • 3.
    ליאור 08/02/2023 22:32
    הגב לתגובה זו
    איזה מוגזמים.
  • 2.
    חש מה לקנות בשפע אפל גוגל מטא אמזון (ל"ת)
    בני 08/02/2023 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני צופה 08/02/2023 19:41
    הגב לתגובה זו
    החברה תגיע לרווחיות עוד במאה הנוכחית... הייתי מצפה לשמוע את פיצוץ הבועה אבל מסתבר שכסף הזול שגוייס הצליח להשקיט את קול הפיצוץ בינתיים
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צעילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונות ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה מורכבת סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח אותן, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון, אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון, כאשר אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב המולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. לאחר מכן אנחנו מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון מורכב ממולקולות שונות, אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטארטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 



מכשיר Nanose מחובר ללפטופ, קרדיט: יח


מתי הוקמה וכמה עובדים?

הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות, עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים.