נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
צילום: Getty images Israel

שר האוצר הרוסי מודה - מתחילים להרגיש את הסנקציות של מדינות ה-G7

לפי הגורם הבכיר בממשלתו של פוטין יכול מאוד להיות שהגרעון של רוסיה יגדל בשנה הבאה עקב הצבת תקרת מחיר על הנפט הרוסי בתחילת החודש האחרון; הנפט ממשיך את מגמת העלייה שלו כשחבית נפט מסוג WTI שוב נסחרת מעל למחיר של 80 דולר
מתן קובי | (4)

חודשים רבים עברו מאז החלה המלחמה באוקראינה, לאורכם ניסו המערב (ובעיקר מדינות אירופה) לפגוע ברוסיה, כעת יכול להיות שהניסיונות סופסוף מצליחים - שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, אמר היום כי הגרעון התקציבי של רוסיה עשוי להחריף. על פי התחזיות הקודמות הגרעון היה צפוי לעמוד בשנה הבאה על 2% מהתוצר, אך המשך ההוצאות של הממשלה על המלחמה ברוסיה בזמן שנרשמת פגיעה בתקבולים ממכירות נפט יהוו פגיעה גדולה מאוד ביכולות הכלכליות של הרוסים.

בתחילת החודש הטילו מדינות ה-G7 מחיר תקרה על הנפט הרוסי של 60 דולר לחבית וקבעו כי יטילו סנקציות על כל מי שיחרוג מהמחיר הזה, אפילו על ספינות שישתמשו בנפט שנקנה במחיר גבוהה ממחיר התקרה. רוסיה בתגובה אמרה כי לא תמכור את הנפט שלה לכל מדינה שתשתף פעולה עם הסנקציות, זאת ככל הנראה לאחר שתלתה את תקוותיה בכך שתוכל לחפות על הירידה בביקוש בכך שתמכור את הנפט למדינות משמעותיות אחרות כמו סין או הודו. 

כנראה שהרוסים מבינים כעת כי הם אכן זקוקים להכנסות שהמכירות לאירופה הביאו להם וכי הם פשוט לא מצליחים למכור בכמויות שהם רוצים. בשבוע שעבר רוסיה אמרה כי תשקול לקצץ את ייצוא הנפט שלה בשנה הבאה בין 5% ל-7% "בתגובה לסנקציות", כנראה שהיה פה ניסיון לצאת חזקים אל אירופה בזמן שהסיבה האמיתית לקיצוץ היא כי אין מי שיקנה. יתרה מזאת, מחיר התקרה של המערב מוביל לכך שלא רק שרוסיה יכולה כעת למכור פחות, אלא היא צריכה למכור את הנפט שלה במחיר יותר זול - אם הסינים או ההודיים יודעים שהם הלקוחות העיקריים של רוסיה, הם יכולים לסחוט מהם מחיר נמוך יותר (אשר בסופו של דבר כנראה יקרב את מחיר המכירה למחיר התקרה).

הבנק המרכזי ברוסיה הפסיק את העלאות הריבית שלו בחודש אוקטובר, במטרה להפסיק את הצמצום במשק אך מה שקורה בפועל הוא שהאטרקטיביות של הרובל יורדת וכעת הסכנה מעלייה באינפלציה רק מחמירה. רק בשבוע האחרון הרובל נפל בכ-10% אל מול הדולר וככל שהוא נחלש, כך עלות הייבוא של הרוסים עולה עוד יותר. 

כעת יש ציפייה כי הרוסים יצטרכו בסופו של דבר להכנע בשנה הקרובה - גם לאינפלציה, וגם לסנקציות של המערב. "רוסיה הרוויחה בצורה משמעותית מהעליות הנפט ב-2022 אך נדמה שהתמיכה הזו לכלכלה נעלמת", אמר הכלכלן ניקולס פר מ-Capital Economics. פר הוסיף ואמר כי "אנחנו חושבים שהכלכלה הרוסית תתכווץ בשנה הקרובה. באותו הזמן הירידה בהכנסות מאנרגיה אומרות שהמאזן של רוסיה יהיה תחת קשיים רבים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דרור 02/01/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    ששנת 2023 תהיה החורבן שלכם ושנתכם האחרונה .
  • 3.
    אירופה האיצה את המעבר לאנרגית רוח. וזה הסוף של רוסיה (ל"ת)
    01/01/2023 06:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מסעוד 28/12/2022 11:45
    הגב לתגובה זו
    בשביל מה אתם נלחמים באוקראינה. אין שם נפט גז ולא מחצבים רק כאב ראש אחד גדול. המדינה שלכם מוצפת בנפט גז ומחצבים. אתם יכולים לחיות כמו השייכים באבו דבי. תעיפו את הפסיכי הזה ותתחילו לחגוג. איפה השכל שלכם ?
  • 1.
    חזקים מול (אל) אירופה (ל"ת)
    גפ 27/12/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.