סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
סיכום שנה

שנת 2022: שנה קשה בשוקי ההון למניות ולאג"ח, שנה גרועה לתעשיית הקרנות

תעשיית הקרנות התכווצה מ-398.5 מיליארד שקל לכ-368.6 מיליארד שקל - ירידה של כ-7.5%; הקרנות האקטיביות המסורתיות סבלו מיציאת כספים מסיבית בסך של כ-27.4 מיליארד שקל
דור עצמון |

מיטב בית השקעות מפרסם באמצעות שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים, את סיכום שנת 2022 שתהיה ככל הנראה תהיה אחת השנים המדוברות בהיסטוריה הכלכלית. האינפלציה שהחלה את דרכה החריגה מעלה וכונתה "טרנזיטורית" על ידי הפד' עד לחודש האחרון בשנת 2021, המשיכה לנסוק בעולם המערבי ואף הגיעה למספרים דו ספרתיים בעשרות מדינות, דבר שגרר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להתחיל ולהדק את התנאים המוניטריים באמצעות סדרה של העלאות ריבית בקצב מהיר. האינפלציה הדוהרת, הריבית ופריצת המלחמה באירופה בחודש  פברואר, גרמו לתנודתיות רבה בשווקים וזרעו תחושות של פחד וחוסר וודאות בקרב המשקיעים.       

לדברי אשכנזי, "החצי הראשון של שנת 2022 אופיין בירידות חדות בשווקים שתורגמו במהרה לפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. בחודש ינואר התעשייה עדיין גייסה סכום של כ-3 מיליארד שקל, שהגיע כולו מהתעשייה הפסיבית, אך בחודשים פברואר-יוני תעשיית קרנות הנאמנות פדתה סכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. את החודשים יולי ואוגוסט תעשיית קרנות הנאמנות סיימה עם גיוס של כ-8 מיליארד, גיוס שהגיע כולו מן הקרנות הכספיות והתעשייה הפסיבית, וקוזז חלקית עקב המשך מגמת פדיונות של התעשייה האקטיבית המסורתית..

"בחודשים ספטמבר-דצמבר התעשייה רשמה גיוס של כ-9.8 מיליארד שקל, גיוס שנבע כולו מן הקרנות הכספיות שרשמו גיוס מצטבר גדול מאוד של כ-25.3 מיליארד שקל, בסכום דומה בכל אחד מהחודשים הנ"ל, כשמנגד התעשייה האקטיבית המסורתית פדתה סכום כולל של כ-12.5 מיליארד שקל והתעשייה הפסיבית גם היא פדתה בשליש האחרון של השנה, סכום של כ-3 מיליארד שקל.

קרנות הנאמנות

"תעשיית הקרנות מסכמת שנה כאילו חיובית עם גיוס כולל של כ-9.3 מיליארד שקל. אבל, הנתון הזה מטעה מאוד שכן היו אלה הקרנות הכספיות שרשמו גיוס בסכום גדול מאוד של כ-33.0 מיליארד שקל. אמנם, גם התעשייה הפסיבית רשמה גיוס של כ-3.8 מיליארד שקל. אבל, הקרנות האקטיביות המסורתיות, המהוות את החלק המרכזי בתעשייה, פדו סכום עתק של כ-27.4 מיליארד שקל. התעשייה האקטיבית (כולל הכספיות) הצטמקה בשיעור של כ-4.6%, כשההצטמקות נבעה משילוב של ירידת ערך של כ-7% וגיוס של כ-5.5 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית הצטמקה בשיעור של כ-11.2%, כשההצטמקות נבעה מירידת ערך של כ-13.4% וקוזזה בחלקה עקב גיוס של כ-4 מיליארד שקל.

"התעשייה האקטיבית המסורתית התאפיינה במגמה שלילית מאוד כשפדתה בכל חודשי השנה בלי יוצא מן הכלל ורשמה פדיון בסכום כולל של כ-27.4 מיליארד שקל. הקטגוריה הפודה ביותר בשנת 2022, קטגוריית אג"ח כללי שהיוותה בסוף 2021 כ-52% משווי נכסי התעשייה האקטיבית המסורתית  רשמה פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל, שמהווה כ-60% מסך הפדיון בחלק הזה של התעשייה. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה, הפודה השנייה בגודלה בתעשייה האקטיבית המסורתית סיימה את השנה עם פדיון בסכום של כ-4.9 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל, סיימה את השנה עם פדיון גדול מאוד, כשפדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל-34% מסך נכסיה בתחילת השנה.

