יריב גילת טקטונה וויטסמוק
צילום: יחצ
סיכום שנה

השמדת הערך הגדולה של חברות הקריפטו הישראליות

טקטונה זינקה ב-1,860% לשווי של חצי מיליארד שקל בעקבות ההכרזה על כניסה לקריפטו והבאתו של יריב גילת - היום היא ב-33 מיליון, סילבר קסטל של אלי מיזרוח חלמה להיות "גולדמן זאקס של הקריפטו" - היום היא ב-14 מיליון בלבד. האם הן בדרך לפשיטת רגל?
נתנאל אריאל | (11)

לפני שנה ושנתיים שוק הקריפטו היה הדבר החם. שווי השוק של המטבעות כבר הגיע ל-3 טריליון דולר, כולם דיברו על זה וכולם רצו להיות חלק מזה. כל מי שדיבר על כניסה לפעילות בתחום הקריפטו משך אליו משקיעים כמו מגנט. זה היה חלק מהחלום הגדול ו'ההייפ' ששטף גם את שוק ההון וניפח שווי של מניות. אבל בשנה האחרונה זה כבר סיפור אחר - שוק הקריפטו התרסק ב-70%. הביטקוין נפל ממחיר של 65 אלף דולר למטבע ל-15 אלף בלבד, וכך קרה גם למטבעות האחרים. בועת הקריפטו התפוצצה, אם כי כמובן אף אחד לא יכול להתחייב שהיא לא תחזור. אפילו בית המשפט העליון בישראל כבר הזהיר שמטבעות קריפטו הם הימור ולא השקעה.

גם בשוק ההון המקומי היו כמובן מי שניצלו את הטירוף והימרו על הקריפטו - אבל המשקיעים שלהם נשארו עם הפסדים עצומים. כך, לאחר שטקטונה טקטונה -1.22% (אז וויטסמוק) הודיעה על שינוי כיוון וכניסה לפעילות בתחום - המניה טסה ב-1,860% תוך חודשיים בלבד. לפני כן החברה נסחרה לפי שווי של 26 מיליון שקל ובשיא ההייפ היא הגיעה לשווי של 510 מיליון שקל. את טקטונה מוביל יריב גילת ובין המשקעים בה ירון יעקובי ("אני מאמין ועומד מאחורי החברות שאני משקיע בהן, ייתכן שארכוש עוד בהמשך" אמר לנו יעקובי לאחרונה בעיקר בקשר לאוגווינד ואלקטריאון), וגם אלטשולר שחם עשה סיבוב קצר על המניה (וברח בזמן - מכר חצי מהאחזקה בתוך חודש ולאחר שהמניה יותר מהכפילה את שוויה), אבל הצירוף שלהם לא הצדיק זינוק כל כך חריג במניה. זה כמובן לא החזיק מים, והמניה התרסקה בחזרה כל הדרך לשווי של 33 מיליון שקל, נפילה של 94%.

במהלך הדרך, ניסו למכור לכם הרבה מאוד סיבות למה זו כן השקעת המאה ופוטנציאל אמיתי, וגם גייסו עשרות מיליוני שקלים מהציבור. בהמשך טקטונה גם מכרה לציבור את שגעת ה-NFT, כעוד השקעה עם פוטנציאל גדול, למרות שלא דיווחה בכלל על צפי להכנסות, ואף ניסתה להרגיע את המשקיעים וטענה בראיון לביזפורטל שזה מאוד בטוח ואין סיכוי להלבנת הון - אבל המספרים לא משקרים. זה לא היה מוצדק מראש ובסופו של דבר המניה קרסה.

חברת נוספת בתחום היא סילבר קסטל סילבר קסטל 29.22%  שמוזגה לשלד הבורסאי ICB, לפי שווי של 46 מיליון שקל, עם תקווה-הבטחה שתגיע לשווי שוק של 100 מיליון שקל. בהתחלה המניה אפילו עלתה ל-80 מיליון שקל כאשר גם במקרה שלה, הביאו אותה לבורסה אנשים לכאורה רציניים - מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו, מנכ"ל גולף לשעבר אלי מיזרוח ומנכ"לית בית ההשקעות פסגות לשעבר גבי רביד. אז שמות נוצצים יש, הרבה הבטחות מפוצצות גם היו - "אסדרת הקריפטו יכולה להפוך את ישראל למרכז פיננסי עולמי בעתיד" אמר לנו מיזרוח בראיון וטען עוד כי יש 300 אלף ארנקי קריפטו פעילים בארץ ו"כל המוסדיים רוצים חשיפה לתחום".

