בנק ישראל: מינוי חדש של ד"ר עדי ברנדנר למנהל חטיבת המחקר בבנק
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע היום על החלטתו למנות את ד"ר עדי ברנדר לתפקיד מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. ברנדר יכנס לתפקידו ב-1.1.23. הנגיד קיבל את ההחלטה לאחר שראיין מספר מצומצם של מועמדים שהועברו לבחינתו על ידי ועדת האיתור שבראשה עמד המשנה לנגיד. במקביל לכניסתו לתפקיד מנהל חטיבת המחקר, יחליף ד"ר ברנדר את פרופ' סטרבצ'ינסקי כחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל.
ד"ר עדי ברנדר מכהן משנת 2012 כמנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל. לפני כן שימש ברנדר כראש התחום הפיסקלי בחטיבת המחקר. בתפקידו האחרון בחטיבת המחקר הוביל, בין היתר, עם עמיתיו את העבודה על דוח הפיריון ועל מסמך האסטרטגיה הכלכלית שהוגש לממשלה עם הקמתה ותרם משמעותית לתפקיד הבנק כיועץ הכלכלי לממשלה בין היתר בתקופת משבר הקורונה. במהלך עבודתו בבנק פירסם ברנדר מספר רב של מאמרים מחקריים, חלקם בכתבי עת כלכליים מהמובילים בעולם, וכיהן במספר רב של ועדות ציבוריות וממשלתיות ובצוותי עבודה בין משרדיים.
ד"ר ברנדר בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות בשיווק מהאוניברסיטה העברית בי-ם, ודוקטורט מאוניברסיטתColumbia בניו-יורק. לפני עבודתו בבנק ישראל שימש במשך 5 שנים ככלכלן בקרן המטבע הבין לאומית.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך על מינויו של ד"ר עדי ברנדר למנהל חטיבת המחקר בבנק ומודה לכל המתמודדים הראויים לתפקיד. לעדי ניסיון וידע מחקרי בשלל תחומי מדיניות כלכלית בישראל ובעולם. אלו יוכלו לתרום רבות לחטיבה ולבנק בתהליכי המדיניות המוניטרית שמוביל הבנק ובמילוי תפקידנו כיועץ הכלכלי לממשלה. לחטיבת המחקר תפקיד מרכזי בבנק ישראל ואני משוכנע שעדי יוביל אותה ואת עובדיה ומנהליה המקצועיים והמסורים להישגים משמעותיים. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי על שנותיו המרובות בבנק ובחטיבה ועל הישגיו ותרומתו לבנק בפרט ולכלכלת ישראל בכלל".
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.