מכירת הנכסים הגדולה של הפד' לא עובדת כמו שהיא אמורה לעבוד - זו הסיבה
פדרל ריזרב אחת השאלות שעולות כאשר מדברים על מדיניות הפדרל ריזרב היא מדוע לא נעשים יותר מאמצים לצמצום המאזן של הבנק המרכזי - מה שנקרא הידוק כמותי - בעוד העלאות הריבית לטווח הקצר מושכות את כל תשומת הלב של הסוחרים והאנליסטים.
להידוק הכמותי של הפד' הייתה השפעה מועטה יחסית על התנאים הפיננסיים מאז תחילתו בשנה שעברה. ובתפנית מפתיעה, הקרב החדש על מגבלת החוב של המדינה ישלול במידה רבה כל השפעה שההידוק הכמותי עשוי לייצר. ואכן, פגיעה בתקרת החוב עשויה לייצר הקלה בתנאים הפיננסיים המנוגדת למדיניות האנטי-אינפלציה של הפד'. התוצאה האירונית הזו מנוגדת לנרטיב על ההשלכות הקשות של אי הגדלת מגבלת החוב. אבל אל תטעו, ברירת מחדל של התחייבויות משרד האוצר האמריקני, קצרה ככל שתהיה, תהיה אסון, ולמעשה תבטל את המאמץ הגדול שעשה אלכסנדר המילטון להבטיח את האשראי של הרפובליקה הטרייה.
ראשית, הרכישות של הבנק המרכזי של נכסים - בעיקר ניירות ערך מגובי משכנתאות של משרדי האוצר וסוכנויות ארה"ב - מביאות לעלייה מקבילה בהתחייבויות, במקרה זה, בעיקר יתרות הבנק בפד'. זה מייצר התרחבות כספית כאשר הבנקים מעניקים הלוואות. מ-4.1 טריליון דולר בפברואר 2020 לפני תחילת מגיפת הקורונה, הפד' יותר מהכפיל את גודל המאזן שלו, לכמעט 9 טריליון דולר עד מאי 2022. זה הביא להרחבה של היצע הכסף, אשר עוזר להסביר את העלייה באינפלציה שהגיעה לשיאים של ארבעה עשורים בשנה שעברה.
אבל מאז שהפד' החל בהידוק הכמותי בשנה שעברה, ההשפעות היו מינימליות - בניגוד גמור לעלייה החדה בשיעור היעד של הקרנות הפדרליות שלו, ל-4.25% ל-4.5% כמעט מאפס בתחילת 2022. מאז תחילת ההידוק הכמותי במאי האחרון, מאזן הפד' הצטמצם ב-406 מיליארד דולר, כתבו אסטרטגי הריבית של בנק אוף אמריקה, מארק קבאנה וקייטי קרייג. בצד ההתחייבויות, החשבון הכללי של האוצר ירד ב-422 מיליארד דולר, מה שמוסיף נזילות למערכת הפיננסית. ההיגיון לכך הוא שהוצאות מחשבון האוצר מייצגות תשלומים ליחידים ולעסקים, שכנראה מוצאים את דרכם לפיקדונות.
- כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%; הפד׳ יעצור את צמצום המאזן בדצמבר
- לקראת החלטת הריבית - למה אפשר לצפות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הם גם מצביעים על שתי השפעות אחרות. היתרות של הבנק ירדו ב-273 מיליארד דולר, אבל הכסף שחונה בהסכם הרכישה החוזרת של הפד' גדל ב-234 מיליארד דולר. יתרת RRP זו מייצגת בעיקר מזומנים המוצבים בפד' על ידי קרנות שוק הכסף, שהרוויחו שיעור גבוה יותר מאשר על אג"ח האוצר, מה שהופך אותם למעשה ל"מעין רזרבות". התחייבויות אחרות של הפד', בעיקר מטבעות במחזור, צמחו בכ-55 מיליארד דולר.
חשבונו של האוצר ירד בהתמדה כשהתקרב לתקרת החוב של 31 טריליון דולר, שנפגעה אתמול. אסטרטגי בנק אוף אמריקה חזו שהדוד סם ימשוך חשבונות ב-400 מיליארד דולר עד אוגוסט, מה שיגרום לעלייה מקבילה ברזרבות הבנק וב-RRP.
כל איפוק שיפעיל ההידוק הכמותי של הפד', יתקל בוויכוח על הגבלת החוב, אומר סטיבן בליץ, הכלכלן הראשי של ארה"ב. כשהאוצר מאבד את חשבונו ולא יוכל להנפיק ניירות ערך נוספים, תנאי הנזילות יקלו. השווקים יצטרכו לספוג כמחצית מכמות האוצר - בערך ממוצע של 60 מיליארד דולר בחודש, ירידה מ-135 מיליארד דולר בחודש, ופחות ממה שהם צריכים לקנות, הוא מוסיף. צורכי ההלוואות של הממשל הפדרלי משתנים בהתאם לעונתיות, וירדו לשפל ברבעון השני. המשיכה האחרונה של תקרת החוב ב-2019 התרחשה גם בזמן שהפד' כיווץ את המאזן שלו, מציין בליץ. מפברואר עד אוגוסט של אותה שנה, תשואת האוצר ל-10 שנים ירדה ל-1.5% מ-2.8%, אם כי ההידוק הכמותי הואט ובסופו של דבר נעצר עד ספטמבר עם האטה בכלכלה.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לאחר העלאת תקרת החוב, האוצר יחזור ללוות, בעיקר בהנפקת כמות גדולה של שטרות קצרי טווח, כך לפי האסטרטגים של בנק אוף אמריקה. אבל ההשפעה תהיה ככל הנראה מוגבלת; הקרנות הכספיות תהיינה מוכנות לעבור מ-RRP לקניית שטרות שהונפקו לאחרונה. אבל לעת עתה, הסיפור האמיתי יהיה הקלה נוספת בתנאים הפיננסיים הנובעת ממחסור בניירות ערך של משרד האוצר, שלדעת בליץ דוחף את התשואות למטה עוד יותר. התשואה ל-10 שנים כבר ירדה בחדות בשלושת החודשים האחרונים, ל-3.4% מ-4.25% בסוף אוקטובר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
