דירה נדלן
צילום: שלומי יוסף
דעה

האם משבר בהייטק טוב לשוק הדיור?

צמצום כוח האדם בענף ההייטק לצד עודף של מיליוני מ"ר נדל"ן משרדים הוא הזדמנות להסב חלק ממשטחי המשרדים המתוכננים למאות אלפי דירות - בסוף מה ששוק הנדל"ן צריך זה עוד היצע של דירות קטנות באזור המרכז, ולא פתרונות קסם; אבל בגלל העיוות בתשלומי הארנונה המציאות היא שהעיריות מעדיפות עסקים על פני תושבים
אמיר רוזנבלום | (3)

ההיסטוריה הכלכלית במדינת ישראל ובעולם הרחב הוכיחה פעם אחר פעם שניתן ואפשר להפוך משבר להזדמנות. כך היה, לדוגמא, בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה שעברה, כשהנשיא רוזוולט הזרים מיליארדים לפיתוח תשתיות, מה שיצר מיליוני מקומות עבודה חדשים, וכך היה גם אצלנו במשבר האינפלציה של שנות ה-80 כשראש הממשלה פרס ושר האוצר מודעי ייצרו תכנית כלכלית שהביאה בסופו של דבר את ישראל לצמיחה מרשימה.

במהלך החודשים האחרונים אנו שומעים חדשות לבקרים אודות משבר חסר תקדים בענף ההייטק המהווה כ-8% מכוח העבודה של ישראל, אולם בפועל החלק שלו ב"עוגה" הכלכלית גבוה פי כמה וכמה. משבר זה מלווה באופן טבעי בפיטורים של רבבות עובדים ובד בבד ירידה של עשרות אחוזים בביקוש למשרדים ובמיוחד למשרדים ב"מדינת תל אביב" באותם אזורים שהיו בעבר מבוקשים ביותר, כולל משרדים ברמת טריפל A.

משבר זה, דוגמת המשברים שצוינו לעיל, יכול בהחלט לייצר הזדמנות פז למה שכולנו מייחלים, פוטנציאל לא אכזב להיצע של מאות אלפי דירות חדשות, ובמיוחד דירות קטנות וקומפקטיות החסרות במיוחד בשוק ושיהיה להן ללא ספק ביקוש רב באיזור תל אביב, גוש דן והמרכז.

אין זה סוד שגם כך, ללא משבר ההייטק, קיים בשוק עודף של מיליוני מ"ר נדל"ן משרדים, תוצאה ישירה לא של צרכי השוק, אלא בשל העיוות בשיטת הארנונה - העיריות והרשויות המקומיות, מקבלות פי 3 ויותר ארנונה לעסקים לעומת ארנונה למגורים, מה שבאופן טבעי גורם להן לתעדף קידום תכניות של נדל"ן, משרדים על פי מגורים (האם מישהו מהפוליטיקאים יעז להציע להוריד את הארנונה לעסקים ולהעלות את הארנונה למגורים? לא סביר).

ובכן, דווקא המשבר הנוכחי מהווה לטעמי הזדמנות פז להמיר לכל הפחות חלק משטחי המשרדים המתוכננים, כאמור מיליוני מ"ר, לרבבות ואולי אף למאות אלפי דירות, זאת תוך שימת דגש על דירות קטנות וקומפקטיות.

הרווח שיהיה כאן יהיה כפול ומכופל: מחד גיסא ייווצר איזון נכון בין עודף שלא לצורך של שטחי משרדים לבין מחסור גדל והולך בדירות, ובמיוחד באזור הביקוש. מאידך גיסא ייווצר כאן תהליך חיובי של הפיכת לא מעט מתחמי מגדלי משרדים שלעת ערב הופכים למשמימים ולא נעימים, לבעלי שימושים מעורבים ופעילים 24/7.

דוגמא מובהקת לכך מהווה מתחם הבורסה ברמת גן שהינו אזור משרדים מובהק. לאחרונה תכוננו בו דירות לסטודנטים, אולם במתכונתו הנוכחית הוא עדיין ימשיך להיות אזור משרדים ועסקים מובהק. מעבר הדגרתי לקידום דירות במתחם, יהפוך אותו לבעל שימושים מעורבים, מה שיגרום רווח לכולם, גם לאנשי העסקים והפרימות הממוקמות בו וגם לדיירים החדשים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ברור כי המרת חלק משמעותי מהמשרדים לטובת מגורים, יצריך חשיבה אסטרטגית ותכנון מחודש בקרב מקבלי ההחלטות, כולל כמובן העיריות והרשויות המקומיות. תכנון מחודש זה אולי מנוגד לתפיסה הקלאסית שהייתה קיימת בעבר של חלוקה דיכוטומית בין אזורי מגורים(residential zones) לבין אזורי עסקים(business zones) אולם, וזה אולם גדול, בסופו של יום כולם ירוויחו מכך, קהילת העסקים, שוק הדיור, העיריות ובראש וראשונה מדינת ישראל.

 

*כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 26/01/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי, היה צריך לרסק את הענף שמכניס הכי הרבה כסף לקופת המדינה ומממן את כל אוכלי החינם כדי שאולי אולי ירדו מחירי הדיור. וואלה יופי, מדינה של קומוניסטים. אף אחד לא צריך להיפגע כדי שמחירי הדיור ירדו, איפה נשמע דבר כזה אם לא במדינה ישראל? אם לא ההייטק אנחנו מזמן ברשימה של מדינות עולם שלישי כי בתכלס מה יש פה? תחבורה יש? רווחה יש? אפשר להתפרנס בכבוד? מדינה של פוליטיקאים מושחתים שאוכלת את יושביה
  • 2.
    דוד 24/01/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי, היה צריך לרסק את הענף שמכניס הכי הרבה כסף לקופת המדינה ומממן את כל אוכלי החינם כדי שאולי אולי ירדו מחירי הדיור. וואלה יופי, מדינה של קומוניסטים. אף אחד לא צריך להיפגע כדי שמחירי הדיור ירדו, איפה נשמע דבר כזה אם לא במדינה ישראל? אם לא ההייטק אנחנו מזמן ברשימה של מדינות עולם שלישי כי בתכלס מה יש פה? תחבורה יש? רווחה יש? אפשר להתפרנס בכבוד? מדינה של פוליטיקאים מושחתים שאוכלת את יושביה
  • 1.
    מזל שיש משבר בדיור, זה טוב לכולם, כמעט. (ל"ת)
    דגש 24/01/2023 14:36
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.