סילבר קסטל גם הודיעה שתנפיק אג"ח מגובה ביטקוין, אבל בשורה התחתונה, סילבר קסטל היא חברה עם הערת עסק חי, עם בעיה תזרימית, עם הפסדים וכמו שזה נראה - הכסף כבר הולך ונגמר ובינתיים החברה נסחרת לפי שווי של 14 מיליון שקל בלבד, נפילה של 83%.

ולקינוח - משה חוגג, הבעלים לשעבר של בית"ר ירושלים, שנעצר במסגרת פרשת "המשחק הגדול" - כאשר הוא חשוד בכך שרימה משקיעים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. חוגג נחשד ב"עבירות הלבנת הון, עבירות מס, קשירת קשר לפשע, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד" - ואף בכך שלקח לעצמו חלק ממאות מיליוני השקלים שגייס לתחום הקריפטו. הוא היה מורווח על הנייר 300 מיליון שקל כאשר הצליח לגרום לקמן קפיטל להפוך לרגע למניה ששווה כביכול 450 מיליון שקל. זה כמובן לא אמיתי - הנה הדרכים לזהות מראש את הסכנה. חוגג ביצע זאת דרך כניסה לשלד הבורסאי קמן קפיטל - אבל בסופו של דבר חוגג לא באמת השלים את הרכישה והשלד נמחק מהבורסה, אבל הנזק הגדול למשקיעים כבר נגרם.

הנפילות בחברות הישראליות דומות לנפילות של החברות וזירות המסחר הגדולות בתחום - רובינהוד שיש לה זיקה לקריפטו, קוינבייס פלטפורמת הקריפטו הגדולה בעולם שהתרסקו בעשרות אחוזים מאז ההנפקה, לצד איטורו הישראלית שנאלצה לבטל את ההנפקה ועוד, וכמובן - קריסת בורסות הקריפטו FTX, או BlockFi ואחרות. אחרי ההתרסקות של FTX גם טקטונה וגם סילבר קסטל מיהרו, אגב, להודיע שהחשיפה שלהן לבורסה הזו קטנה, או לא קיימת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאן החברות הישראליות הולכות מכאן?

תחום הקריפטו אמנם התרסק השנה ושוב הוכח שהקריפטו לא מהווה הגנה מנפילות בשוק ההון - כשהשוק נפל ב-20% (מדד ה-S&P500) והנאסד"ק מחק 30% אז הקריפטו צלל ב-70%.

מנגד, לא מן הנמנע שבשנים הבאות, כאשר הבורסות בעולם יחזרו לעלות, גם תחום הקריפטו ישוב לזנק. יהיו מן הסתם מי שירוויחו מכך, אולי אפילו אפשר לגוון את תיק ההשקעות עם 'טעימה' מהקריפטו - כך שאם השוק שוב יזנק אפשר יהיה לייצר תשואה קלה ומהירה, אבל גם אם כן צריך לזכור שזה הימור, וכשמהמרים לא עושים את זה עם כסף גדול, אלא רק עם סכום קטן של כסף שלא אכפת לכם לאבד לחלוטין.

סילבר קסטל כאמור נמצאת בבעיה קשה. בדוחות למחצית הראשונה של 2022 (היא מדווחת רק כל חצי שנה) סילבר דיווחה על הכנסות אפסיות והפסד תפעולי של 8 מיליון שקל, זינוק בהפסד לעומת 2 מיליון שקל במחצית השנה המקבילה בשנת 2021. וזאת כאשר במקביל היא שורפת מזומנים בקצב גבוה של 8 מיליון שקל בחצי שנה והנכסים השוטפים שלה לא גבוהים משמעותית מההתחייבויות השוטפות (היקף הנכסים השוטפים עומד על 7 מיליון שקל, לעומת התחייבויות שוטפות של 5 מיליון) - כלומר היא עלולה להיות בדרך לגירעון בהון החוזר שלה. ייתכן שהיא כבר שם, עברה חצי שנה מאז הדוחות וסביר שנוספו הפסדים.

וזה מצטרף לעובדה שסילבר קסטל לא הצליחה לשכנע את רשות ניירות ערך לאשר את ההסכם שחתמה מול חברת ההשקעות הקנדית פרפס אינווסטמנט (Purpose Investment). סילבר תכננה שהחברה הקנדית תשיק שתיים מקרנות הנאמנות שלה בבורסה בתל אביב, כאשר אחת משקיעה בביטקוין והשנייה באת'ריום. תפקידה של סילבר היה להשיק-לרשום ולנהל את הקרנות בארץ ולשווק אותן למשקיעים - אבל כאמור רשות ניירות ערך בלמה את המהלך.

