אייל ליאור פנינסולה
צילום: דוד דרעי

בעקבות הביקורת בביזפורטל - פנינסולה תספק גילוי מלא למשקיעים על סיכוני האשראי

ד"ר אורי רונן ביקר כאן את הגילוי בדוחות פנינסולה, רשות ניירות ערך דורשת גילוי מלא על חובות החברה - פנינסולה תתיישר לגילוי הנדרש
דור עצמון | (5)

ד"ר אורי רונן ביקר בסדרת טורים את הגילוי וחוסר השקיפות של דוחות פנינסולה. הוא הדגיש את הסתירות, הטעויות וההסתרות בדוחות של פנינסולה, וקיבל תגובה חוזרת מהנהלת פנינסולה - "תגובת הנהלת פנינסולה: "קראנו את טיוטת הכתבה ואף העברנו אותה לעיונם של רואי החשבון והיועצים המשפטיים שלנו. אנו דוחים את הספקולציות, ההנחות וה'מסקנות' בקשר לחברה ולדוחותיה הכספיים, שהינן שגויות. נחזור ונדגיש כי החברה פועלת ופעלה ללא דופי בהתאם להוראות הדין ובליווי יועצים מקצועיים מהשורה הראשונה". אלא שבינתיים רשות ניירות ערך מעדכנת את הגילוי הנדרש על סיכון האשראי בחברות אשראי חוץ בנקאי ומהגילוי עולה כי הגישה של ד"ר רונן אכן התקבלה וגוברת על הגילוי החלקי של פנינסולה. 

במסגרת הגילוי חברות נדרשות להפריד בין החובות של החברה שטרם הגיע מועד פרעונן לבין חברות שהגיע מועד פרעונן וטרם נפרעו, גם אם החוב נפרס מחדש. כמו כן, במסגרת הגילוי, נדרשת החברות לבחון את החשיפה שלה ללווים בודדים, אף אם לווים אלו לוו מהחברה באמצעות תאגידים שונים שבבעלותם. בנוסף, ביחס לפילוח שחברה נדרשת להציג אודות רמות סיכון האשראי, סגל הרשות סבור כי חברת אשראי חוץ בנקאי נדרשת להציג בדוחות הכספיים דוח גיול אשראי (פילוח אשראי לפי תקופות פיגור) או לחילופין לתאר מדוע היא אינה מדווחת אודות גיול אשראי באופן סדור לאנשי המפתח בהנהלה  ובדירקטוריון, אלא אם החברה משתמשת ומציגה בדוחות הכספיים מדד אחר לצורך פילוח רמות סיכון האשראי שיוכל לחזק את ההבנה של המשקיעים לגבי סיכון מרכזי זה.

ד"ר רונן התייחס בטוריו לכמה טעויות-הסתרות בדוחות של פנינסולה. הראשונה ערבוב בין סוגי חובות, כך, למשל, ביתרת החובות בסך של 52 מיליון ש"ח שבגינם "נעשתה הפרשה ספציפית" ביום 31.12.2020 מערבבת פנינסולה חובות שלב 2 יחד עם חובות משני השלבים האחרים:

 

להרחבה:

>>> הסתירות, הטעויות וההסתרות בדוחות של פנינסולה.

 

שתי טעויות בסיסיות גלומות בהצהרת "מדיניות ההפרשה הספציפית" בדוח 2021. טעות בסיסית אחת היא הטענה כאילו IFRS מחייב חישוב הפרשה ספציפית בגין חובות כלשהם. הוא לא. בוודאי שלא בגין חובות בעלי "אינדיקציה המראה הידרדרות משמעותית בסיכון האשראי", אך הם אינם פגומים. טעות בסיסית שנייה היא הטענה כי מתן גילוי ליתרת החובות בגינם חושבה הפרשה ספציפית מאיינת את דרישת ה-IFRS למתן גילוי נפרד ליתרת החובות בכל אחד ואחד משלושת השלבים.

רשות ניירות ערך התייחסה בעיקר לצורך לבטא את הסיכון סיכון האשראי ולתת גילוי לסיכון האשראי.  רונן הסביר כי הגילוי נעשה על פי התקינה הבינלאומית בהתאם לשני תקנים. באחד, 9IFRS, קבועים כללי מדידה, כגון כללי מדידת ההפרשה להפסדי אשראי. באחר, 7IFRS,  קבועות דרישות גילוי, כגון הדרישה למתן גילוי כמותי אודות יתרת החובות ברוטו בכל אחד משלושת השלבים. בגין חוב בשלב 1 הפרשה להפסדי אשראי נמדדת על בסיס אירועי כשל אפשריים ב-12 החודשים שלאחר תאריך המאזן. ואילו בגין חוב שחלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלו (והוא מסווג לשלב 2 או שלב 3) ההפרשה נמדדת על בסיס אירועי כשל אפשריים לכל אורך חיי ההלוואה (שכמובן עשויים להיות ארוכים משמעותית מ-12 חודשים).

 

עובדה מובנת מאליה היא כי עבור הלוואות שאורך חייהן הנותר ביום המאזן נמוך מ-12 חודשים, שתי שיטות המדידה נותנות את אותה התוצאה. בדוחות שנת 2018, 2019 ו-2020, פנינסולה עשתה שימוש בעובדה טריוויאליות זו (אודות שיטות מדידה) כדי לתרץ אי ציות לדרישת  7IFRS למתן גילוי כמותי אודות יתרת חובות בשלב 2: "לגבי נכסים פיננסים שאינם שוטפים – הקבוצה בוחנת בכל תאריך דוח על המצב הכספי האם חלה עליה משמעותית בסיכון האשראי של הנכס הפיננסי ממועד ההכרה בו לראשונה, על בסיס אינדיבידואלי או על בסיס קבוצתי"כלומר, פנינסולה מודיעה כאן כי אינה טורחת לזהות חובות שלב 2 בקרב החובות השוטפים – וכפועל יוצא אינה מדווחת לציבור על יתרתם – כי זיהוי שכזה אינו משפיע על מדידת הפרשה בגין חובות שאורך חייהם הנותר נמוך מ-12 חודשים.

ואת זה רשות ניירות ערך באה לתקן.  

 

מניית פנינסולה ירדה ב-43% מתחילת השנה למחיר של 1.7 שקל המבטא שווי חברה של 406.5 מיליון שקל. להלן גרף המניה מתחילת השנה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חברה פח (ל"ת)
    אנונימוס 14/12/2022 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאז שמיכה אבני עזב הכל שם מתדרדר (ל"ת)
    לקוח 14/12/2022 07:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם ערך פיננסים? (ל"ת)
    אני 13/12/2022 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בלי מילה על כחלון ?? אתם מאכזבים !! (ל"ת)
    ברבור שחור 13/12/2022 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל הכבוד לביזפורטאל (ל"ת)
    בעז שנקר 13/12/2022 07:58
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?