"קרנות אג"ח חברות והמרה מסיימות גם הן שנה שלילית עם פדיון בסכום של כ-2 מיליארד שקל. קטגוריות מניות בחו"ל וגמישות, רשמו פדיון כולל של כ-1.9 מיליארד שקל, כשקטגוריית מניות בחו"ל פדתה סכום של כ-1.4 מיליארד שקל וקטגוריית גמישות הוסיפה לפדיון כ-500 מיליון שקל. קטגוריית מניות בארץ פדתה גם היא, לאחר מגמת גיוסים/פדיונות מעורבת בחודשי השנה, כך סיימה את השנה עם פדיון בסכום של כ-200 מיליון שקל. הקטגוריה המגייסת היחידה בשנת 2022 הייתה קטגוריות אגד קרנות, כשגייסה סכום של כ-490 מיליון שקל, הנחלק בסכומים דומים ברוב חודשי השנה".

הקרנות הכספיות

תעשיית הקרנות הכספיות רשמה גיוסים חזקים, המהווים כ-200% מנכסיהן בראשית השנה ומסתכמים בכ-33 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-95% מהסכום)  וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-5% מהסכום). יצוין, כי הקרנות הדולריות נהנו מתשואה חיובית מאוד של כ-14.5% תודות לפיחות השקל מול הדולר.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות יותר משילש את עצמו: מכ-4.1% לכ-13.6%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-23.5%. עם זאת, סך נכסיהן (כ-50.3 מיליארד שקל) נמוך עדיין בכ-20% מסך נכסיהן כשהיו בשיא.

התעשייה הפסיבית

שנת 2022 אופיינה במגמה מעורבת שהסתיימה עם גיוס נאה של כ-3.8 מיליארד שקל. קרנות הסל רשמו גיוס של כ-3 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ-800 מיליון שקל. בקרנות המחקות הגיוסים הגיעו מהקרנות המתמחות במניות בארץ ובחו"ל שגייסו סכום כולל של כ-2.4 מיליארד שקל, כשקטגוריית מניות בארץ תרמה לגיוס כ-1.5 מיליארד שקל וקטגוריית מניות בחו"ל כ-900 מיליון שקל. קטגוריות אג"ח בחו"ל וסחורות הוסיפו סכומים קטנים של כ-80 מיליון שקל וכ-20 מיליון שקל בהתאמה. בצד הקרנות הפודות, בקרנות המחקות, נרשמו פדיונות המסתכמים בכ-1.6 מיליארד שקל. הפדיונות נרשמו בקטגוריית אג"ח מדינה, שפדתה כ-950 מיליון שקל, וזאת לאור ירידה שנתית חדה של כ-9.3% במדד אג"ח ממשלתיות. הקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי פדתה סכום של כ-350 מיליון שקל וקטגוריית חברות והמרה הוסיפה לפדיון סכום של כ-290 מיליון שקל.

בצד קרנות הסל שגייסו, נמצאות הקטגוריות המתמחות במניות (מניות בארץ, מניות בחו"ל,), הנ"ל סיימו את השנה עם גיוס כולל של כ-6.2 מיליארד שקל. מניות בארץ עם גיוס גדול של כ-5.6 מיליארד שקל, מניות בחו"ל תרמו כ-600 מיליון שקל לגיוס. בצד הקרנות הפודות בקרנות הסל, קרנות אג"ח חברות והמרה היוו כ-51% מהפדיון הכללי של הקטגוריות הפודות, כשפדו סכום של כ-1.2 מיליארד שקל. קרנות אג"ח מדינה פדו את רוב הסכום הנותר בסכום של כ-1 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בארץ כללי, סיימה את השנה עם פדיון קטן בסכום של כ-90 מיליון שקל, קטגוריות אג"ח בחו"ל, שהיא קטנה למדי, פדתה סכומים זעירים ברוב חודשי השנה, עם פדיון שנתי זעיר של כ-10 מיליון שקל, ובדומה לה, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות שגייסה בסיכום שנתי סכום זעיר של כ-5 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.