טוד קומבס וטד וושלר
צילום: ברקשייר

ההשקעות של היורשים של באפט - טוד וטד בשנה קשה, ומה עשתה מניית ברקשייר? (הפתעה)

טוד קומבס וטד וושלר, מנהלי ההשקעות המובילים בברקשייר האת'וויי של באפט, בשנה חלשה; באפט עצמו בשנה יחסית טובה
דור עצמון | (4)

טוד קומבס וטד וושלר הם מנהלי ההשקעות הבכירים של ווורן באפט בניהול ההשקעות של ברקשייר האת'וויי. התפקיד שלהם לעזור למנטור הגדול בהשאת תשואה לחברה. מתוך 350 מיליארד שקל, הם "משחקים" ב-35 מיליארד. הם הגיעו לחברה לפני כעשור  וסומנו כיורשים עתידיים לבאפט בן ה-92.   

קומבס, 51, וושלר, 61, צפויים להשתלט על כל תיק המניות בעידן שלאחר באפט. קומבס הגיע לברקשייר ב-2010 ולוושלר שנה לאחר מכן. שניהם מנהלי השקעות מנוסים וטובים. הם עברו את המבחן אצל באפט והתקבלו מבין מאות ואפילו אלפים.

על פי הידוע השניים מתמקדים ב"השקעות קטנות" של עד 4 מיליארד דולר. באפט משקיע בחברות הגדולות יותר. על פניו נראה שהיתה לשניים שנה קשה. אחת ההחזקות שלהם היתה במניית Snowflake. חברת התוכנה דרך ענן שהיתה אחת ההנפקות הטובות של 2021 איבדה השנה קרוב ל-60%. ההפסד הוא סדר גודל של 1 מיליארד, אבל מעבר להפסד, מדובר בעניין אסטרטגי. באפט נמנע מהשקעות במניות טכנולוגיה. הוא אמר שהוא משקיע רק במה שהוא מבין, מכיר ומזהה מודל עסקי. Snowflake היא חברה רצינית, מוכרת, צומחת, אבל היא רחוקה מלהיות באג'נדה של באפט, במיוחד לאור התמחור שלה – גם אחרי נפילה של 60%, היא במכפיל רווח של מעל 200.

גם החזקה באמזון היא כנראה שינוי תפיסה של טוד וטד. באפט התייחס בעבר לשוויה וטען שהוא גבוה, ובכלל באפט נמנע מהשקעה במניות עם הערכות שמבטאות מכפילי רווח בשמיים. היורשים דווקא אוהבים את אמזון, אם כי בשנה האחרונה הם מופסדים עליה כמיליארד דולר עם ירידה של 40% בשנת 2022

טוד וטד גם הכניסו את ברקשייר להשקעה בג'נרל מוטורס. באפט התבטא מספר פעמים על חוסר אמונתו בתעשיית הרכב התחרותית והדורשת השקעות הון ענקיות. גם החזקה זו רשמה הפסד של כ-40%, כ-1.5 מיליארד דולר. ובכלל כשמנתחים את כל ההחזקות ה"קטנות" של ברקשייר, אותם 35 מיליארד דולר שבשליטת טוד וטד, מוצאים שהם הפסידו השנה 25%.

 

לא מדובר בהפסד חריג או מעורר דאגה בהינתן שזה מתחת לירידה ב-S&P ועדיין מיורשים של באפט נראה שניתן לצפות ליותר. באפט עצמו בשנה סבירה יחסית. החזקות  הסחירות של באפט עצמו סיפקו תשואה טובה יותר, אם כי עדיין שלילית - מינוס של כ-15%, בעיקר בזכות ההחזקות בענקיות הנפט והגז שברון ומניות אחרות שהירידה בהם היתה פחות מהמדדים – בנק אוף אמריקה, קוקה קולה, אמריקן אקספרס ולמרות שאפל, הגדולה בתיק ההשקעות ירדה קרוב ל-30%.  ההחזקות הפרטיות על פי ברקשייר בשיפור עסקי.

לאחרונה ברקשייר האת'וויי BERKSHIRE HATHAWAY A רכשה מניות טייוואן סמיקונדקטורס TAIWAN SEMICOND MNFCG CO  (TSM) בסכום של מעל 4 מיליארד דולר. כך עלה מהדיווח של החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC). בתגובה למידע זינקה מניית TSM. במקביל, ברקשייר מימשה מניות בחודשים האחרונים במניות הבנקים - בנקורפ ובנק ניו יורק והגדילה את החזקותיה בשברון CHEVRON CORP ואוקסידנטל פטרוליום OCCIDENTAL PETROLEUM CP (OXY) כשבאפט ושותפו צ'רלי מאנגר מדגישים זה תקופה ממושכת, את הערכתם שמניות האנרגיה יספקו תשואה עודפת.

קיראו עוד ב"גלובל"

ברקשייר פרסמה לאחרונה דוחות סבירים לרבעון השלישי של השנה. החברה אמנם רשמה מחיקת ערך בתחום הביטוח והפסדים על השקעות במניות, אך השורה התפעולית היתה טובה.  הפסד בשורה התחתונה הסתכם ב-2.69 מיליארד דולר, ההפסד מתחילת השנה עומד על 64  מיליארד דולר. ההפסדים האלו צפויים על רקע ירידות השערים בוול סטריט והצורך של החברה להתאים את הירידה בשווים בדוחות הכספיים.

מניית ברקשייר סיפקה תשואה עודפת משמעותית על פני המדדים המובילים עם תשואה חיובית של 4% בשנה. במקביל היא רכשה מניות של עצמה בהיקףש ל כ-6 מיליארד דולר.

ברקשייר נסחרת בשווי של 675מיליארד דולר ובמכפיל רווח עתידי לשנת 2023 של 21 (להרחבה על מכפיל רווח עתידי, לעומת מכפיל רווח היסטורי).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    באפט ומאנגר הם מהנדירים הבודדים, שבאמת אין להם תחליף (ל"ת)
    א 24/12/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
  • אצלינו בישראל רק אלטשולר מתקרב אליהם (ל"ת)
    Roobin Hood 25/12/2022 02:29
    הגב לתגובה זו
  • חחחחחחחחח (ל"ת)
    מיחחחא 26/12/2022 06:02
  • אם כבר, אולי? ילין, וגם לא קרוב (ל"ת)
    רוני 25/12/2022 09:10
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.