לאחר מכן עשתה סילבר ניסיון נוסף וחתמה על מזכר הבנות בלתי מחייב עם חברת MKT האמריקאית להקמת צוותים משותפים ליצירת קרן מטבעות קריפטוגרפיים אבל גם זה בינתיים לא הפך למשהו ממשי.

טקטונה נמצאת במצב טוב יותר. היא מיזגה את חברת מיי אלה (MyElla), שעל פי הדיווח הכנסותיה בשנה שעברה עמדו על 1.5 מיליון דולר והיא הרוויחה 900 אלף דולר, כלומר חברה רווחית, גם אם קטנה מאוד. במקרה שלה, היקף הנכסים השוטפים מגיע ל-11 מיליון דולר, כשמנגד ההתחייבויות השוטפות עומדות על 4.3 מיליון דולר, אם כי גם היא רשמה הכנסות אפסיות והפסד של 8.2 מיליון דולר ושרפה 4.8 מיליון דולר במחצית השנה הראשונה של 2022.

אבל לפחות במקרה שלה - היא פועלת לצמצום ההפסדים (במחצית הראשונה של 2021 היא הפסידה 35 מיליון דולר, מתוכם 20 מיליון דולר הוצאות הנהלה וכלליות ובמחצית השנה הנוכחית מדובר על הוצאות של 3.4 מיליון דולר בחלק הזה). 

טקטונה גם הודיעה לאחרונה על "מיקוד אסטרטגי וצעדי התייעלות" כך שהיא תקטין את ההוצאות שלה בצורה משמעותית. היא מעריכה שבעקבות הצמצומים הכסף שיש לה בקופה יספיק לפחות עד סוף שנת 2024 (או בלשון החברה - "עד לתחילת הרבעון הראשון של 2025") - ללא צורך בפיטורים נוספים, גיוסי כספים נוספים או מימושי השקעות בפרוייקטים בתחום הבלוקצ'יין. לו יהי.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רובי יאנג 29/03/2023 21:19
    הגב לתגובה זו
    מי שנהנה מהכסף שבקופה שהוא של המשקיעים. היא ההנהלה ההולכת לכל פעם מוכרת מניות על מנת לשלם משכורת עתק להנהלה.צריך לקטוע להם את הידיים והרגליים.נוכלים וגנבים
  • 9.
    רן 01/01/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    אם מטבעות הקריפטו היו עולים 70% ,הוא כנראה היה איש השנהמי שהשקיע אצלו ידע במה הם מתעסקים ,הם נגזרת של תעשיית הקריפטו לטוב ולרע.כל שכן שהסנטימנט כלפי כל הסקטור הזה הוא שלילי
  • 8.
    חגי 01/01/2023 05:44
    הגב לתגובה זו
    כל הטיפשיפ שקנו ביטקוין מגיע לכם להפסיד אתם אנשים טיפשים שחושבים שכסף גודל על העצים..תאכלו זין
  • 7.
    קריפטו=ההונאה הגדולה בהסטוריה.מניות ממ הדבר הבא.תתכוננו (ל"ת)
    ו 01/01/2023 02:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קריפטו זה עסקי אוויר (ל"ת)
    דודו 31/12/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שרפו ערך למשקיעים בבורסה, זה היה צפוי (ל"ת)
    צבי 30/12/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מוזר 30/12/2022 19:08
    הגב לתגובה זו
    רכשו מניות בשוק במחיר 300 אג' ויותר בדצמבר 21 עכשיו לאחר צניחה של 90 אחוז נעלמו ונאלמו
  • 3.
    שירדו ככה 30/12/2022 17:44
    הגב לתגובה זו
    בבורסה המקומית טסלה ירדה 80% מהשיא זה שוק יורד מי שישרוד אותו יכול לעלות פי עשרות מי שלא הלך הכסף
  • אוהד 31/12/2022 13:58
    הגב לתגובה זו
    לקח בערך 15 שנה. מי שקונה מניות רק כי הם כל הזמן עולות ולא חשב אם המחיר מתאים לביצועים של החברה יכול להפסיד 80%, על טסלה וקריפטו זעקנו בועה בועה, על הנדלן בישראל אנחנו עדיין זועקים בועה בועה.
  • 2.
    אלטשולר חברת פח שמנוהלת ע"י טפשים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 30/12/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בארי 30/12/2022 14:00
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא הזכרתם אותם. הם נועדו לממן שכר של מנהליהם ולגרום הפסד כבד למשקיעים..
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום

אדיר בן עמי |


אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.

שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.

לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.

ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום,  וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.

מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.



תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה

העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.