מספר המשרות הפנויות בהייטק צלל ב-35% בשנה
שיעור המשרות הפנויות במשק ממשיך במגמת הירידה והצטמצם. הירידה ברורה בחודשים האחרונים - אחרי יותר מ-5%, שהן 156 אלף משרות פנויות, כבר כבר מדובר על פחות מ-4.5%, או כ-141.5 אלף משרות בחודש דצמבר, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בלמ"ס מדגישים כי הירידה במספר המשרות הפנויות היא מתונה, ועיקר הירידה בביקוש נובע כתוצאה מהגידול בתעסוקה בתקופה זו.
אבל עיקר הסיפור הוא בהייטק - תוך שנה מספר המשרות הפנויות צלל ב-35%. ההאטה בענף מורגשת, הפיטורים מתגברים והתוצאה היא שגם חברות שלא מפטרות בינתיים - כבר לא מגייסות או מצמצמות גיוסים. זה כמובן לא יימשך לנצח - כשהמשבר יעבור צפוי שנראה את הגיוסים עולים. השאלה היא כמובן אלו חברות ישרדו את המשבר.
היכן דרושים הכי הרבה עובדים?
הנתונים של הלמ"ס מצביעים על כך שתחומי המכירות וההנדסה הם שני הענפים בהם הביקוש לכוח אדם הוא הגבוה ביותר. מנגד, הביקוש הנמוך ביותר לכוח אדם הוא לטכנאים, פקידים ולעובדים בענף הבנייה.
המחוז עם מספר המשרות הפנויות הגבוה ביותר הוא מחוז המרכז עם כ-39,882 משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2022. במחוז זה נמצא גם הביקוש הגבוה לעבודה (כ-4.78% ברבעון הרביעי של 2022). הן ברבעון הרביעי של 2022 והן ברבעון הרביעי של 2021, מספר המשרות הפנויות במחוזות תל אביב והמרכז גדול ממספר המשרות הפנויות בשאר המחוזות גם יחד.
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקוש לעבודה במחוזות הצפון וחיפה הוא הנמוך ביותר ועומד על 3.98% ו-3.99%, בהתאמה. הירידה בביקוש לעובדים בענפי המידע והתקשורת (שירותי הייטק) במהלך שנת 2022 הובילה לירידה חדה בביקוש לעבודה במחוז תל אביב (ירידה של כ-25% משיעור משרות פנויות של 6.04% ב-2021 ל-4.48% ברבעון הרביעי של 2022).
- 1.סנטינליסט 17/01/2023 15:53הגב לתגובה זואצלנו גייסו רק מתחילת ינואר 32 איש למחלקה שלי, בקרוב שוכרים עוד שתי קומות כי אין מקום. עובדים שהגיעו לפני 3 שנים קיבלו זימון להעלאת שכר משמעותית בשביל להדביק את תנאי השוק (המשכורות זינקו בטירופים) וכל הזמן ה HR שואלות אותנו אם הכל בסדר, מה חסר, האם יש חברים שאנחנו רוצים להביא וכו. קיצר - די להפחדות! אנחנו בשוק חזק מאוד של עובדים!
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
